Bidspirit auction | המחזור הראשון שנדפס בישראל! סט

המחזור הראשון שנדפס בישראל! סט מחזורים לשלשה רגלים. ירושלם דפוס רבי ישראל ב”ק. תר”ג - תר”ד | 1843 - 1844. - סט מחזורים - לשלשה רגלים פסח סוכות ושבועות. חלק ראשון תפילות לשבועות ופסח [עם הגדה של פסח]. חלק שני סוכות, הושענות, וסדר הושענא רבא.  נדפס בירושלם דפוס רבי ישראל ב”ק.  המחזור שלפנינו הוא המחזור הראשון שנדפס בירושלים, ובכלל בארץ ישראל, מאז ומעולם! בשנת תר”ג (1843) קיבל ר”י ב”ק מכונת דפוס חדישה מהשר הצדיק ר' משה מונטיפיורי, שעמו עמד בקשרים עוד מתקופת מושבו בצפת. מכונת הדפוס נקראה על שמם של הזוג מונטיפיורי (כנזכר בשערי הספרים שלפנינו) - ”משאת משה ויהודית”. מכבש הדפוס כלל גם את המלאי הטכני הדרוש, ומלאי גדול של אותיות. מודרניזציה זו אפשרה לב”ק להוציא אל הפועל תכניות גדולות יותר ממה שהיה ביכולתו עד אז. לפנינו הספר הראשון שנדפס במכונה היסטורית זו , ”מכבש היסטורי המסמל את ראשית תרבותנו בדפוס בארץ אבותינו” (כלשונו של ההיסטוריון הירושלמי ר' פנחס גרייבסקי ז”ל). מסיבות מסוימות החלק השני של המחזור נדפס לפני החלק הראשון שנדפס שנה לאחר מכן. בדף ק”ח שיר מנוקד מאת המגיה הנודע רבי זאב וולפינזון, ובו כותב בין היתר: ”ועתה אנוש כערכי... הלא חדשות תראה פה... אך זאת אבקשך… איזה משנה אם תביט, חמות אל תחגורך, כי עיני בשר לנו. לכן אל יהי לפלא בעיניך”. וולפינזון הוא המגיה הארצישראלי הראשון שאנו יודעים את זהותו. הוא תרם רבות לבנייתה של ירושלים, ובעיקר לבית הכנסת בחורבת רבי יהודה החסיד. בעמוד האחרון בספר הדפיס ר”י ב”ק שיר-תפילה מרגש שחיבר, שיר מופלא שכולו געגועים וציפייה לשיבת ישראל לארצו, שהחלה באותו הדור. בשיר מרומם זה מבטא רבי ישראל את שאיפותיו לבנייתה של ארץ ישראל, לכינונה של ירושלים, ובתוך כך לפעילותו שלו לתחיית הדפוס העברי, הרצופה תלאות. שירים אלו, של המגיה ושל המדפיס, לא נדפסו שוב מלבד במחזור זה, ואינם ידועים כיום כלל למרות חשיבותם התורנית וההיסטורית! המדפיס הנודע רבי ישראל ב”ק [תקנ”ב - תרל”ה] - היה מתלמידי רבי ישראל מרוזין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בהיותו בן 19 (!) הקים בעירו ברדיטשוב בית דפוס עברי, שפעל במשך תשע שנים. נודע כאמן-מומחה במלאכת הדפוס. מקובל שהוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. בשנת תקצ”א עלה לצפת והקים בה בית דפוס (הראשון שנוסד שם בדורות האחרונים). בשנת תקצ”ד (1834) הוא הקים במסירות נפש יישוב ומשק חקלאי על הר ג'רמק, הוא הר מירון. היה זה היישוב הראשון שהוקם על ידי עולים יהודיים בעת החדשה! זו הייתה אבן הפינה להפרחת שממותיה של ארץ הקודש. יישוב זה התקיים במשך מספר שנים, עד אשר בשנת ת”ר עלה רבי ישראל לירושלים. שם הקים מחדש את בית דפוסו, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים.  מפרט: חלק א': [2], כ, כה-צז, סב, מא-סח ד’. נדפס במקור עם שני שערים. חלק ב': [2] ה-טז, כא-קח; עז דף. [מספור דפים משובש]. מצב: בחלק ראשון: כריכה מנותקת. קרעים משוקמים בדף השער. קרע בדף השלישי עם פגיעה קלה בטקסט. כתמים. דפים מנותקים. מצב כללי טוב. חלק שני: כריכה מקורית. כתמים. מצב כללי טוב מאוד.