Bidspirit auction | There is No Such Perfume!

There is No Such Perfume! The Gemore that was Studied in His Childhood at the Porat Yosef Yeshiva by Maran Rabbi Ovadya Yosef – with his Signatures and Glosses from the Period - תלמוד בבלי, מסכת כתובות. מהדורת ברלין (תרכ”ד) / ווין, שנות התר'. (חסר שער). לפנינו הגמרא בה למד בימי ילדותו / נערותו מרן הגאון רבן של כל בני הגולה רבינו עובדיה יוסף זצ”ל מתקופת היותו בגיל 13 שנה כתלמיד אצל החכמים הגאונים רבי משה עדס ורבי אליהו לופס. חתימת ידו המסולסלת שהיה חותם מילדותו בתחילת הכרך בצד הפנימי של הכריכה חתימת ידו המסולסלת ” הצב”י עבדי' יוסף נ”י ב”ס [בא סימן] גל עינ”י ס”ט ”. כשהמילה ”עיני” ראשי תיבות שמו ושם אביו: עובדיה יוסף ן' [בן] יעקב. (ראה צילומו בספר אביר הרועים, ח”א, הרב יעקב ששון, ירושלים תשע”ב. עמודים 25, 32, 58) מורו רבי משה ב”ר אברהם חיים עדס בנוסף שתי נסיונות חתימה שנכתבו בכתב יד מרן בתקופה זו הדומות לחתימתו הנ”ל, ובהן שמו של רבי אברהם מ. עדס – הגאון רבי משה עדס בנו של המקובל רבי אברהם עדס, מורו ורבו של מרן שאצלו למד כנראה מסכת כתובות. בדף הראשון של הגמ' חתימת ידו של רבי משה עדס. וכן חתימת ידו (מעט חסרה) בדף הפורזץ. רישומים נוספים ” אברהם  מ. עדס פורת יוסף”. ”אברהם מ. עדס ס”ט ”. בין השנים תרצ”ב-תרצ”ד למד מרן אצל רבני הישיבה, רבותיו הגאונים רבי יוסף שלוש ורבי משה עדס, רבי משה עדס נודע בצדקתו ושקדנותו ומקורב מאוד לראש הישיבה רבי עזרא עטייה, עמו ישב בבית דין במשך כמה שנים. רבי משה הצטרף לישיבה עוד מיום הווסדה ובה הרביץ תורה בתלמידים מעל שלושים וחמש שנה, ומעיר בספר אביר הרועים הנ”ל (עמ' 48) כי כשגלתה הישיבה מן העיר העתיקה, ובפרט כששכנה בבית הכנסת צופיוף, היה מרן זצ”ל מחליף את רבי משה עדס ומלמד בישיבה לעתים מזומנות, כי היה רבי משה בעל יסורים גדול, ונבצר ממנו להגיע לישיבה פעמים רבות (נפטר בשנת תש”ך). הגהות וציונים בכת”י מרן מתקופת בחרותו בלומדו במסכת כתובות בין דפי הגמרא כ – 18 הגהות בכתיבת ידו מאותה תקופה, רובן הגהות קצרות, מספר הגהות של כמה שורות / מילים, בעיקר הפניות למסכתות אחרות, וכן הפניות לדברי מהרש”א, רש”ש, נימוקי הגרי”ב, פני יהושע ועוד. וכן ביאורי מילים שונות בדברי התוס' על הדף, ודיוקים להבנת דברי התוס'. מורו ורבו הגאון רבי אליהו לופס זצ”ל – גיל 17 שנה בדף כב ע”א הגהה על דברי התוס' עם תוכן דקדוקי איך להסביר את המילה ”ושתיק” בדברי התוס', בסוף ההגהה כותב מרן בסוגרים ”(הרא”ל)” – הוא הגאון רבי אליהו לופס מרבותיו המובהקים של מרן בצעירותו בישיבת פורת יוסף אצלו למד בין השנים תרצ”ה-תרח”ץ, כידוע שבפטירתו של הרב לופס כתב מרן קינה ארוכה ומפליאה בגאונות בלתי נלאית (שתוכנה מובא בס' אביר הרועים הנ”ל (עמ' 65-71) אותה נשא בפני קהל ועדה, ובפני ראשי וחכמי הישיבה, בקינה זו שפך מרן את צערו ומר לבו, בפטירת רבו שכל כך עודדו ואהבו, ובקינה זו מכנהו בראשי תיבות אלו: בקטע הפותח: ”קול גדול ולא יסף, א”ל (ראשי תיבות אליהו לופס) קנה ואב'י אסף ”, ובקטע אחרון הפותח: ”קול אומר קרא, על האי גברא” בסופו: ” בבוא לציון גואל, ובבנין ההרא”ל (עם סימן גרשיים ראשי תיבות, לרמוז את שמו), יגל יעקב ישמח ישראל וכו'. מרן באותה תקופה היה לתלמידו הנאמן של רבי אליהו לופס ובקונטרסו שהדפיס בשנת תרח”ץ קבע בראשו את הסכמת רבו ובין הדברים כותב על תלמידו ”ומאז שהתחיל ללמוד אצלי הכרתיו שהוא עתיד לעשות חיל בתורה... והן לו בכתובים חדושים יפים כפי חכמתו כמה מיני מטעמים אשר עשה, ברוח בינתו ובכח בקיאותו, ירבו כמותו אשר יולדתו...” כחודש לאחר צאת הקונטרס יביע אומר בתחילת חודש אייר תרח”צ, חלה רבי אליהו לופס את חוליו אשר בו נפטר והוא בן מ”ח שנים בלבד, ומרן היה כבן י”ז שנה, ובלשון זו כותב נכדו בספר הנ”ל ”מאז פטירתו היה הרב א”ז הולך קודר, כי מאד הצטער על שהלך ממנו מורו ורבו, שהיה קרן ישעו גם ברוחניות וגם בגשמיות כאמור, עד שנראה אליו רבי אליהו בחלומו, ופניו מאירות, ויאמר לו שלום בפנים שוחקות, והרב א”ז השיבו שלום אדוני, ותיכף נסתלק משם, ובכך נמצאה לו איזהו נחמה. שאיפה לגדלות דבר מדהים אנו מוצאים ברישום לכאורה קטן ופשוט בכתב יד מרן מאותה תקופה – רישום המגלה מעט מהדחף שהיה למרן לגדול ולשקוד בתורה ללא מעצורים. בצד הפנימי של הכריכה כותב מרן את המילים בשפה הערבית (עליה גדל בילדותו) ” בעד אחסן ” [= עד הסוף / לשאוף גבוה] עם תרגיל חשבון הגימטריא של מילים אלו – משפט זה בשפה הערבית מבטא בקשה לשלמות או להשגת מצוינות בהקשר של עבודת השם ומדות טובות. שווה בנפשך... בכל בוקר יושב הבחור הצעיר הלא הוא רבינו, פותח את גמרתו, ומה עובר במחשבתו באותם רגעים... דבר אחד ויחיד, לא לוותר, להמשיך ולהמשיך הלאה, לעלות ולהתעלות עוד ועוד... יש לציין כי בשנים אלו, בהם למד רבינו במסכת שלפנינו, כבר היה תלמיד חכם מופלג הבקיא בכל מסכתות הש”ס בעל פה, בגיל ששה עשרה שנה כתב את קונטרס ”פאת הזקן” בענין גילוח הזקן, בה הובאו עשרות מקורות מרחבי הש”ס והפוסקים ראשונים ואחרונים. עד שנה זו כתב מחברות עם תשובות רבות בהלכה, מחברת על כללי הש”ס והפוסקים בשם ”חנוך הנער” (גיל 13) קונטרס ”יביע אומר” על מגילת איכה (שנת תרצ”ו – גיל 15). מחברות של דרשות וחידושים על התנ”ך (שנים תרצ”ו-תרצ”ז) מחברות בדקדוק ועוד. בהדפיסו את ספרו הראשון ”יביע אומר” על מסכת הוריות, מתנצל בהקדמתו על שלא הדפיס עוד מחידושיו בכתובים מחמת חסרון כסף. וכך כתב נכדו רבי יעקב ששון בספרו אביר הרועים על מרן (עמ' 59) בזה”ל: בא ואלמדך תוקף גדולתו ובקיאותו של הרב, כי לא נמצא כמותו ולא כדוגמתו. בהיותו אך כבן שש עשרה שנה, הלך בדרכי גדולי הדורות מרן הבית יוסף והרב מהר”ש אלגאזי, ורשם לעצמו כללי התלמוד והפוסקים למען יעמדו ימים רבים, וכרכם יחדיו במחברת ”חנוך הנער” אשר לו. ובלומדו כללי התלמוד להרב בעל כנסת הגדולה,