Bidspirit auction | ”וקרובה ישועתו לבוא” מכתב מיוחד
”וקרובה ישועתו לבוא” מכתב מיוחד עם ברכות לרפואה שלימה בכתב יד קודשו וחתימתו של האדמו”ר בעל ה”נתיבות שלום” מסלונים זצוק”ל. תשכ”ח | 1968. - מכתב ששיגר האדמו”ר הרה”ק רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים בעל ה'נתיבות שלום' זי”ע ביום כ”ה בניסן תשכ”ח, אל מקורבו העסקן המפורסם ושלוחא דרבנן הרה”ח רבי משה דוד טננבוים יו”ר ועד הישיבות עם ברכות רפואה שלמה ודברי שלומות ותוכן רב, לאחר שזה האחרון לא היה בקו הבריאות. ”בריות גופא ורפו”ש במהרה למע”כ ידידי הנאמן והיקר איש אשר רוח בו הרה”ח מוהרמ”ד ב' גולדה רחל טננבוים” פותח רבינו את מכתבו, וממשיך בדברי ידידות כיצד כמעט איננו מסיח דעת ממנו וממצבו. בהמשך מברכו הרבי בחום כשהוא מזכיר ברמז את פעולותיהם המשותפות במסגרת ועד הישיבות ”והנני בעתירה ותפלה כי בזכות מעשיו הכבירים להצלת התורה באה”ק שמי כמוני יודע, יעזריהו השי”ת שישוב לאיתנו במהרה ויהי' בריא וחזק ביתר שאת ועוז... ומתוך ההרגשה של ידיד קרוב הנני מרגיש סמוך ובטוח ב”ה כי הכל יעבור בשלום ואי”ה יחזור לעבודתו הקדושה...” הרבי ממשיך בנימה אישית בדברי החיזוק וכותב לו: ”ומע”כ ידידי יודע את העתים הקשים שעברו עלי בעניני בריאות ורק בכח החיזוק והבטחון הגמור בה' התגברתי על הכל... ” ולבסוף מאחל בשנית: ובכל לב ונפש הנני מאחל לכ' רפו”ש במהרה והכל יחלוף וישכח ועוד רבות בשנים יעמוד על משמרתו המקודשת לכולנו, ואנא ישמש בכוחות ...שיש ביהודי טוב כמותו, אמונה בטחון שמחה וחיזוק וקרובה ישועתו לבוא...” האדמו”ר הרה”ק רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים זי”ע: (תרע”א - תש”ס) היה הרבי העשירי בשושלת סלונים, מגדולי האדמורי”ם, ואחד מסופריה הפוריים ביותר של תנועת החסידות בדור האחרון, גדול תלמידיו של הרבי בעל ה'בית אברהם' ורושם תורותיו, ומקומם החסידות מחדש בעיצומם של ימי השואה. רבינו נולד בשנת תרע”א לאביו החסיד הק' רבי משה אברהם הי”ד ולאמו הרבנית צביה שהייתה אחייניתו של ה'יסוד העבודה' מסלונים, ונקרא על שמו של הרה”ק רבי שלום מווילייקא תלמידו של הרה”ק רבי מרדכי מלכוביץ וע”ש של האדמו”ר הרה”ק רבי נח מלכוביץ, כאשר הרבי ה'דברי שמואל' שימש כמוהל והגה”ק רבי משה מידנר כסנדק. בבחרותו למד בישיבת 'תורת חסד' ונחשב כבחיר תלמידיה, כמקורב למנהלה ומתווה דרכה הגה”ק רבי משה מידנר, וכמיוחד שבתלמידי הרבי בעל ה'בית אברהם' שאף מינהו לכותב דברי תורתו. רבינו נודע כבר באותן השנים בקדושתו הנשגבת, בפי הבחורים הוא כונה ”די הייליגער בחור' (הבחור הקדוש) ובגאונותו הרבה נסמך להוראה ע”י שמונה עשר מרבני זמנו ובתוכם בית הדין של הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי. כאשר ביקר רבו ה'בית אברהם' בא”י, הציע אותו כחתן לקרובתו, בת מי שנהיה לימים הרבי בעל ה'ברכת אברהם' מסלונים, והעיד עליו בדברי נבואה יוצאי דופן, ”הוא יהיה האיש שלנו בארץ ישראל”. בשנת תרצ”ה עלה רבינו לארץ, ונישא כהוראת רבו. כאן החל בפעולותיו לקימום בית סלונים, ארגון האברכים הצעירים, ולאחמ”כ בהקמת הישיבה בירושלים בעיצומם של ימי השואה באומרו' כי ”אם אי אפשר להציל את הגופים נציל לפחות את הרוח'. לאחר השואה הוברר למעלה מכל ספק כי פעולתו לחיים של הרבי הצילה את בית סלונים מכיליון מוחלט. בשנים הבאות הפך רבינו לתל תלפיות שהכל פונים אליו ובשנת תשמ”א הוכתר רבינו למלא את מקום חותנו ועלה על כס האדמורו”ת. לבד מהנהגת החסידות הייתה כסתו של רבינו מוטלת בין שאר גדולי ישראל במועצת גדולי התורה, ראשות החינוך העצמאי וועד הישיבות בהם פעל במשך עשרות שנים עד להסתלקותו בשנת תש”ס, תורתו המסועפת נדפסה בסדרת הספרים המומנטלית 'נתיבות שלום', על התורה, המועדים, עיקרי החסידות ועל הש”ס. מפרט: [1] דף. גודל: 28X22 ס”מ. 15 שורות בכתב יד קודשו וחתימתו. מצב: סימני קיפול. קרעים קלים. כתמים קלים. מצב כללי טוב מאוד.
