מכתב מוקדם בכתב יד קודשו של מרן הראי"ה קוק - תוכן חשוב ביותר - קביעת החודשים והמועדות ו"לוח ארץ ישראל" - בויסק ...

מכתב מוקדם בכתב יד קודשו של מרן הראי"ה קוק - תוכן חשוב ביותר - קביעת החודשים והמועדות ו"לוח ארץ ישראל" - בויסק, תרס"ג - לא נדפס מעולם
מכתב ארוך בכתב יד קודשו ובחתימתו של מרן הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, מעת כהונתו כרבה של העיירה בויסק שבקורלנד. המכתבים הידועים המצויים בידי האספנים הם מהתקופה שלאחר עלייתו לארץ ישראל. המכתב שלפנינו מוקדם, מתקופת כהונתו בחו"ל.
המכתב מופנה לגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת "עץ חיים" בירושלים. במכתב תוכן חשוב ויסודי בהלכות קביעת החודשים בארץ ישראל. יום ד' פרשת נח, תרס"ג [כ"ח בתשרי].

בשנת תרס"ג הדפיס רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי חוברת קצרה בשם "מאמר על דבר הקביעות". בחוברת זו קרא הרב טוקצינסקי לייסד "לוחות ארץ ישראל" שיֵצאו לאור מדי שנה באופן סדיר. בסוף החוברת הציע הרימ"ט "להושיב שלושה תלמידי חכמים בקיאים בחשבון הלוחות, ושלושה הת"ח יחשבו את החשבון ויקבעו את השנים ויקדשו החודשים, ועל פיהם יצא הלוח לשנה, וכל אחד בכל אתר ואתר יהדר לקרות לוח מירושלם שנדפס עפ"י חשבון הב"ד שבירושלם".
הבסיס להצעתו הם דברי הרמב"ם הידועים במצוות קידוש החודש. מפשט דברי הרמב"ם עולה שחישוב וקביעת הלוח תלויים אף היום בבני ארץ ישראל. לעומת זאת דעת הרמב"ן היא שהלל הזקן כבר קבע לכל הדורות אחריו את הלוח עד שיבוא משיח צדקנו ונשוב לקדש חודשים בבית דין של ארץ ישראל על פי הראייה. הרמב"ם לא הזכיר כלל את תקנת הלל, ואם כן מדבריו עולה שחשבון החודשים והמועדים שאנו עושים היום - יסודו בחשבון ובקביעות שעושים בני ארץ ישראל היום בכל זמן וזמן. ואילו בני ארץ ישראל לא יחַשבו ויקבעו את החודשים בארץ ישראל - יתבטלו כל המועדים.
לכן הציע הרימ"ט שבית דין בארץ ישראל יערוך את חשבון החודשים, וידפיס אותו בלוח שיישלח אל כל קהילות ישראל שבגולה.
הרי"ם טוקצינסקי שלח עותק מחוברת זו לידידו הגראי"ה קוק זצ"ל, רבה של בויסק באותם ימים. לפנינו מכתב התשובה שכתב הראי"ה לרימ"ט, אשר מתואר בו כ"אחד מיוחד מבני ציון היקרים, החכם השלם כליל תפארת". הראי"ה מתייחס לסוגיה מההיבט ההלכתי, ונוגע גם בעניינה הרוחני ובמעלתה של ארץ ישראל, העומדים בבסיס הדיון על קביעת החודשים ע"י בית דין שבארץ ישראל. "כי מציון תצא תורה".
הראי"ה מברך את הרימ"ט על היוזמה להוצאת לוחות השנה לכלל ישראל דווקא מארץ הקודש. זה ודאי לכבודה של הארץ: "ראוי להתחזק בזה בכל עוז למען כבוד עיה"ק ותפארת עם ד'". אולם הוא שולל את הצעתו לקביעת החודשים ע"י בית דין שבארץ ישראל.
הסיבה היא עקרונית וחשובה ביותר: אם אכן נלמד ברמב"ם פשט כפי הבנת הרימ"ט, ונקבל את הצעתו המעשית, "יהיה נראה כאילו רבותינו בדורות שלפנינו שכבר היו באה"ק בכלל ובעיה"ק ירושלים בפרט... לא חשו למצווה רבה זו... ויהיה כמו הוצאת לעז על הראשונים".
על כן מציע הראי"ה פשט אחר בדברי הרמב"ם, שלפיו "אין לנו כלל שיהיה צריך בית דין של עכשיו שבארץ ישראל לחשוב ולקבוע". ההבנה הזו בדברי הרמב"ם חשובה ומעניינת מאוד.
הראי"ה מסכם את דבריו וכותב שהגם שאין לקבל את רעיונו המחודש של הרימ"ט, "מכל מקום הדבר נאה מאוד לעשות זכר לציון ולקדושת המועדות בשלמותם, ואם חפץ השי"ת יצלח ביד כתר"ה להיות לוחות שבארץ ישראל נשלחים לכל תפוצות ישראל יהיה הדבר לשם ולתפארת לעמנו וארץ אבותינו".

"לוח ארץ ישראל" של הרי"ם טוקצינסקי הופיע לראשונה כלוח חד-פעמי בשנת תרס"ב, ולאחר מכן בצורה סדירה החל משנת תרס"ה (1905) ועד עצם היום הזה. הלוח כולל את ההלכות והמנהגים שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בלוח הובאו פסיקות רבני ירושלים ובראשם הגאון האדר"ת. לאחר עלות הראי"ה לירושלים שולבו בלוח גם הלכות ומנהגים מתורתו. מלבד זאת כוללים הלוח גם זמנים הלכתיים, שאותם קבע הרב טוקצינסקי על סמך קביעות הלכתיות על פי פסיקותיו, ועל סמך תצפיות מדויקות שערך כדי לקבוע את זמני זריחת החמה ושקיעתה. הלוח התקבל בצורה נלהבת בכל שדרות הציבור.
המכתב על נייר מכתבים רשמי של הראי"ה. דף אחד כתוב משני צדיו.
46 שורות בכתב יד קודשו ובחתימתו.
המכתב לא נדפס מעולם.
מצב: טוב. סימני קיפול. כתמי זמן.