מכירה פומבית 7 פריטים נדירים ומיוחדים
19.4.16 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 הרב מימון 2, ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 27:

אוסף ענק של ספרי שארית הפליטה, כולל סט שלם של ש"ס מינכן תש"ט

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $7,500
מחיר פתיחה:
$ 7,000
עמלת בית המכירות: 19%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

אוסף ענק הכולל כ-150 ספרי קודש שונים, שנדפסו בין השנים תש"ה-תש"ח במחנות העקורים של שארית הפליטה באירופה, ביניהם פרנוולד, מינכן ועוד. חלק מהספרים הודפסו בניו יורק עבור שארית הפליטה. האוסף כולל את רוב הספרים התורניים שנדפסו בשארית הפליטה. מעולם לא נראה במכירות פומביות אוסף כה מקיף ומגוון!
האוסף כולל ספרים רבים שלא נזכר בהם בפירוש כי הם נדפסו על ידי הפליטים, ועד כה לא היו רשומים בקטלוגים השונים כדפוסי שארית הפליטה, אך על פי הוכחות מוצקות (הכוללות גם רישומים וחותמות מיוחדות) ניתן לקבוע בוודאות שנדפסו בשארית הפליטה. לפנינו, אם כן, אוסף חשוב מבחינה ביבליוגרפית.
ספרים בודדים (כחמישה) מיוחסים לשארית הפליטה כמעט בוודאות, על פי השערות שונות.
ב. תלמוד בבלי - סט שלם, 19 כרכים. מינכן-היידלבורג, תש"ט [1949]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז" עבור שארית הפליטה.

לפני השואה היה ארון הספרים לב החיים בבית היהודי, ולא מקרה הוא ששריפת הספרים היהודיים בגרמניה בשנת 1935 הייתה אות הפתיחה לימי הרעה. בשואה הנוראה נשרפו ונאבדו ספרי הקודש של יהודי אירופה, וניצולי השואה נותרו ללא ספרים. "כמה גדולה הייתה הערגה והצימאון לספר. נוצרו ישיבות, ובמה ללמוד אין, בבתי המדרש אין שום ספר לעיין בו או ללמוד בפני הציבור. הספרים מעבר לים לא נתקבלו מהרה, ואם בא איזה ספר היו מאות ידיים נטויות אליו", כתב באותם ימים רבי שמואל יעקב רוז, משרידי ישיבת סלבודקה. היה צורך להדפיס מהדורות חדשות של ספרי הקודש היסודיים על תחומיהם השונים.
הניצולים נטלו את היוזמה לידיהם ויצרו את אחד המפעלים המעניינים והסמליים ביותר של שארית הפליטה בגרמניה: הדפסת ספרי קודש שונים. בבתי דפוס מאולתרים הדפיסו חומשים וסידורים, פרשנים ומדרשים, ספרי ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר, ספרי חסידות, וכמובן ספרי הלכה אשר שימשו אותם ביום יום. תהליך ההוצאה לאור היה בדרך כלל דומה: היוזמה באה מצד הניצולים עצמם, ואת המימון קיבלו בעיקר מוועד ההצלה של הרבנים באמריקה. היו גם ניצולים שמימנו את ההוצאה באופן אישי והקדישו את הספרים - כבר שם בגרמניה - לעילוי נשמת יקיריהם. הספרים שנדפסו חולקו ונמכרו ליחידים, וגם נתרמו למוסדות התורה שהוקמו במחנות העקורים.
גולת הכותרת של מפעל ההדפסה במחנות העקורים הייתה הדפסת התלמוד. "ועד ההצלה" שע"י אגודת הרבנים בארה"ב, בראשותם של הרב רוז והרב שמואל אבא סניעג, יזם הדפסה מחודשת של התלמוד הבבלי במימון כספי של הג'וינט ובסיוע השלטון הצבאי האמריקאי. הרבנים ראו בכך מבצע בעל חשיבות יהודית ממדרגה ראשונה: להשיב את לימוד הגמרא למקומו המרכזי בחיי היהדות.
הטרגדיה שבהיעדרם של ספרי הקודש בלטה בעובדה שלא היה בידיהם אפילו עותק אחד מלא של התלמוד שישמש להם כמקור על מנת להדפיס על פיו (במהדורת צילום) מהדורה חדשה. רק בשנת תש"ט נדפס כל התלמוד מחדש, בתשעה-עשר כרכים גדולים. לפנינו מהדורה מיוחדת זו בשלמותה.
בתחתית עמוד השער של המסכתות מופיע איור של מחנה עבודה נאצי והכיתוב "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים". האיור מציג את רשעות הנאצים ורוע מעלליהם. מעל האיור מצוטט הפסוק "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך" (תהלים קיט פז), המתייחס לדבקות במצוות על אף קשיים רבים ומבטא את רגשות הניצולים. ציורי השער נעשו ע"י צייר בשם ג. ראזענקראץ, כפי שחתם בשולי השער.
בפתח כל כרך נדפסה הקדמה מאת הרב סניעג והרב רוז, שבה הם מתארים ברגש רב את השתדלותם של הנאצים ימ"ש לשרוף את כל ספרי הקודש, וכלפי זאת מפרטים את חשיבות ההדפסה המחודשת של הספרים התורניים ע"י ועד אגודת הרבנים.
"ש"ס מינכן" עלה על שולחנם של בני הישיבות בארץ ובעולם, שימש אותם שנים אחדות, ועד היום נותר סמל לתקומה הרוחנית של שארית הפליטה.
(חלק מהמידע מתוך מאמרה של אסתר פרבשטיין, 'לא צמא למים', מתוך: "בסתר רעם", ירושלים, תשס"ב, עמ' 597-579).
בכרך מסכת שבת חתימה ורישומים ארוכים בכתב ידו של רבי יצחק שלמה אונגר, רב קהילת חוג חתם סופר בבני ברק, אשר שהה במחנה העקורים בברגן-בלזן לאחר השואה.
מצב אוסף הספרים: משתנה. מצב כללי: טוב. חלק ניכר מהספרים נתונים בכריכות המקוריות.
מצב התלמוד הבבלי: טוב. מעט בלאי בדפים בודדים בעקבות לימוד. בשני כרכים דף השער המאויר מנותק. באחד הכרכים חסרה השדרה, והכריכה האחורית ומספר דפים מנותקים. כריכות לא זהות. חותמות ספריות.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא