Bidspirit auction | A rare Teno'im with the

A rare Teno'im with the rare stamp by the Gaon Rabbi Dov Ber Meisels of Kraków and Warsaw - שטר תנאים ”יחסני” עם חותמת הנדירה של הגאון רבי דובער מייזלס אב”ד קראקא ווארשא וחתימת רבי צבי הירש דאנציגער - וורשא תרי”ט שטר תנאים חשוב ונאה קיום שטר התנאים של ראש גולת אריאל הגאון רבי דובער מייזלס אב”ד קראקא. כתבי ידו הינם נדירים עד מאד. הגאון רבי דובער מייזלס [מייזלש, מייזליש; תקנ”ח-תר”ל], מגדולי חכמי דודו. שימש משנת תקצ”ב כהן כרבה של קראקא ומשנת תרי”ז רבה של ווארשא הבירה. בנו של הגאון רבי יצחק מייזלס בעל ”חוסן ישועות” על מסכתות הש”ס. בילדותו גר בקמניץ פודולסק, שם כיהן אביו כרב. בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הגביר הבנקאי ר' שלמה בורנשטיין. רבותיו היו הגאונים ר' יוסף צאנזר ור' משה חריף חברי הבד”צ של קראקא בתקופת רבנותו של הגאון ר' צבי ב”ר דוד הלוי. אף הוא היה תלמיד מובהק אצל אביו הגאון חוסן ישועות ועי' בספרו דף קל”ו ”והנה שמעתי מכבוד א”א הגאון מוהר”י זצ”ל”. רבנות קראקא: שמעו של המהרד”ם יצא עד מהרה בכל רחבי פולין וגליציה, ובשנת תקצ”ה והוא בן ל”ד שנה בלבד נתמנה כרבה של העיר הגדולה והמפורסמת ברבניה קראקא. שם קמו כנגדו מערערים, אולם רובם הגדול של אנשי קראקא נתיצבו לימינו של הגאון מהרד”ם ובראשם כל גדולי ישראל. הגאון חמדת שלמה כתב ”ואמנם כי קשה עלי מאד להכניס את עצמי בדבר שחוץ לעירי אמנם להיות הדבר נוגע לכבוד ת”ח כבודו של המהרד”ם שנתבזה”. גם החתם סופר צידד עמו באותה המחלוקת וכן בעל דברי חיים. רבנות ווארשא: בשנת תרט”ז נבחר המהרד”ם לרבה של עיר הבירה החדשה ווארשא. המועמד שכנגד היה הגאון רבי יעקב גזונדהייט בעמח”ס תפארת יעקב [שאמנם כיהן אחר פטירתו של המהרד”ם כרבה של ווארשא] אך הוועד הבוחר ובראשם הרבי מגור בעל חדושי הרי”מ נזדרז וכתב לו כתב רבנות. כאשר מסרה לו המשלחת את כתב הרבנות ומצא שם חתימות גדולי רבני וחכמי ורשא ובראשם הרבי מגור, נזדרז לעשות רצון חכמים. בהגיעו לורשא נתקבל עלידי טובי העיר והמון רב ובראשם הרבי מגור והגר”י גזונדהייט שיצאו לקראתו לשער העיר, שם נפגשו עם המרכבה של הגאון מהרד”ם שהגיעה מקראקא. כאן עבר למרכבתו של הרבי מגור שקיבל את פניו באהבה גלוי'. מאז כל ימי חיי הרבי היתה נפשו קשודה בנפשו וכל עניני העדה נועצו יחדיו. בווארשא ישב על מדין ובית דינו מנה עשרה דיינים. ידוע הסיפור אודותיו שנכנס לפולקלור היהודי כדוגמה האולטימטיבית לחכמתם של גדולי ישראל. בהיותו בעיר ווארשא נכנס אל המהרד”ם במוצאי שבת אדם מבוהל וסיפר לו בדמעות שליש כי נתאכסן בשבת אצל פלוני בעל מלון ובערב שבת הפקיד אצלו את צרור כספו ועתה טוען בעל המלון להד”ם. קרא מיד המהרד”ם לבעל המלון ושאלו: האם מוכן אתה להשבע שלא הפקיד אצלך איש זה צרור כסף? ויען בעל המלון ויאמר: כן, מוכן אני להשבע! תוך כדי דרישה וחקירה שאל הרב את בעל המלון מה השעה? הוציא בעל המלון שעון זהב מכיסו וענה לו. המהרד”ם לקח את השעון והחל להתפעל ולשבח את יופיו, פנה לבעל המלון ואמר לו: מזמן כבר רציתי לקנות שעון נאה לרבנית, האם יכול אני להכנס רגע לבית ולהראות את השעון? בעל המלון נענה ברצון. מהר נכנס המהרד”ם לביתו, קרא לשמש ואמר לו: רוץ לבית בעל המלון ותאמר לאשתו שבעלה מבקש את צרור הכסף שהפקיד האורח ביום שישי, ולראיה שלח אתו את השעון שלו. לא עברה שעה מרובה, חזר השמש והצרוד בידו. חזר הרב לבית דינו והמשיך בדרישה וחקירה ושוב שאל את בעל המלון: המוכן אתה להשבע? ויען לו כבראשונה: מוכן אני! עתה הוציא הרב את הצרור שהביא השמש ופני בעל המלון חפו. ראש גולת אריאל: בהיותו מפורסם לתהילה בכל תפוצות ישראל פנו אליו בשאלות מקהילות שונות ברוסיא, פולין, גליציא וליטא ואפי' מאיטליה הרחוקה. גאוני דורו החשיבוהו ובכל ענין חמור ביקשו הכרעתו. הגאון בעל דברי חיים כותב [בשו”ת אה”ע ח”ב סי' ט”ז]: ”להרה”ג הגדול החכם השלם המפורסם וכו' מו”ה בעריש מייזלס אבד”ק ורשא יע”א ולכן יודיעני דעתו ע”י המוקדם ואם לא יסכים אזי נציע לפני יתר גדולי דורינו ונלך בתר רוב והי' שלום” ושם [בח”א סי' ס”א]: ”מכתבם לנכון הגיעני ולא ידעתי ידידי למה לא מצאו דברי חן בעיניכם”. בקונטרס מודעא לבית ישראל מתפרסמת תשובתו בה נתבקש להכריע בפלוגתא בין הגאון רי”ש נתנזון והגאון ר”ש קלוגר בענין ה'מאשין מצות'. בספר תולרות יצחק מובאים פניותיו של גאב”ד קאוונא הגרי”א ספקטור שפונה אליו לשמוע את דעתו המכרעת בענין הסכסוך שפרץ בהנהגת הישיבה במיר והתשובות שהשיב. הגאון ר' מאיר דן זצ”ל בעל הכלי חמדה וחמדת ישראל מביאו בספריו עשרות פעמים בשם ה'גאון מווארשא'. כמו כן מביאו במקומות רבים הגאון בעל תועפות ראם בהגהותיו על ספר יראים, והגאון רי”פ פערלא בביאורו על הרס”ג. הרשימה עוד ארוכה ביותר וקיימים גם כמאה ספרים שהסכמתו מתנוססת בראשם, אולם ציטוטים אלו דיים בכדי להראות את שיעור קומתו של הגאון מהרד”ם בקרב גדולי דורו. פטירתו: הגאון מוהרד”ם נפטר בשיבה טובה בפורים דמוקפים שנת תר”ל. יותר מארבעים אלף איש הלכו ללוותו לבית החיים. בכל עתוני היהודים למן עתוני החרדים ועד לעתוני המשכילים נכתבו הספדים ארוכים. אף בעתוני הפולנים מוצאים הספדים על הרבין הקדוש. עד עצם היום הזה ישנם בוורשא ובקראקא רחובות הנושאות את שמו של הרבין הקדוש המוהרד”ם. על מצבתו נחקק: ”לבשו שמים קדרות, בני קראקא מר יבכיון, הוד ווארשא לקח, לבותם ככנור יהמיון, העת נפלה עטרת ראשם, אור ליום ד' ט”ו אדר ראשון אבל כבד לישראל לפ”ק”. צאצאיו: בנו הרב ישראל מייזלס היה הדיין של קרקוב ואב”ד של שדליץ בפולין. אשתו רחל הייתה נכדה של הרב חיים רפפורט אב”ד אוסטראה נכד הרב חיים כהן רפפורט אב”ד לבוב. בנו השני ר' שלמה מייזלס עבר לווינה.