Bidspirit auction | עותק קדוש ומיוחס! הגהות קודש

עותק קדוש ומיוחס! הגהות קודש בכתב יד קודשו של רבינו דוד הלוי סג”ל בעל ספר טורי זהב וכן הגהות בכתב יד קודשו של רבי עקיבא איגר וחותנו רבי יהושע פייבלמן הלוי. ספר אליה מזרחי. ויניציאה. ש”ה | 1545. - ספר אליה מזרחי  פירוש על פירוש רש”י לתורה, מאת רבי אליהו מזרחי ”הרא”ם”, י”ל על ידי קורנילייו אדיל קינד, בדפוס דניאל בומברג, ויניציאה ש”ה  | 1545. מהדורה שניה. בדף רפ/2, איור מודפס של מפת ארץ ישראל. לאורך הספר שבעה הגהות,   ותיקון, בעצם כתב יד קודשו של רבינו רבי דוד הלוי סג”ל בעל ספר טורי זהב [ט”ז]. תוכנה של אחת מההגהות נדפס בספרו של רבינו הט”ז  'דברי דוד' על התורה אשר כידוע במרכזו עומד חיבורו של רבי אליהו מזרחי (ראה במבוא לספר דברי דוד מהדורת מוסד הרב קוק).  בהגהה נוספת לעומת זאת כותב רבינו הט”ז ”וכן קבלתי.. אורי אחי.. סג”ל זצ”ל...”. הוא רבי יצחק הלוי סג”ל מחבר שו”ת מהר”י הלוי.. כמו”כ מעטרות את הספר ארבעה הגהות בעצם כתב יד קודשו של מרן רבי עקיבא איגר.  בדף ע”ח ע”ב בראש חומש שמות מופיעה חתימה עם רישום בכתב יד קודשו של חמיו וגיסו של מרן הגרע”א הלא הוא הגאון רבי יהושע פייבלמן: ”זאת הל' היתה למי למנה לעבדו הצעיר יהושע פייבלמן הלוי מהרב כמה”ר מהרד”ל סג”ל זלה”ה”,   (ככל הנראה הכוונה לרבי דוד לייב סג”ל נכד הט”ז שחי באותם שנים) ו כן הגהה אחת ארוכה בכתי”ק של רבי יהושע. חתימות נוספות בכתב יד בדף השער ”משה אלגראנטי” (מרבני איזמיר בשנות הת' קיימת תשובה מרבי חיים בנבנישתי בעל כנסת הגדולה אליו), חתימה למטה ”שלמה (פלאג'י ?)”, חתימה נוספת ”הרב ח”ר האברהם בן משה נ”י”. לאורך הספר מספר הגהות בכתב יד שונה ולא מזוהה משנות הש' ומשנות הת”ר שלא נדפסו ! רבן של כך בני הגולה רבי דוד הלוי סג”ל (הט”ז) [שמ”ו - תכ”ז] - מגדולי הפוסקים בכל הזמנים. נודע בעיקר בשל חיבורו ההלכתי על השולחן ערוך ספר ”טורי זהב”. נולד בלודמיר לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל אחיו הגדול, רבי יצחק הלוי סגל, מחבר שו”ת מהר”י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; רבנותו הראשונה הייתה בעיירה פוטליטש, הסמוכה לרווה רוסקה שבגליציה, ולאחריה עבר בין ערים רבות, כמו בריסק וקרקוב. נשא לאישה את רבקה, בת רבו המובהק וגדול הדור רבי יואל סירקיש (הב”ח), ולאחר פטירתה נשא לאישה את כלתו של הב”ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב”ח. בשנת ת”א התיישב באוסטראה, שם הקים ישיבה, וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך, טורי זהב. בעקבות פרעות ת”ח ות”ט נאלץ הט”ז לברוח למוראביה. לאחר מכן התיישב בלבוב, ובשנת תי”ד נבחר לשמש כרב העיר לבוב. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד הב”ח לתהות על קנקנו של שבתי צבי. בעוד הם התרשמו ממנו מאוד, הט”ז יצא נגד התופעה וסבר שזו לא דרך היהדות. הט”ז נפטר בלבוב בשנת תכ”ו בגיל 81. רבי ישעיה הלוי היה נכדו. הריי”ץ מליובאויטש אמר בשם האדמו”ר הזקן בעל התניא - ”כי כל המחברים עד הט”ז והש”ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש”. ידועה ומופלאה הנהגתו הקדושה של רבינו הדברי חיים מצאנז , לא לעלות על יצועו בטרם הזכיר את רבינו הט”ז. גאון הדורות מרן רבי עקיבא (גינְז) איגר [תקכ”ב-תקצ”ח] - נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו. לבד מהשפעתו העצומה על צורת לימוד התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, הגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך וכן פסקיו בספרי השו”ת שלו הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות. בשנת תקע”ה נבחר הגרעק”א לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית הגדולה פוזנא, בה כיהן כ-23 שנים, עד לפטירתו. נודע בענוותנותו המפורסמת. חתנו המפורסם היה מרן החת”ם סופר. נכדו [בן בנו] היה הרה”ק רבי ליבל'ה איגר מייסד שושלת אדמו”רי לובלין. בעל ה”אבני נזר” מסוכטשוב אמר: ”כי ספריו מריחים ביראת השם. בכל תיבה וקוץ במילותיו של הגרע”א, דנו רבותינו מעתיקי השמועה כשמועה מאחד הראשונים וגדול מרבן שמו”. רבי יהושע פייבלמן הלוי [תקי”א - תקס”ה] - היה בנו של הגאון רבי יהודה יידל הלוי פרנקל חריף, בעל ״בית יהודה״. והיה חמיו וגיסו של רבינו רבי עקיבא איגר (רבי עקיבא איגר נשא בזיווג שני לאחייניתו בריינדל, בת גיסו, אף הוא חתנו של רבי איציק מרגליות, הרב יהושע הלוי פייבלמן סגל). היה דיין בליסא ומאוחר יותר כאב-בית-הדין בסאמטר. מפרט: שכ דף. מצב: כריכת עור חדשה ומפוארת. חלק מההגהות קצוצות. נקבי עש קלים משוקמים בעיקר בשוליים. מצב כללי טוב.