Bidspirit auction | גלויה בכתב יד וחתימת החסיד

גלויה בכתב יד וחתימת החסיד הגה”ק רבי בן ציון אפטר מגדולי חסידי ברסלב - גלויה בכתב יד קדשו וחתימתו של הצדיק הברסלב'אי - החסיד הגה”ק רבי בן ציון אפטר מגדולי חסידי ברסלב. 14.5/9.5 ס”מ.7 שורות בכי”ק וחתימתו. חורי תיוק. מצב טוב מאוד. הגאון החסיד רבי בן ציון אַרבטמַן (המכונה אפטער) זצוק”ל בפי הבריות כונה על שם עיירת מוצאו ”אפטא”, לפנינו סיפור מדהים שהתפרסם לאחרונה: ””כאן אנו מגיעים אל הסיפור על המשב”קים יוצאי הדופן, את הסיפור מצאתי בין בתרי הספר המהולל 'תניא כוותיה דרבי חיים' שיצא לאור לאחרונה ומתחקה אחרי דמותו הנפילית של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק”ל. וזה דבר הסיפור: באחד הימים זימן מרן ה'חזון איש' את רבי בן-ציון, החסיד והצדיק, וביקש הימנו בקשה מוזרה: ”ר' בן-ציון, בקשתי ממך שתתקע יתד בעיר פתח-תקווה הסמוכה ותכהן בה כאדמו”ר, רבי חסידי, המקבל קהל ומחזקם ועורך את שולחנותיו בלילי שבתות ובסעודה שלישית, להחיות עם רב”. גדול הדור הליטאי הסביר לצדיק החסידי את העומד מאחורי בקשתו: ”רואה אני ביהודים שהתיישבו בפתח-תקווה שהם זקוקים למשענת רוחנית, לדמות של צדיק אשר יוליכם ואשר יביאם, ל'טיש' בו יוכלו להסתופף בשבתות ובמועדים ולשאוב קוסטא דחיותא”. התנגדותו של רבי בן-ציון אפט'ער הייתה נחרצת כפלדה. הוא לא רואה בעצמו לא צדיק ולא צל של צדיק. יהודי פשוט הוא המתאווה להיות 'ברסלב'ער חסיד' וגם את התואר הזה הוא לא משיג ביושר. ומכאן ועד להפוך ל'רבי', קוטבית היא הדרך. בכלל, בברסלב חרדו מאד מ'מפורסם של שקר' - מי שמפרסם את עצמו במה שאין בו. ולדידו של רבי בן-ציון ענוותנותא, שקר יעשה בנפשו ובנפשות המסתופפים בצילו, אם יסכים לשבת על כס האדמו”רות. ברם, מרן ה'חזון איש' לא הירפה, הוא הפציר בו וכמעט גזר עליו לקבל את בקשתו. עד שברירה לא נותרה ורבי בן-ציון, בבושת פנים ובענווה תהומית, ניאות לקבל על עצמו את התפקיד. אלא שניסה לפטור את עצמו בתירוץ אחרון: ”רבנו. הלא 'רבי' חסידי צריך שיהיו לו משב”קים, משמשים אשר יעמדו לפניו לשרת בעת עריכת שולחנו, בלי זה - יחסר לי כל ההדר וההוד. והלא אין לי משמש ולא גבאי, אם כן לא אוכל לשמש כ'רבי'...” מרן ה'חזון איש' זי”ע לא הסכים לקבל תירוץ זה. נפשו הטהורה חרדה חרדת קיום אודות רוחניותם של יהודי פתח-תקווה ולמען הצלת נשמתם, הוא היה מוכן לעשות הכול. ”אל דאגה ר' בן-ציון”, קבע מרן ה'חזון איש' מסמרות: ”אתה תהיה 'רבי' ו'אדמו”ר' בפתח-תקווה, ובאשר לגבאים? טול דאגה מליבך. שני אחיינים חשובים יש לי אשר לומדים בישיבת לומז'ה שבפתח-תקווה, אשלח להורות להם בהוראה ברורה ויצוקה, שישמשו אותך כשני משב”קים מסורים ונאמנים”. המשב”קים יהודי פתח-תקווה התרגשו לשמוע שצדיק חסידי מגיע לשכון בתוכם. בליל שבת קודש, כשעתיים לאחר סיום התפילה, התמלא בית-הכנסת בעשרות יהודים שליבם הומה לראות 'טיש' כבימי קדם. והנה-הנה, נכנס הצדיק רבי בן-ציון זי”ע אשר פניו היו פני להבה ודבקותו התמידית הדביקה את כל מי שחזה את פניו ואת שלהבתו. ומאחוריו, שני המשב”קים, אחייני ה'חזון איש', אשר מילאו אחר הוראת דודם, גדול הדור, בדייקנות: מימין ניצב האחיין הראשון, נער ביישן העונה לשם 'חיים קניבסקי' ומשמאל ניצב האחיין השני, צעיר לימים, העונה לשם 'חיים גריינימן'. אכן כן, אותם שני המאורות אשר משך דורות יישאו את שמם בסילודין בבתי גוואי של עולם התורה כ:מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק”ל ומרן הגאון רבי חיים גריינימן זצוק”ל. יצירי כפיו הרוחניים של מרן 'החזון איש'. אשר ניצבים וממלאים את תפקידם כמשמשים בקודש. מגישים מאכלים ומסדרים את השולחנות ועומדים הכן לשמש את ”האדמו”ר” החדש, האדמו”ר מפתח-תקווה. בין זמר לזמר היו הם מדפדפים בהיחבא בספרים שבהיכל ולומדים - - - הדבר נמשך למשך שבועיים בדיוק. שתי שבתות בהן התקיים ה'טיש' החסידי של הצדיק הברסלב'אי. ושני המשמשים בקודש הנדירים עומדים הכן ומשמשים אותו. ליבם של אנשי פתח-תקווה החל לפעום מחדש. אלא שלאחר שבועיים הרגיש רבי בן-ציון איש הענווה שהוא לא מסוגל יותר. ליבו נחרש תלמים-תלמים והוא חש שאם ימשיך כך, הוא לא ישרוד מרוב ביזיון של ענווה. ובן לילה, הסתלק מפתח-תקווה אליה לא שב עוד””(ר' יקותיאל יהודה גנזל, גליון המבשר ויגש תשפ”ג)