Bidspirit auction | Large Awe-Inspiring Work [500] Glosses

Large Awe-Inspiring Work [500] Glosses on the Sacred Book Etz Chaim / Sha'ar Hahakdamot Handwritten by the Leading Mekubalim of Aram Tzova and Jerusalem - 1-2. ספר עץ חיים, אשר חיברו רבינו חיים ויטאל כפי אשר קיבל מאת רבו המקובל האלוקי רבינו יצחק לוריא אשכנזי – האר”י ז”ל. עם ספר ”נהר שלום” לרבינו שלום מזרחי שרעבי (הרש”ש הקדוש). ירושלים, תרכ”ז. מהדורה ראשונה. (נהר שלום בשער נפרד). 3. שער ההקדמות, ”הראשון לשמנה שערים שחיבר מהרח”ו מאשר קבל מרבו הרב הקדוש האר”י ז”ל, ונעתקו מכתב יד הרב הגדול בנו מוהרש”ו.. סודות נעלמים, אשר לא עלו על מזבח הדפוס מעולמים”. ירושלים, תרכ”ה. מהדורה ראשונה. דפוס ישראל בק. בספר שלפנינו הגו ולמדו גדולי המקובלים בירושלים במשך עשרות בשנים עוד מתקופת ארם צובה והעלו את הספר עמם לירושלים עיר הקודש, כדלהלן: לאורך כל דפי הספר כ - 500 !! חידושים והערות בכתיבת ידם של גדולי המקובלים בירושלים בשנות התר'. ובנוסף הגהות קצרות רבות של תיקוני נוסח והערות שונות. ההגהות נכתבו בכתיבות שולים החיצוניים ולמטה, במרווחים שבין הטורים, ולעתים אף בין השורות, וכולל חידושים מופלגים, קושיות ותירוצים, הערות ותיקוני גירסאות, מובאות ועיונים לספרי הזהר הקדוש וספר התיקונים, לכל ספרי מהרח”ו וספרי גדולי המקובלים האחרים. ההגהות נכתבו על ידי מספר כותבים: • עשרות רבות (אולי מאתיים) הגהות בכתיבת יד הגאון המקובל רבי שאול קצין זיע”א שנכתבו בכמה סוגים, בעיקר בדיו סגולה, וכן גם בעיפרון. רבי שאול כותב בראש הספר על רכישת הספר וחותם את שמו ”ובטוח באל מי כמוך חסין הצעיר שאול בכהר”ר אברהם קצין ס”ט בש' אמרתי אעלה בתמ”ר” [תרמ”ב ליצירה] - רק בשנת תר”ן עלו רבי שאול קצין וידידו רבי חיים שאול דויק הכהן – השד”ה ירושלימה והסתופפו בצילם של חכמי המקובלים בישיבת ”בית אל”. בספר לקדושים אשר בארץ (לרבי דוד לניאדו. עמ' 283. בדף מצורף) נכתב כי ”השאיר בכתב יד הערות והגהות על ספר ”עץ חיים”... ” - יתכן ולפנינו הן הם הגהותיו שהשאיר בכתב יד ולא נדפסו עד היום !! • עשרות הגהות שנכתבו על ידי בנו רבי שלמה קצין זצ”ל. בשער חתימתו ”הצב”י שלמה בכמוהר”ש זצ”ל קצין”. בדפי הפורזץ חידושים שלמים וארוכים המשתייכים לנאמר בפנים הספר עץ חיים ונהר שלום בכתב ידו, וכן הגהותיו בין דפי הספר, והגהות המשתייכים להגהות אביו הגדול. • גולת הכותרת בספר: עשרות הגהות וחידושים שנעתקו לכאן מכתיבות הגאונים המקובלים רבי אליהו משען בעל ”שפת אמת” ועוד, ורבי נסים הררי בעל ”עלי נהר”. וכך נכתב ברישום בכתב יד שבסוף ההקדמה: ”כל הגהות שבזה עץ חיים הם מספר ע”ץ של הרב המובהק המקובל האלהי כמהר”ר נסים הררי זלה”ה ויש גם מהרב המובהק המקובל האלהי כמהר”ר אליהו משען זלה”ה אלא שכתובים בשמו והם על השמ”ש זיע”א ומצאנום בכ”י שניהם וזכותם יגן עלינו וע[ל]...” הגהות רבות פותחות או סוגרות בראשי תיבות של רבי אליהו משען: ”אליהו משען”, ”ודוק משען”, א”מ, ”אמ”ה”, אמ”ש, ”שפת אמת”, ”וצ”ע אליהו משען זלה”ה”, ועוד הרבה כדוגמתם, בחלקם כתוב זלה”ה באותו העט שנכתבו, ובחלקם כתוב זלה”ה בכתב יד רבי שאול קצין. ועוד רבים. כמו כן הגהות רבות חתומות: נה”ר. הגהה הפותחת בראשי תיבות ”ימי”ן” - ההגהות שלפנינו בשם רבי אליהו משען אינם בספרו ”שפת אמת” (ירושלים, תרס”ד). להלן ציטוטים שונים מתוך מספר הגהות בספר: דף קלד2 ”אמר הקטן ידידיה אבו לעפייא אחר המחילה ...” / דף קלז1 ”מצאתי כתוב בהגהה אחת...” / דף קמא2 צ”ל.. עיין נה”ש.. ובדפוס ישן ... שכ”כ וכן בע”ת כ”י [וכן בעולת תמיד כתב יד] / בדף קמד2 ”א”מ [אמר...] צ”ע ממ”ש בפ”ט” / דף ט (נהר שלום) ועיין בספרו כתיבת יד צדק ושלום [לרבי אליהו משען] ביאור על ס' נה”ש...” / טז (נהר שלום) ”שלום נלע”ד שהוא מיסוד...” / עיין בהקדמת הפסח בסידור כ”י [כתב יד] תשלומו” (דף לב/2 נהר שלום) / ”נלע”ד חיים הכותב דהרי פי' ... ע”כ מס' הקדמות כ”י”. (ח/2 שער ההקדמות) [ספר צדק ושלום לרבי אליהו משען נדפס לראשונה בירושלים תשכ”ב, ואח”כ בירושלים תשמ”ט ע”י אהבת שלום]. רבי אליהו משען / רבי נסים הררי / הרב השד”ה במבוא למהדורה חדשה של 'שפת אמת'. אהבת שלום. ירושלים, תשע”ה. עמ' 33 נכתב על רבי חיים שאול דוויך הכהן – הרב השד”ה, כי עסק במסירות ובעמל בכתבי ידם של רבי אליהו משען וכן של חבירו רבי נסים הררי – עלי נה”ר, הגיהם ועיטרם בחידושים בכתיבת ידו הטהורה, והעתיק מדבריהם בגליוני ספרים, ושהם היו לרבותיו בעיקר על פי כתבי ידם, שהיו ספריהם ביד הרב השד”ה כל הימים ולא מש מחבבם, וכמו שמצינו ג”כ שהעתיק בגליונות ספר 'עץ חיים' שלו את הגהותיו וחידושיו של רבינו רבי אליהו משען. וראה (שם בעמ' 27 והלאה) גם קשריהם של הרב היר”א עם רבי אליהו משען. במבוא לספר פאת השד”ה (אהבת שלום. ירושלים, תשע”ו. עמ' 35) נכתב כי הרב השד”ה בגיל ל”ב שנים עלה לירושלים מארם צובה בשנת תר”ן, יחד עם קבוצת חכמים מחשובי הרבנים בארם צובה ביניהם רבי שאול קצין, ורבי עזרא הררי רפול ועוד. בשער 2 חתימות בראשי תיבות ” כל צמ”א ”. המקובל רבי אליהו משען (תקס”ו-תרמ”ב) נודע כבקי בחכמת הקבלה וכרבם של מקובלי ארם צובה ביניהם הרב השד”ה. בצעירותו שקד על חכמת הקבלה ולפרנסתו לימד שעות אחדות תלמידים בתלמוד תורה. התפלל בסידו על פי כוונות האר”י ומקובלים ממקומות שונים פנו אליו בשאלות בתורת הסוד. סביבות שנת תק”ץ יסדו חכמי ארם צובה בראשותו ובראשות ידידו רבי נסים הררי ישיבה ללימוד כתבי האר”י והרש”ש, ישיבה זו הוותה מרכז ללימוד הקבלה בארם צובה. סביבות שנת ת”ר עלה לארץ ישראל יחד עם חכמים נוספים מהישיבה כדי לקבל עוד חכמה בישיבת המקובלים ”בית אל” בירושלים שהיה אז בראשותו של הראש”ל רבי חיים אברהם גאגין. ספרו חידושים וביאורים על כתבי האר”י ”שפת אמת” נדפס בירושלים, וחיבר ספרים נוספים: דרכי אמת, יד אליהו, שלום וצדק. המקובל האלוקי רבי נסים הררי רפול (נפטר תר”ל) מחבר ספר עלי נהר (ירושלים,