Bidspirit auction | הרב מאיר כהנא הי”ד, נאום

הרב מאיר כהנא הי”ד, נאום רישמי הסטורי, עם הגהות ותיקונים בכתב ידו, נאום אי-אמון בממשלה בשל חילול השבת והגיור, 1988 - הרב מאיר כהנא הי”ד, נאום רישמי הסטורי, עם הגהות ותיקונים בכתב ידו, נאום אי-אמון בממשלה בשל חילול השבת והגיור, 1988 מעבר לתוכן הנאום ההיסטורי עצמו, נושא מסמך זה עדות נדירה ומרגשת בכתב ידו של הרב מאיר כהנא: משום שהעמוד כולל את שם ה' המפורש, ציין הרב באזהרה אישית בשולי הדף. ”לתשומת לב: בדף זה נכתב שם האלקים, נא לא להשליך!” בהמשך תיקן את נוסח שני פסוקי תהלים שצוטטו בנאום (”ה' ילעג למו”, תהלים ב, ד; ”וגבה ממרחק יידע”, תהלים קלח, ו) לאחר שצוטטו עם טעות בפרוטוקול הרשמי. תיקון קטן שרבים היו מפספסים, אך המעיד יותר מכל על דקדקנותו ועל תשומת ליבו של הרב, שדאג לדיוק הציטוט המקראי ולכבוד שם שמים שלא יתחלל, גם בתוך מסמך ממשלתי סתמי לכאורה. שישה עמודים מקוריים מפרוטוקול ישיבת מליאת הכנסת מה-9 במרץ 1988, ובהם נוסח נאומו הסוער של חבר-הכנסת מאיר כהנא, שהגיש בשם תנועת כ”ך הצעת אי-אמון בממשלה, ממשלת הרוטציה בראשות יצחק שמיר, בה כיהן בחבר כנסת. נאום זה נישא מכוחו של תקדים חוקתי שחולל הרב כהנא: עם בחירתו לכנסת ה-11 כנציג סיעת יחיד, שללה ממנו נשיאות הכנסת את הזכות להגיש הצעות אי-אמון בממשלה. הרב ערער על כך בעתירה לבג”ץ, אשר קיבל את עמדתו ופסק באופן תקדימי כי הזכות להביע אי-אמון נתונה לכל סיעה ללא תלות בגודלה. פסיקה היסטורית זו כפתה על הכנסת לשנות את נהליה ואפשרה את נאומו הנוכחי במליאה – עדות חיה למאבק פרלמנטרי ומשפטי עיקש. מספר חודשים לאחר מכן, באותה השנה, נפסלה המפלגה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מלהתמודד שוב לבחירות לכנסת הבאה. הישיבה, תט”ז של הכנסת האחת-עשרה, נפתחת בקריאת יו”ר הכנסת שלמה הלל, המזמין את הרב כהנא לשאת את דברי ההצעה הרשמית: ”הצעת סיעת כ”ך להביע אי-אמון לממשלה בשל חילול קדשי ישראל בתחום השבת והגיור”. בנאום רווי ציטוטים מהתנ”ך, תוקף כהנא את ”הממשלה האפורה והקטנה” על התרופפות הביטחון העצמי הלאומי בעת האינתיפאדה, מנגיד את אופוריית הניצחון של מלחמת ששת הימים לזעזוע מלחמת יום הכיפורים, ומאשים את ממשלת שמיר-פרס בהימנעות מתיקון חוק השבות כך שרק גיור הלכתי יוכר, על רקע פרשת רישום מגוירים רפורמים כיהודים במשרד הפנים. הנאום נחתם בקריאה נגד חילול השבת ברחובות ירושלים ובדרישה להתפטרות הממשלה. הרב מביע את כאבו וצערו על המצב בציטוטו את רב חיים מבריסק: ”אך אדם שיש לו פצע ביד ולא צועק - סימן שלא כואב לו” נאומו של הרב כהנא רצוף קטעים נוקבים, אשר כל משפט שני בו מרגש וראוי לציטוט. על מצב צה”ל וההתקוממות הערבית בשטחים הוא זועק: ”נשקו האדיר של הצבא, של הנוער, של העם, הבטחון העצמי, הידיעה שאנחנו צודקים במאבקנו הלאומי נופצה. האספסוף הערבי עולה מעלה מעלה, ואנחנו חיילינו יורדים מטה מטה”, תיאור חד וכואב של האינתיפאדה כפי שנראתה מבעד לעיניו. משם הוא פונה בזעקה הנשענת על קינת דוד לשאול וליהונתן ”איך נופלים גיבורים?”, ומטיח בהנהגה שהפכה לרועים מבולבלים ומתבוללים המתרפסים לפני הגויים למען ”שלום שלום” שאינו שלום אמיתי, כדברי הנביא: ”'אין שלום לרשעים', אמר ה'”. בהמשך חושף הרב את יאושו העמוק מן הציונות החילונית, שקמה ”כאנטי-תיזה ליהדות כדת”, בניסיון להפוך את עם ישראל מ”עם אלוקי, עם קדוש, עם סגולה” ל”עם ככל הגויים - שפל, טמא וקטן כמו כולם”; ומתאר כיצד ”קמו גאוותני הרוח, הוגי הציונות החילונית, ועלו על הבריקדות נגד ה' ונגד משיחו”, עד שהולידו את ”המיתוס של הישראלי כסופרמן” - מיתוס שהתנפץ, לשיטתו, בין אופוריית הניצחון של מלחמת ששת הימים לזעזוע מלחמת יום הכיפורים. בתום הדיון עורך היושב-ראש הצבעה, וההצעה ”לא נתקבלה”. העמודים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים, מנוקבים לתיוק, ונושאים סימני ארכיון בכתב יד, מספרי בקרה R566, R567 ו-R568 וחותמות מחלקתיות של שירותי הכנסת (”טק/אא”, ”שא/נק”). מסמך זה, אפוא, הוא לא רק תיעוד של נאום פוליטי סוער, אלא עדות אישית ליראת השמים ולדקדקנות שאפיינו את הרב כהנא גם ברגעים הציבוריים הסוערים בחייו, כשנתיים ספורות לפני שחייו נלקחו באיבם ע”י בן עוולה. גם פריט זה הגיע לבית המכירות ישירות ממשפחת הרב. מצב טוב מאוד, חורי תיוק. ראו תמונות.