המאבק להעפלה לאחר השואה - קורותיהם של ניצולי השואה, מעפילי אקסודוס: תנאים לנישואין, כתובה במחנה העקורים ותעודה ...

המאבק להעפלה לאחר השואה - קורותיהם של ניצולי השואה, מעפילי אקסודוס: תנאים לנישואין, כתובה במחנה העקורים ותעודה מאוניית המעפילים אקסודוס - נדיר מאוד
לאה פרידמן ויהודה אדלשטיין חיו בעיר שלגוטריאן שבצפון הונגריה. מבין אלפי היהודים שחיו בעיר, רק מעטים שרדו את השואה, וביניהם יהודה ולאה. הם שבו לעיר ונישאו שם באסרו חג סוכות תש"ו. לאחר מכן עברו למחנה העקורים פרנוואלד בגרמניה. כתובתם המקורית אבדה, ולכן נכתבה להם כתובה חלופית במחנה העקורים, באדר תש"ז (1947). סאת ייסוריהם לא מלאה, והם עלו על האונייה "אקסודוס" ביולי 1947. יהודה היה איש צוות האונייה, ויחד עם אשתו ושאר המעפילים היטלטלו בים אל חופי ארץ ישראל ובחזרה לאירופה, עד שהורדו בכוח למחנה פפנדורף בצפון גרמניה.
לפנינו שלוש תעודות המספרות את סיפורם של בני הזוג.
א. "תנאים" לאירוסין:
"למזל טוב יעלה ויצמח כגן רטוב... מצא אשה מצא טוב... והתני דין הני תרי הצדדים וצד אחד ה"ה הרבי הנגיד מו"ה ר' יצחק בערקאוויטש... העומד מצד החתן הבחור יהודא בן יוסף מרדכי אדעלשטאין... מצד שני ה"ה מו"ה ר' משה עודא פערלמוטער... העומד מצד הכלה... לאה בת מו"ה משה פריעדמאן... והכל שריר וקים נעשה פה ק"ק שאלגוטאריאן, אסרו חג הסכות בשנת תש"ו [30.9.1945]". עברית וארמית.
שלגוטריאן (בהונגרית: Salgótarján) היא עיר בצפון הונגריה, בקרבת הגבול עם סלובקיה. במאי 1944 רוכזו היהודים שנותרו בעיר בתוך גטו. ב-13 ביוני הועלו 2,310 יהודים על קרונות רכבת שנועדו להובלת בקר, ונשלחו לאושוויץ. כ-120 מיהודי העיר שרדו את מחנות ההשמדה ושבו לעיר בתום המלחמה, והזוג יהודה ולאה היו ביניהם.
20X29 ס"מ.
מצב: טוב. נייר מכתבים פשוט. כתמים וסימני קיפול, ללא פגיעה בטקסט.
ב. "כתובה דאירכסא":
כתובה חלופית, במקום הכתובה שאבדה לזוג אדלשטיין. מחנה העקורים פרנוואלד, גרמניה, תש"ז [6.3.1947].
"ביום חמישי בשבת ארבעה עשר יום לחדש אדר שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושבע לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן מתא פערנוואלד... ואנחנו מן קדמת דנא במתא שאלגוטאריאן ואמרי רבנן דאסור לבר ישראל לשהויי עם אינתתיא בלא כתובה אפילו שעתא חדתא וכען בעינא למכתב לה כתובתא אחריתא בחריקא דכתובתא קמייתא נדוניא ותוספתא דילה. ובכן אנחנו סהדי דחתמינן ולתחות קנינא מיניה השתא כי סהדי קמאי דחתימו תחות כתובתא קמתא דאירכסא ליתנהו וזמן כתובה לא ידענא. וכתבנו לה כתובתא דא חלופי כתובתא קמייתא מיומא דנן ובלישנא דאמר לנא דהוית כתיבת כתובתא קמייתא דאירכסא ... נאום נתן צבי בן מנחם גרשון הי"ד עד ונאום זליג בן גרשון הכהן". עברית וארמית.
מחנה העקורים פרנוואלד היה אחד ממחנות העקורים הגדולים ביותר, ושכן באזור הכיבוש האמריקני של גרמניה, דרומית-מערבית למינכן.
29X30 ס"מ.
מצב: טוב. נייר מכתבים פשוט. קרע קטן וסימני קיפול, ללא פגיעה בטקסט.
ג. תעודת "סרטיפיקט - יציאת אירופה תש"ז", "Certificate - Exodus 1947":
תעודה הנושאת את תמונתה של לאה אדלשטיין וחותמת "יציאת אירופה Exodus 1947", עברית ואנגלית, מחנה הגירוש פפנדורף, 27.11.1947.
גירושם וגורלם של 4,500 מעפילי האונייה אקסודוס הפכו לסמל המאבק היהודי למען הקמת מדינת ישראל לאחר השואה. נוסעי האונייה לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר.
ב-22 באוגוסט הפליגו אוניות הגירוש לנמל המבורג בגרמניה. בין ה-8 ל-9 בספטמבר אולצו המעפילים בכוח לרדת מהספינות, ושוכנו בשני מחנות בצפון גרמניה: "פפנדורף" ו"אַם שטאוֹ", באזור הכיבוש הבריטי. לאחר שהות בת כשנה במתקני המעצר בגרמניה, עלו רוב נוסעי האונייה לישראל, וביניהם גם הזוג אדלשטיין ובתם, שנולדה על האונייה (פריט 288 בארכיון עתלית).
ההד התקשורתי הגדול והתגובות המזועזעות בעולם מפרשת "אקסודוס" היו בין הגורמים שהביאו את ממשלת בריטניה לידי מסקנה כי אין באפשרותה לטפל בבעיית הפליטים היהודיים וכי עליה למסור את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם.
20X15 ס"מ.
מצב: טוב. חור תיוק וסימני סיכות, ללא פגיעה בטקסט.
תעודה נדירה!