מכירה פומבית 9 פריטים נדירים ומיוחדים
2.8.16 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 הרב מימון 2, ירושלים

צפו בסרטון על פריט 62 - המשקפת של יוסף טרומפלדור. לצפייה לחצו כאן.

המכירה הסתיימה

פריט 13:

ארכיון גדול ומיוחד של מרן הרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $3,200
מחיר פתיחה:
$ 2,000
עמלת בית המכירות: 19%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

ארכיון המתחלק לשלושה חלקים לפי סדר.

חלק ראשון: תשובות הלכתיות, פסקי הלכה, חידושים, דברי תורה, דרשות - כ-400 מסמכים.
רשימה חלקית: תשובה בעניין מלאכה שאינה צריכה לגופה • הערה בעניין חבלה • בעניין דינא דמלכותא דינא • חצי דבר בעדות • פסולי עדות (6 דף) • גיטין • נזיקין • שבת תשובה • כללים לרישום נישואין • ענייני פיקוח נפשות של רבים • הלכות מליחה • ניתוח פלסטי • שיעור בכולל "שבט מחוקק" בעניין נתינת גט (5 עמ') • חידושים במסכת שבת • מכתב אל הרב הרצוג בדין מכין אותו עד שתצא נפשו • דרשה לחיזוק לימוד הלכה יומית • מכתב על עניין יהודי הרוצה לשאת נכרייה ולגיירה • שימוש במיקרופון בשבת • תשובה בדין עבד עברי (3 דף) • ספקות לגבי פסולי קהל • דברי תורה במגילת רות (3 דף), ארץ ישראל, אחדות העם ואתחלתא דגאולה • חיזוק מפעל אוצר הפוסקים • דיון בדברי הרמב"ם בעניין קידוש השם • גירות קטן • עירוב אבקת חלב בלחם בבקשת הרופאים ודרישת הממשלה (4 דפים) • ערכה וקדושתה של ירושלים • בעיות מסובכות בהלכה בנוגע לקיבוץ גלויות • תשובות ודיונים ארוכים בענייני גירות בזמננו • גירות ילד מאומץ • דברים קצרים לניחום אבלים בני האדמו"ר מסוכטשוב-ירושלים • פרוטוקול מעניין והיסטורי מהרבנים הראשים בעניין קרקעות קק"ל • הצעה בענייני ייחוס (בני הודו).
בנוסף ישנו דף ובו דברי תורה במסכת קידושין שבו כותב הרב: "זכורני מימי עלומי כשראש הישיבה דרש..." (כוונתו לגאון רבי שמעון שקאפ, שהרב אונטרמן היה מתלמידיו הבולטים). כמו כן דף בעניין עגונה שבו הוא מזכיר את הרב שמחה זליג מבריסק וכותב שזכה ללמוד תורה מפיו בצעירותו.
כ-150 דף כתובים בכתב יד, עשרות דפים בסטנסיל עם תיקונים רבים והוספות בכתב יד ועוד דפים ומסמכים.

חלק שני: מכתבים ששלח הרב אונטרמן לארבע קצוות תבל, לרבנים, דיינים וגדולי ישראל מכל העולם, ומכתבים אל אישים חשובים - כ-300 מסמכים.
רשימה חלקית: מכתב אל רבי ישראל מאיר לויטן (בעל "אשי ישראל". 2 מכתבים) • מכתב מוקדם מליברפול תרצ"ט בעניין כמה שמות משפחה בהקשר לענייני גיטין (כתוב כולו משני הצדדים) • מכתב אל רבי יצחק ידידה פרנקל בעניין מיץ ענבים מיושן שנעשה ברומניה • מכתב פולמוסי אל המזכיר הראשי של ביה"ד האזוריים בחיפה על הרב מ. שאין לסמוך על גירושין שסודרו על ידו מחישד לנטייה קונסרבטיבית • תשובה אל רבי חיים דוד אויערבך (2 דף) • מכתב המלצה לרבי בנימין זאב בנדיקט • מכתב ברכה אל רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי • מכתב אל ראשי הקהילה "נדחי ישראל" • מכתב אל הגאון רבי יוסף אליהו הענקין • מכתב המלצה לאגודה למלחמה בסרטן • מכתב פולמוסי אל הרב הראשי רבי יצחק נסים • מכתב אל רבי מרדכי יעקב גלינקין בענייני כשרות וחברת "אסם" • מכתבים אל חברא קדישא ירושלים • מכתב אל תושבי תל אביב בעניין ייבוא בשר לארץ • תשובה אם מותר ליהודי לנגן בתפילה של נוצרים • מכתב אל רבני ישראל (בענייני הדיינים) • מכתב אל ראש עיריית ירושלים טדי קולק • מכתב אל רבי דוב אליעזרוב • מכתב פולמוסי אל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג • מכתב פולמוסי אל ד"ר חיים אדלר • מכתב מעניין אל רבי סלמאן חוגי עבודי • מכתב אל רבני ארגנטינה בעניין עגונה • מכתב בעניין שימוש במכשיר שמיעה בשבת (פסק מהחזון איש) • מכתב פולמוסי אל רבי ראובן כץ • המלצה עבור מזכה הרבים במוסקבה • תעודת הסמכה לסידור קידושין לרב אברהם כלאב.
כמו כן מכתבים לאישים חשובים: מכתב אל זלמן שז"ר נשיא המדינה • מכתב אל שר הדתות זרח ורהפטיג • מכתב אל שמעון פרס לאיסור שימוש ברמקול בשבת ועוד שרים וח"כ • תשובת הרב אונטרמן לחברת בנגלי (2 עמ' בכתב יד).
בין היתר מכתבים בעניינים שונים של הרבנות הראשית, מכתבי ברכה ומכתבי תנחומים. מכתבי המלצה רבים לצדקה ולמוסדות, תעודת הסמכה והמלצות לרבנים שונים מכל העולם, מכתבים רבים לתיקון תקנות וגדרת פרצות בעם ישראל. מכתבים פולמוסיים שונים. מכתבים אישיים. תעודות הכשר ועוד.
בסך הכול 50 מכתבים בכתב יד, עשרות רבות של מכתבים עם הוספות בכתב יד ועם חתימותיו, חלקם עם חתימה מלאה וחלקם עם חתימתו בראשי תיבות אי"א, ועוד.

חלק שלישי: מכתבים מגדולי ישראל בדברי תורה, בענייני השעה והזמן, איחולים, מכתבים מאישים מפורסמים מכל קצווי תבל - כ-250 מסמכים.
מכתבים ארוכים בדברי תורה: דיני עגונות שלאחר השואה מאת רבי שלמה הלוי אב"ד לודז (7 מכתבים בכתב יד) • מכתב מאת "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא" בחתימות רבי שמואל קיפניס, רבי יוסף שטרן (מחכמי הונגריה, נין החת"ס, הוציא לאור את ספרי החת"ס עם הערותיו), רבי ישראל וולץ (אב"ד בודפסט) ורבי יצחק וינשטיין • שני מכתבים בחתימת הרבנים בטבריה רבי דוד מינצברג, רבי אברהם וינברג ורבי שמחה בונם ורנר • מכתב רבי צדוק טוביה אב"ד אמשטרדם (תשי"ד) • מכתב מאת הראשון לציון רבי יצחק נסים • 2 מכתבים (אחד ארוך בדברי תורה) מאת הגאון רבי מרדכי יפה שלזינגר • מכתב ארוך בדברי תורה מאת רבי רפאל הכהן קוק (רב ראשי ואב"ד טבריה) • מכתב רבי עזרא הדאיה (דיין ואב"ד חיפה) • מכתב רבי אברהם הלל גולדברג (משמש מרן ה"חפץ חיים") • 2 מכתבים מרבי מנחם גוטמן אב"ד יאסי • מכתב בקשת המלצה מאת מנהלי ישיבת "מאה שערים", עם המלצתו של הרב אונטרמן מעבר לדף בכתב יד • מכתב רבי שלמה ילוז, מרבני טבריה החשובים (2 מכתבים, תשובה הלכתית ארוכה) • מכתב מאת רב חסידי בתל אביב, שלא נודעה זהותו (חתום: הרב שלום ...) • מכתב דברי תורה ארוך בכתב יד רבי יהושע מנחם אהרנברג (אב"ד תל אביב, רב ראשי במחנות המעצר בקפריסין חיבר שו"ת דבר יהושע שישה חלקים) • מכתב רבי יעקב רוזנטל (אב"ד חיפה וראש ישיבת הגר"א, מחבר סדרת הספרים בחמישה עשר כרכים "משנת יעקב" על כל משנה תורה להרמב"ם) • מכתב ארוך מאת הסופר אברהם קורמן ובו הצעה מהפכנית וחשובה להכשרת בשר • מכתב רבי אהרן שוסטר רבה הראשי של אמשטרדם • מכתב הרב אברהם נשר אדלר (ראש לשכת הרבנות הראשית וראש מחלקת הכשרות, סייע לרב קוק ולרב פרנק בהקמת הרבנות הראשית, מחבר "כנפי נשרים") • מכתב רבי ברוך רקובר (אב"ד חיפה, חוקר ומפרש ביאור הגר"א על השולחן ערוך) • מכתב רבי שמואל עקיבא יפה שלזינגר רבה של שטרסבורג • מכתב רבי צבי גוטמן אב"ד בוקרשט • מכתב רבי נפתלי הירץ בוימל (מח"ס "אמרי שפר") • מכתב רבי שבתי שמואלי • מכתב רבי מאיר ברלין • מכתב מאת ההסתדרות הציונית עם תשובת הרב בכתב ידו בעניין פרסום הנס של מלחמת ששת הימים • שאלה מאת המזכיר הכללי של הרבנות הראשית להדברת הארבה ביום שבת (שנת תשי"ט) • מכתב משרד העלייה במענה למכתב התנגדותו לעליית כת נוצרית בפטיסטית.
כמו כן מצורפים מספר דפים של דברי תורה בכתב יד שנשלחו לרב אונטרמן ולא נתבררה לנו זהות הכותב (דפים אלו הם בוודאי מצעירותו של הרב אונטרמן). עשרות מכתבי איחולים לרגל הכתרתו לרבה הראשי של ישראל.
חלק מהמכתבים כתובים בכתב יד מלא וחלקם עם חתימה בכתב יד בלבד.
במכתבים רבים הוסיף הרב אונטרמן בכתב יד את תשובתו בשולי המכתב או מאחורי הדף, לעתים תשובות ארוכות.
דפים נוספים בכתב יד ומכתבים באנגלית וביידיש.

הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל
הרב אונטרמן (תרמ"ו-תשל"ו) נולד בבריסק ונקרא על שם רב העיר בריסק, רבי איסר יהודה מאלין. בילדותו למד תורה אצל הגאון רבי שמחה זליג ריגר, ונחשב לעילוי. בהיותו בן 12 שנה הוזמן להיות חלק מהגרעין המייסד של ישיבת "עץ חיים" במלץ בראשותו של רבי זלמן סנדר כהנא שפירא. זמן מה למד בישיבת מיר, אך שב למלץ ושם הפך לתלמידו המובהק של הגאון רבי שמעון שקאפ. הושפע עמוקות מדרכו הלמדנית וההלכתית. לאחר נישואיו למד בכולל של ישיבת וולוז'ין. שם הוסמך לרבנות על ידי רבי רפאל שפירא, ראש הישיבה. באותה תקופה הקים הרב אונטרמן ישיבה בעיר הסמוכה לוולוז'ין, וישנובה. שימש כרב במספר קהילות בליטא (מוהלינא, ואמסטיבובה). לאחר מלחמת העולם הראשונה שימש כרב בלוהנווילה ולאחר מכן בגרודנו.

בשנת תרפ"ג, בעידודו של רשכבה"ג רבי חיים עוזר גרודזינסקי, עבר הרב אונטרמן לאנגליה והוכתר לרבה של ליברפול. שם הפך לרוח החיה בקהילה היהודית, הקים ארגון גג לכל הקהילות היהודיות באזור, והביא תלמידים מאירופה על מנת לחזק את הישיבה המקומית. במהלך מלחמת העולם השנייה פעל למען יהודים פליטים מגרמניה, שאנגליה התייחסה אליהם כנתיני מדינת אויב. בשנת תש"ו, לאחר פטירת רבי משה אביגדור עמיאל, התמנה הרב אונטרמן לרבה האשכנזי של תל אביב. שם הקים כולל חשוב לרבנות ודיינות בשם "שבט מיהודה". כתב תשובות בהלכה ומאמרים שונים. את תשובותיו העיקריות קיבץ בספרו שו"ת "שבט מיהודה". יחד עם רבה הספרדי של העיר, רבי יעקב משה טולידאנו, הקים בית דין מיוחד לענייני עגונות. בד בבד כיהן גם כדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת תשט"ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ"ד נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל. בתפקיד זה כיהן עד שנת תשל"ב.

לחם מלחמת הקודש והעמיד את דיני התורה על תלה. פסק הלכה וכתב תשובות בכל חלקי התורה. אהבתו לכל יהודי מעם ישראל באשר הוא חצתה עדות ומגזרים. השיב תשובות והנהיג הנהגות בכל הקהילות שאליהן הגיע. מצודתו הייתה פרוסה על כל קצוות תבל. גדולי ישראל, רבנים ודיינים מכל העולם שטחו את ספקותיהם לפניו בכל דבר ועניין. פתר תעלומות הלכתיות אקטואליות בתקופתו, כגון: עלייה להר הבית, גיור, פסולי חיתון, מצוות התלויות בארץ, גיוס בנות לצה"ל, השתלת איברים, איסור הנאה ממת ועוד רבות. הרב אונטרמן תמך באמירת הלל ביום העצמאות ללא ברכה, אולם ביום ירושלים פסק כי יש לומר הלל בברכה. ראה ביום זה נס מההשגחה העליונה. בפסק דין האח והאחות הצטרף לדעת הרבנים החרדים.
ולמעלה מהכול היה הרב אונטרמן צדיק גדול. דברים מופלאים עליו אמר הגאון המקובל רבי יהודה זרחיה סגל מתל אביב: "שאלתי [בשמים] מיהו צדיק הדור ומיהו שר התורה. על צדיק הדור השיבו לי: הרב איסר יהודה אונטרמן. הופתעתי מהתשובה והסבירו לי כי הוא צדיק הדור על פי האתכפיא שלו (כופה את יצרו). ככה בוחנים בשמים את הדברים". ועל זה אין מה להוסיף.
היה מסדר הקידושין בחתונתו השנייה של האדמו"ר מוהר"א מבעלז זצוק"ל.
ארכיון זה והמסמכים הרבים שבו שופכים אור גדול על תולדותיו, פעולותיו והשפעתו התורנית והמעשית.
הארכיון כולל פסקי הלכה חשובים במגוון נושאים, חלקם נושאים נדירים שמיעטו לעסוק בהם.
בסך הכול בארכיון כ-1,000 מסמכים ופריטי נייר.
גדלים ומצבים שונים. מצב כללי: טוב מאוד.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא