מסמך עם הוספה בכתב יד קודשו ובחתימתו של הגאון רבי חיים אלעזר וואקס מקאליש בעל "נפש חיה" - מראשי המעוררים והפועלים ...

מסמך עם הוספה בכתב יד קודשו ובחתימתו של הגאון רבי חיים אלעזר וואקס מקאליש בעל "נפש חיה" - מראשי המעוררים והפועלים ליישוב ארץ הקודש - נכתב בתקופת ביקורו הקצר בירושלים - תרמ"ו
מכתב המלצה מאת רבני ירושלים, עם הוספה וחתימה בכתב יד קודשו של ה"נפש חיה", רבי חיים אלעזר וואקס מקאליש, מתקופת ביקורו הקצר בירושלים, בקיץ תרמ"ו. לא נראו מעולם במכירות פומביות מסמכים דומים נוספים שעליהם חתום הרב מקאליש מתקופה ביקורו בארץ. הרב מקאליש התבלט במיוחד באהבתו לארץ ישראל ופעילותו למען יישוב הארץ, ומכאן חשיבותה המיוחדת של החתימה שלפנינו.

תוכן ההמלצה
מכתב המלצה מאת דייני ירושלים על ה"ציקאריע" שמכינה האישה מרת סימקא, אלמנתו של רבי צבי הירש פרלמן מקאלאשין (תלמיד ה"אמרי בינה" ומחבר ספרי "יד אליהו" - ילקוט אבנים מתורת הגר"א). י' באלול תרמ"ה.
האישה היא בתו של רבי בן ציון שלעז (נפטר תרנ"ה), חתנו של הגאון רבי שבתי יפה אב"ד וועקשנא.
הרבנים כותבים בשבח מפעלה של האישה, "שלמדה לעשות מלאכת הציקאריע בעי"ת ווארשא... והרופאים מומחים המפורסמים דפעה"ק נתנו עידיהן בכתב ידם אשר ראו על המבחן שמעשה הציקאריע... הוא טוב ומתוק". ומוסיפים הרבנים: "מהראוי לסמוך על האישה הנזכרת, כי היא אישה יראת ה' ממשפחת רם... הגאון הגדול מו"ה שבתי יפה".
על ההמלצה חתומים הדיינים הגאונים: רבי בנימין ב"ר שמואל (תק"ע-תרנ"ג, בעל "שארית בנימין", אב"ד סטויפץ, עלה לירושלים בשנת תרל"ב), רבי בנימין דוד וילנר ורבי וואלף במוהר"י זצ"ל. חותמת הבד"ץ דקהל אשכנזים בירושלים.
תחת חתימתם הוספה בת שלוש שורות בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי יעקב יהודה ליב לעווי (תקע"ג-תרמ"ט), המאשר את חתימות הדיינים, ומוסיף את המלצתו "לרחם על האלמנה העלובה". י"א בתמוז תרמ"ה. חותמתו. הרי"י לעווי היה גאון מופלא בנגלה ובנסתר, איש קדוש ומקובל. כיהן כרב בסלעשין. עלה לירושלים יחד עם שני אחיו, רבי אשר לעמיל אב"ד גאלין ורבי נחום אב"ד שאדיק. שימש כראב"ד ירושלים במשך למעלה מ-40 שנה.
בתחתית הדף כתב יד קודשו של רבי חיים אלעזר וואקס אבדק"ק פיעטרקוב בעל "נפש חיה": "גם אנכי באתי עה"ח יום י"ו תמוז תרמ"ז לפ"ק ירושלים", וחתימת ידו.
בצדו השני של הדף הועתקה המלצת הבד"ץ דק"ק ספרדים, מחודש תמוז תרמ"ד. על ההעתקה המדויקת מעידים (אלול תרמ"ה) רבי אברהם אהרן בהרב מו"ה דובער סג"ל לעוויא ז"ל, ורבי דוד סגל האמבורגער.

רבי חיים אלעזר וואקס מקאליש
רבי חיים אלעזר וואקס (תקפ"ו-תרמ"ט), "הרב מקאליש", היה מגדולי רבני דורו וממנהיגי יהדות פולין. נודע על שם ספרו "נפש חיה".
בגיל 18 התמנה לרב העיירה טרנוגרוד, וכיהן במשרה זו במשך 20 שנה. בטרנוגרוד עמד בראש ישיבה שהקים ומימן מכספו. היה חתנו של גאון הדור רבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ויחד עמו פעל רבות לטובת היישוב בארץ ישראל. בשנת תרכ"ט הוכתר כנשיא "כולל פולין בארץ ישראל".
מתלמידיו הנודעים: רבי מאיר דן פלוצקי אב"ד דווהארט בעל "כלי חמדה".
היה חסיד נלהב של רבי אליהו גוטמכר, מראשוני וגדולי הרבנים שעודדו את העלייה ארצה ויישובה. הרב וואקס עמד עמו בקשרי מכתבים. באחד ממכתביו, שזכה לפרסום רב, כתב לו הרב גוטמכר: "ואצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות, שיהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך". בעקבות דברים אלו רכש בעל ה"נפש חיה" קרקעות בכפר חיטין שליד טבריה ונטע בהן פרדסי אתרוגים, כשכוונתו הייתה להביא לשם משפחות שיעבדו את האדמה ויגדלו אתרוגים שאין ספק בכשרותם. ה"נפש חיה" האמין שהפרדסים יספקו בסיס כלכלי ליישוב היהודי בארץ ישראל. הוא יצא בקריאה נלהבת לעורר את היהודים בתפוצות לקנות מאתרוגי הארץ, שהם מהודרים ויפים וגם משמשים מקור הכנסה ליושבי הארץ. תכניתו הייתה רבת מעוף, להתנחלות המונית של יהודי הגולה בארץ ישראל. קשרים מיוחדים רקם הגאון עם השר משה מונטיפיורי, שהביאו ברכה רבה ליישוב.
משאת נפשו כל ימיו הייתה להתיישב בארץ ישראל, או לבקר בה לפחות. משאלתו זו באה על סיפוקה בחלקה, כשביקר בארץ ישראל בשנת תרמ"ו, יחד עם חותנו הגאון רבי יהושע מקוטנא. בין מטרות הביקור היו הפיקוח על מטעי האתרוגים שנטע בגליל, ודאגה למקומות דיור ועבודה עבור חברי "כולל ורשה" שעלו לארץ ישראל. כשהגיעו לירושלים, נתקבלו הרב מקאליש וחותנו בכבוד מלכים. כל תושבי העיר ובראשם רבה של ירושלים רבי שמואל סלאנט יצאו לקראתם והובילום תחת אפריון ברוב פאר לאכסנייתם. הם שהו בארץ חודש ימים, וסיירו בה לאורכה ולרוחבה. הרב מקאליש שאף להפוך את כל בני כולל פולין-ורשה לכוחות יוצרים פרודוקטיביים, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל מסיבות שונות. כל ימי ביקורו של הגאון מקאליש בארץ היה מתקיים על פת חרבה שנטבלה בשמן. לדבריו הרגיש בפת זו טעם גן עדן.
עד היום נזכר שמו של הגאון מקאליש בסילודין. מפעליו לטובת היישוב מוסיפים להתקיים: כולל פולין-ורשה, מוסדות התורה "חיי עולם", וכן דברי תורתו שבספרו "נפש חיה" הפכו להיות מנכסי הברזל של העולם התורני.

מצב: טוב (לאחר שיקום מקצועי). כתמים ובלאי. סימני קיפול.
20x28 ס"מ. דף מקופל.