Bidspirit auction | הספר הראשון שנדפס בסלאויטא -

הספר הראשון שנדפס בסלאויטא - חומש דברים עם פי' אוה”ח הק' - סלאויטא תקנ”א. - חומש דברים, חלק ה' מחמשה חומשי תורה עם פי' רש”י והתרגומים ופי' האור החיים הקדוש, עם מגילות איכה וקהלת, מהספרים הראשונים שנדפסו בדפוסו הנערץ והנקדש של הרה”ק רבי משה שפירא אב”ד סלאויטא ובנו של הרה”ק רבי פנחס מקאריץ זי”ע. כמו ספרי הראשית האחרים שנדפסו בסלאויטא, גם בחומש שבפנינו לא מופיע שמו של הרה”ק רבי משה כבעל הדפוס כי אם שמותיהם של ”הרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה ובחסידות הנגיד מו' יוסף יוסקא  בהה”ג הגדול מו' אריה ליב סג”ל (קרובו של המדפיס דסלאויטא רבי דוב בער סג”ל ?) והרבני המופלג בתורה מוהר”ר שמואל במ' נתן נטע מק”ק זאסלב, סלאוויטא תקנ”א (1791) המהדורה שבפנינו נדירה ביותר, במפעל הביבליוגרפיה אינה רשומה כלל - לבד מחלק 'שמות', וגם בספריה הלאומית מופיעים רק כרכי ויקרא ודברים - חסרים. גם במכירות פומביות לא הופיע עותק כזה מעולם. (טעות מעניינת ונדירה מופיעה בפרט השנה שנרמז בפסוק 'וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל לפ”ק, כאשר ע”פ הדגשת האותיות עולה כי הספר נדפס בשנת תרנ”א, כאשר למעשה הוא נדפס בתקנ”א - כמאה שנים קודם לכן ! ) מסופר כי ”הרה”ק הרב פנחס מקאריץ זצ”ל... פקד על בניו הרה”ק רבי משה אב”ד סלאוויטא, ואחיו הרה”ק רבי יחזקאל שפירא - שהיה מעורב בהקמת הדפוס בסלאוויטא שידפיסו בכל שנה ספר אור החיים... ואז ינצלו מכל פגע ורע , וכן קיימו את פקודתו, אך לאחר שנתרבו כל כך ספר אור החיים עד שלא נמצא עליו קונים, חדלו מלהדפיסם, ואותה שנה קרה להם המסירה והצרה הידועה” (מגדל עז, עמ' רסח) - למעשה ידועות לנו כיום שבע מהדורת של חומש עם פי' אוה”ח הק' שנדפסו ב'סלאוויטא'. בית הדפוס בעיר סלאויטא נוסד בשנת תק”נ על ידי הרה”ק רבי משה שפירא (בנו של הרה”ק רבי פנחס מקאריץ) זיע”א. כאשר מונה רבי משה לרבה של סלאויטא ביקש שלא ליהנות מכתרה של תורה וייסד את בית הדפוס המפורסם, כאשר את האותיות בהן השתמשו לצורכי ההדפסה הכין רבי משה בעצם ידי קודשו. על פי המסורת החסידית את האותיות הטבילו במקווה בארם החלו להשתמש בהן. כן מקובל כי אותן האותיות נעשו מ'כסף'. את מלאכת הגהת הש”ס היה רבי משה עוסק בהם בערב שבת בשובו מן הטבילה.. הספרים שנדפסו בסלאויטא נתפרסמו בשל יופי ההדפסה וההגהה הקפדנית שהועברה עלי ספר וגרמה לדיוק רב. וכן בגלל המדפיסים בעצמם, הרה”ק רבי משה וכן בניו שהתפרסמו בקדושתם המשיכו אחריו במלאת הקודש. הרה”ק רבי משה שפירא, היה מצדיקי הדור וזכה להערצה והערכה רבה אל גדולי החסידות בדורו וכפי שכותב עליו הרה”ק רבי מרדכי מטשערנוביל: ”הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים”. כך כתבו עליו גם גדולי דורו כמו רבי אברהם אבלי פאסוועלער ”אלמלא הוא ח”ו הי' משתכח התורה מישראל” וכן רבי חיים כהן רפפורט אב”ד אוסטרהא ”המה העמידו דגל התורה הקדושה במדינתנו ע”י מכבש הדפוס שלהם”  מעלה נוספת ויתרה היה לבית דפוס סלאוויטא, שכן בדפוס זה לא נדפסו מעולם ספרי חולין ווספרי השכלה, בשונה מדפוסים אחרים, וכן עובדיו היו יהודים יראים ושלמים. חיבה יתירה נודעה ללימוד בספרים שנדפסו בדפוס סלאויטא, שנחשבים סגולה ליראת שמיים. צדיקים רבים הפליאו בשבחם והקפידו ללמוד רק בהם. מפרט:   קעא דף, חסר דף אחרון [במקור קעב דף]. 20 ס”מ. מצב:  נקבי עש משוקמים במילוי נייר באופן מקצועי, נכרך מחדש.