Bidspirit auction | מיוחד! קיקיון דיונה – נייטרא,

מיוחד! קיקיון דיונה – נייטרא, תרצ”ד – הוצאת רבי שמואל דוד אונגר בישיבת נייטרא - מיוחד! קיקיון דיונה – נייטרא, תרצ”ד – הוצאת רבי שמואל דוד אונגר בישיבת נייטרא קיקיון דיונה – נייטרא, תרצ”ד – הוצאת רבי שמואל דוד אונגר בישיבת נייטרא ספר קיקיון דיונה. חדושים על מסכתות הש”ס. מאת רבינו יונה תאומים. עם תוספות חידושים מאת המחבר שהיו בכתב יד. נייטרא, תרצ”ד. הוצאת רבי שמואל דוד אונגר בישיבת נייטרא. (דפוס שטיינמאנן, וויען). סיפור ורקע להדפסת הספר וחייו של רבי שמואל דוד אונגר: רבי שמואל דוד אונגר (תרנ”ו-תש”ה) - נולד לאביו רבי יוסף משה אב”ד פישטיאן, למד בישיבתו של רבי שמואל רוזנברג באונסדורף, בגיל 20 החל לשמש כרבה של קרומפך, משנת תרע”ח כיהן כרבה של טירנא במשך כ- 15 שנה, שם גם ניהל ישיבה עם כ-230 בחורים, בשנת תרצ”א עבר לכהן כהן כרבה של נייטרא (צ'כוסלובקיה), יחד עם ישיבתו אשר גדלה ומנתה 250-300 בחורים. תושבי נייטרא קיבלוהו בכבוד רב וסייעו רבות לישיבתו בין השאר בבניין בית מדרש גדול וחדר אוכל (מנזא) לבחורים, בביתו של רבי שמואל דוד שכנה ספרייה עצומה עם מעל לשמונת אלפים ספרים. את אהבתו לספרים העביר גם לתלמידיו, וכל ימיו שאף להקים בית דפוס בישיבה, רצונו זה היה משני סיבות, האחת - בכדי להוציא לאור כתבי יד של גאונים הטמונים בסתר והוצאתם לאור מסורה בפועל לידי אלה הרחוקים מתורה ומצוות, והשנייה בכדי להביא על ידי הדפוס הכנסה למען הישיבה, רצונו זה לא התממש מחמת דוחק הממון, אך ספר אחד בלבד הצליח להוציא לאור והוא הספר קיקיון דיונה שלפנינו, אשר היה חביב עליו מאוד, וכפי כותב בנו רבי שלום משה בהקדמה על פירוש ”נאות דשא” על הגדה של פסח לאביו ”אף שכבר התחיל רבינו זי”ע בהדפסת ספר קיקיון דיונה על מסכתות הש”ס שהיה חביב לו ביותר, ונדפס מטעם הישיבה בהוספות מכת”י [מכתב יד] המחבר זי”ע בדפוס נאה ומהודר”. עוד בשנת תרצ”א לפני שעבר עם ישיבתו לנייטרא עברה בו רוח נבואה וכך אמר לחתנו רבי מיכאל דוב וייסמנדל אשר היה עוזר לו במסירת השיעורים ”לבי אומר לי שיהיה זמן שלא תהיה ישיבה בשום מקום רק בנייטרא ואני רוצה להיות שם” – ואכן לאחר כעשר שנים בתקופת השואה ישיבתו של רבי שמואל דוד הייתה הישיבה האחרונה במזרח ומרכז אירופה, אליה נהרו ניצולים ופליטים מפולין אשר שהו כמה ימים והמשיכו להונגריה ורומניה, ולחלקם אף סידר מסמכים מזויפים בכדי שיוכלו לעבור את הגבולות. לקראת סוף שנת תש”ד, בתחילת חודש אלול החל רבי שמואל דוד לחוש שלא בטוב, אז הציעו לו לצאת להרי זאבאר, בכל יום מספר בחורים היו מגיעים להשלים לו מניין, בי”ז אלול הגיעה השמועה שהגרמנים הגיעו לנייטרא ואי אפשר לחזור אליה, בחורי הישיבה ששהו עמו בהרים ברחו קבוצות קבוצות וניסו להתחבר לפרטיזנים, הבחורים שנשארו בנייטרא הועברו למחנות ההשמדה, רבי שמואל דוד היה בקבוצה יחד עם בנו רבי שלום משה ותלמידו מאיר אייזלר והצליחו לחבור לפרטיזנים, ואת תפילות הימים הנוראים קיימו בעיירה באנסקה ביסטריצה אותה כבשו חזרה, אך לאחר חג הסוכות כבשו הגרמנים את העיירה שוב והקבוצה נמלטה ליערות שם שהו במערות, בט' אדר תש”ה תשו כוחותיו של רבי שמואל דוד אונגר, מסר את צוואתו לבנו ולאחר ווידוי נלקח לבית עולמו. (ישיבות הונגריה בגדלותן ובחורבנן, א. סופר, עמ' 122-141).