Not Printed ! Sefer ‘Yishrei Lev’ - Over 200 Glosses + Pages with Halachic Answers in the Handwriting of the Gaon R’ Eliyahu Chazan Baal “Ta’alumot Lev’
ספר ישרי לב, פסקים וכללים על סדר ארבעה חלקי השולחן ערוך בסדר א"ב. מאת הגאון רבי חיים דוד חזן הראשון לציון ובנו של ה"חקרי לב".
אזמיר, תר"ל. מהדורה יחידה. הספר הוצא לאור על ידי נכדו רבי אליהו בכור חזן שהוסיף עליו הגהות בציון אה"ן הא"ח [אמר הנכד הצעיר אליהו חזן]. בסוף הספר נדפס גם דרוש להספד על מרן המחבר מאת המגיה רבי יהודה קרישפין. בדף האחרון "תולדות משפחת מרן... המחבר ז"ל וקורות ימי חייו".
לפנינו העותק הפרטי של המוציא לאור הגאון רבי אליהו בכור חזן בעל "תעלומות לב" – בעותק זה שיכלל והוסיף הגהות על הספר בתוספת למה שנדפס מכבר, ועיטר את שוליו בלמעלה מ – 200 הגהות.
בנוסף, בסוף הספר נכרכו 18 דפים בהם תשובות הלכתיות \ חידושי תורה \ מפתחות והוספות לספר – הכל בעצם כתב ידו של רבי אליהו חזן. את החידושים בדפים אלו כתב רבי אליהו חזן בעיתות מזדמנות שכן הקולמוס בהם משתנה מדף אחד למשנהו. בסוף הקטע ההלכתי האחרון, כתב "וכעת אין אתי לא טור וב"י ולא פ"מ [פרי מגדים] ולכשאפנה אשנה בעהי"ת". באחד העמודים רשימת שמות ביניהם נכתב שמו של רבי רפאל אהרן בן שמעון אב"ד במצרים.
בין התשובות כתב רבי אליהו חזן , תשובה הלכתית בענין אלמנה ללא ילדים שרוצה להקדיש כתובתה לתלמוד תורה. תשובה בענין מחלוקת בירושה. תשובה על מחלוקת בין רבני עיר אחת באיזה ענין של תיקון העיר הללו אוסרים והללו מתירים והאוסרים גזרו חרם על המתירים. תשובה על אודות יעקב אקריש מוואהרן שדנוהו כמאבד עצמו לדעת, והדבר עורר פולמוס גדול על ידי משפחתו, ידוע שרבי אברהם פלאג'י קיבץ בספר מיוחד שנקרא "כבוד יעקב" (אזמיר, תרנ"ב) תשובות רבות מגדולי הדור דאז שהוכיחו שאינו בגדר מאע"ל - לפנינו תשובת רבי אליהו חזן בכתב ידו, שלא נכללה בספר הנ"ל וכפי הנראה לא נדפסה מעולם. תשובה נוספת בדין חזקת שותפים בחצר שלקחו מגוי במשכנתא לג' שנים, בין הדברים דן הרב בענין ההסכמות שבעיר הקודש ירושלים אם יש בהם חרם - "כה הראני רחימא דנפשאי הרב המובהק כמוהר"ר פראנקו נר"ו תשובה כ"י להרב הגדול ר"י מהר"י קוראל... ועיין להגאון החסיד שארינו ז"ל בס' הנד"מ חקות החיים..." בכמה מקומות מזכיר הרב את "שארינו" רבי חיים פלאג'י ובנו רבי אברהם.
תשובותיו והגהותיו של רבי אליהו חזן מצטיינים בבקיאות רבה בכל ספרי השו"ת והפוסקים החל מספריהם של גדולי הראשונים ועד האחרונים כולל חיבוריהם של בני דורו וממשפחתו. ללא ספק לפנינו פריט אוטוגרפי חשוב ממדרגה ראשונה, שכן עד עתה לא נדפס הספר 'ישרי לב' לגאון 'ח"ד בדרא' ובפרט עם הוספותיו הרבות של נכדו העורך והמוציא לאור, בעצם כתב ידו.
הגאון רבי אליהו בכור חזן (תר"ה-תרס"ח) נינו של בעל "חקרי לב". בשנת תרט"ז עלה לירושלים יחד עם זקנו הראשון לציון רבי חיים דוד חזן, קיבל תורה מפיו והוסמך על ידו בשנת תרכ"ה. בשנת תרכ"ט כיהן כדיין בירושלים, כחבר בבית דינו של רבי אברהם אשכנזי יחד עם הרב החרי"ף (בעל שערי רחמים). בשנת תר"ל יצא כשד"ר לארצות אירופה במטרה לגייס תמיכה בעקבות הרעב ששרר בירושלים, בין השאר ביקר באנגליה, צרפת, איטליה, בשנת תרל"ב יצא שוב לשליחות באלג'יר, מרוקו ותוניס. במסעו ענה על שאלות הלכתיות רבות אשר הובאו בפניו. לאחר פטירת הגאון רבי אברהם חיים אדאדי הוצע לו לכהן כרבה של הקהילה, הרב נאות להצעה וכיהן כארבע עשרה שנה כחכם באשי ורבה הראשי של טריפולי שבלוב. בשנת תרמ"ט כיהן כחכם באשי ורב ראשי באלכסנדריה שבמצרים והנהיג את הקהילה כעשרים שנה, עד לפטירתו במצרים כיהן במקביל רבי רפאל אהרן בן שמעון. חיבורו המפורסם שו"ת "תעלומות לב" ד' חלקים (ליוורנו, תרל"ט-נא אמון, תרס"ג). "נוה שלום" (נא אמון, תרנ"ד). "ישמח לב" (ליוורנו, תרל"ד). "אספת דינים" (נא אמון, תרס"ב). "זיכרון ירושלים" (ליוורנו, תרל"ד) וקונטרסים נוספים שסופחו לספרי ה"תעלומות לב".
[1], קכא, ה דף + 22 עמודים בכתב יד, רובם מלאים.
ללא כריכה. דפים מנותקים. בלאי שימוש. דפים ראשונים עם קרעים בשולים. במקומות בודדים טשטושי דיו.