Bidspirit auction | היסטוריה חסידית בהתגלמותה ! האגרת

היסטוריה חסידית בהתגלמותה ! האגרת המקורית שנשלחה בהוראת ה”אוהב ישראל' מאפטא ! תקפ”ג | 1823 - מכתב היסטורי חסידי לתולדות וקורות יהודי אירופה ! ! ! המכתב נכתב בהוראתו הישירה של הרה”ק מאפטא שערך איגרת מיוחדת כללית בעניין הגזירות השונות שגזר הצאר הרוסי על היהודים כמו גזירות ”תחום המושב”, ”גזירת הקנטוניסטים” ו”גזירת המלבושים”.  וציווה להעתיקה ולשולחה לכל קהילות ישראל על מנת שיקבלו על עצמם תענית בה”ב לביטול רוע הגזירה. לפנינו מכתב המקורי של קהילת ווערבאוויץ' של המכתב אות באות בתקופת הגזירה ! !!! רקע המכתב: בשנת תקפ''ג הגיעה אל רבינו בעל ה”אוהב ישראל” מאפטא. ידיעה אודות גזירות רעות המתרגשות ובאות על עם ישראל את הידיעה הנחוצה הביאו לידיעתו שלוחי הציבור נציגי היהודים בפטרבורג שגילו לרבינו כי הקיסר אשר במשך שנים רבות לא הכביד עולו על היהודים ואדרבא שמר להם אמונים על עזרתם הרבה לרוסיה במלחמת נפוליון עתה הפך את עורו והמלכות עומדת לגזור גזירות חדשות וקשות על היהודים כך עולה ממכתבו של ברכולסקי סגן הגוברנטור בפודוליה אל הנסיך קונסטנטין  ”על סמך דברי אחד מפקידי המשטרה היושב בברסלב אני מגלה את אזניו שהיהודים קיבלו מידע מפעטערבורג באמצעות הדיפוטאטים הנציגים בפעטערבורג שהמלכות מתעתדת לחוקק חוקה חדשה באשר ליהודים וכי לפי החוקה החדשה כנראה שתחול עליהם חובת גיוס לצבא, יאסר עליהם לעסוק במכירת משקאות חריפים וכן יאסר עליהם לעסוק בכל מסחר שהוא ללא רישום בגילדות הסוחרים יהודים שאינם בעלי הון ישלחו ממקומותיהם לערבות ייאסר עליהם להינשא קודם הגיעם לגיל ועוד איסורים ואודות לשמועות הללו קבעו הרבנים צום תפלה וצדקה” כיון שנודע לרבינו כי יהודי רוסיה צפויים לגזירות קשות ומרות יצא ב'קול קורא' לגזור על הציבור תענית בה”ה לעורר רחמים ולהעביר רוע הגזירה וזאת על אף התנגדות הידועה של רבינו לתעניות וסיגופים עם זאת באותה שעה כאשר הגיעו לידיעתו הגזירות הנוראות אשר מלכות הרשעה מתעתדת לגזור על ישראל יצא רבינו מגדרו וקבע תענית ציבור לימי בה”ב עיקר סיבת התענית הייתה מחמת גזירת תחום המושב שגזרה מלכות הרשעה להגביל את זכויות היהודים ולנשלם מחכירת בתי פונדקאות ובתי מזיגה וכדו' שהיו מקור פרנסה להרבה יהודים ובעיקר גזירת גירוש היהודים מהכפרים והעברתם לערים ועיירות וכן על גזירות רעות נוספות שביקשו לגזור אז כ”גזירת הקנטוניסטים” ו”גזירת המלבושים” שבסופו של דבר נדחו אז ולא יצאו אל הפועל רק לאחר שנים. גזירת תחום המושב התפרסמה לראשונה כבר בשנת תקס”ד אך מסיבות שונות התעכבו מלקיימה בפועל עד שלהי חודש טבת תקפ”ד אז ביצעו זממם הרע ובכן גזר רבינו לצום ולהתענות תענית בה”ב ולקריאתו הצטרפו הרבה מצדיקי ורבני דורו והוא פקד לכל הסרים למשמעתו להחמיר מאוד באותה תענית בצוותו שגם אנשים חלושים לא יקילו בה. לגזירת התענית הצטרפו גדולי צדיקי הדור ביניהם הרה”ק רבי מרדכי המגיד מטשערנוביל זי”ע והרה”ק רבי יצחק מראדוויל זי”ע כן יצוין שגם גדולי ליטא אשר לא הלכו בדרך החסידות הצטרפו גם הם לגזירתו של רבינו והורו לצום תענית בה”ב ואכן תענית הציבור פעלה פעולתה ולא ארכו הימים עד שהגזירה בטלה וממסמכים שנשתמרו מאותה תקופה עולה כי כאשר נודע לממשל הרוסי כי רבינו הוא זה שעומד מאחורי גזירת התענית נבהלו ונרתעו אחור כי בהכירם ברוב השפעתו על היהודים באשר הם חששו לעורר מלחמה כנגדו וביטלו רוע הגזירה. (מכתבו המקורי של הרה”ק מאפטא מצוי כיום ב'ספריה הלאומית',