Bidspirit auction | Books by the Gaon Rabbi

Books by the Gaon Rabbi Yehuda Aiash – First Editions – Bnei Yehuda / Mateh Yehuda / Shevet Yehuda – Signatures of the Rabbis of Safed - 1. בני יהודה (רבי יהודה עייאש) – ליוורנו, תקי”ח – מהדורה ראשונה ספר בני יהודה, והוא ”לחם יהודה” חלק שני - חידושים על הרמב”ם ולשונות ראשונים ואחרונים, ”בית יהודה” חלק שני - שאלות ותשובות, ובסופו קונטרס ”אות ברית” על מעלת ברית מילה. מאת הגאון רבי יהודה עייאש. ליוורנו, תקי”ח. מהדורה ראשונה. ח, ריח דף. 30 ס”מ. מצב כללי טוב. כריכה מקורית מעור מחוזקת ומשופצת. כתמי רטיבות יבשים. מעט בלאי שימוש. 2. מטה יהודה (2 חלקים) \ שבט יהודה – ליוורנו, תקמ”ג - מהדורות ראשונות א: מטה יהודה, חידושים וביאורים על השולחן ערוך אורח חיים. ב' חלקים. כל חלק בשער מיוחד. חלק א' נדפס עם פנים השולחן ערוך. ב: שבט יהודה, חידושים וביאורים על שולחן ערוך יורה דעה. עם שער מיוחד. מאת הגאון רבי יהודה עייאש. ליוורנו, תקמ”ג. מהדורות ראשונות . בדפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון. הסכמות גדולי הרבנים בליוורנו ובראשם הסכמת החיד”א. [8], ק, [1], סד דף. [1], מב דף. בשער הראשון חתימות בעלות. מצב כללי טוב, נקבי עש. כריכה פשוטה בלויה. דף אחרון בלוי עם חיזוקי דבק. שולים מנימליים. פגיעת טקסט בכתרות. ספרי יסוד בשדה ההלכה: בספר בני יהודה מובאות רבות של מנהגי אלג'יר ! כמו כן שבע תשובות מאת הגאון רבי מלאכי הכהן בעל ”יד מלאכי”, עם תשובה הלכתית מאת רבינו חיים בן עטר בעל ”אור החיים” הקדוש . את הסיבה לכתיבת הקונטרס ”אות ברית” כותב המחבר בהקדמתו, שבהיותו בעיר ליוורנו, ראה את הנהגתם הישרה, חביבותם, זהירותם וזריזותם לקיים מצוה זו של המילה ”...ומאשר יקרה בעיני הפלא ופלא חומר מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה נתעוררתי לסדר מעלתה וסגולתה...”. ספרי מטה יהודה ושבט יהודה – הינם מספרי היסוד החשובים על השולחן ערוך, מתקופת המחבר כל גדולי הדורות הוגים בדבריו הקדושים ונושאים ונותנים בהם בחרדת קודש. רבינו ישראל מאיר הכהן בספרו ”משנה ברורה” מזכירו פעמים רבות ומסתמך על פסקיו להלכה ולמעשה. המחבר זיע”א הגאון רבי יהודה עייאש (תס”ה-תקכ”א) גדול ישראל, גאון עולם, פוסק דורו והדורות אחריו. נתן הסכמה לרבינו חיים בן עטר בספריו ”אור החיים” ו”פרי תואר”, וכן התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו”ת בית יהודה. של בגיל 18 מונה לדיין ומורה הוראה באלג'יר, ומדי שבת דרש לפני קהל רב. לאחר פטירת רבו רבי רפאל ידידיה שלמה צרור מאלג'יר בשנת תצ”ח מונה לאב”ד ועמד בראש הישיבה בה הרביץ תורה לתלמידים. במשך 28 שנה ישב באלג'יר שם גם חיבר את ספריו והדפיסם, כמיהתו לארץ ישראל הייתה עזה ובשנת תקט”ז עזב את אלג'יר ועבר דרך ליוורנו שם נתקבל בכבוד גדול ונפגש עם מרן החיד”א שכותב עליו בספרו שם הגדולים ש”היה שקדן גדול בתורה כנראה מרוב ספריו”.. בסוף שנת תקי”ח נסע לירושלים ועמד בראשית ישיבת ”כנסת ישראל” על מקומו של ה”אור החיים” הקדוש. לאחר ארבע שנים בירושלים נלב”ע. דברי שבח יקר וגדולה נכתבו עליו מגדולי דורו. רבי יהונתן אייבשיץ כותב עליו ”פאר הדור, נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו”, המהרי”ט אלגאזי כתב עליו ” הרב המובהק חסידא קדישא מעין דוגמא שלמעלה רב דומה למלאך ”. בין חיבוריו: לחם יהודה חידושים ברמב”ם, שו”ת בית יהודה, קול יהודה – דרשות וכן קיבץ את מנהגי אלג'יר ב”ספר המנהגים”. חתימות חכמי צפת בשער הספר חתימות ספרדיות בכתב יד וחותמת עתיקה: רישום וחתימה: ” לי לשמי הצעיר מרדכי ן' יצ”ו סלי”ט ”. חתימה נוספת מתקופת ההדפסה: ” קניתי אותו ממ”ש [ממעות מעשר] הצעיר חיים שלמה פרא [נקו]” [- נולד בשנת תקנ”ט. עלה לצפת בשנת תק”ץ ונמנה על חכמיה, יצא כשד”ר בשליחות באפריקה בשנת תקצ”ב ובאדרינופול בשנת תר”ב]. החתימה קצוצה. חותמות בעלות של רבי ” אברהם שלמה [גולדנבוים] בה”ר שלום מאיר אב”ד צפת ” [תר”ג-תרע”ז – תלמיד חכם מופלג. מצאצאי המגיד הגדול ממעזריטש, וחבר בית-הדין הרבני בצפת].