מכתב חשוב בכתב ידו ובחתימתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל - תוכן חשוב ביותר על היתר המכירה ("איני רוצה שיתפרסם בשמי כל דבר ...

מכתב חשוב בכתב ידו ובחתימתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל - תוכן חשוב ביותר על היתר המכירה ("איני רוצה שיתפרסם בשמי כל דבר היתר!") וכן על "הצער על סילוקו של גאון ירושלים רבי שמואל סלאנט" - ערב שנת השמיטה תר"ע
מכתב מאת הראי"ה קוק אל רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי. כ' באלול תרס"ט, ערב שנת השמיטה.
המכתב נשלח בימי התשובה של חודש אלול. הראי"ה פותח את מכתבו בהתייחסות למכתב שקיבל
מאת הרב טוקצינסקי בענייני השמיטה, שאליו היו מצורפים "תווים [=בולים] לתשובה". כלפי זאת מעיר הרב: "למותר הם [הבולים], כי לא ננעלו שערי תשובה לידיד נאמן דכוותיה"...
הרב מסביר כי התעכב מלהשיב בשל הטרדות הרבות שאופפות אותו, ובראשן "הצער הכללי אשר נגע עד נפש כל איש ישראל - סילוקו של גאון ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט זצ"ל".
גדולה הייתה הערכתו ואהבתו של רבי שמואל סלאנט כלפי הראי"ה. "הוא ראה בעיני רוחו ברב קוק את יורשו הרוחני וממלא מקומו" (מזכרונות רבי דב נתן ברינקר, "מדרש הרב" עמ' יט). הראי"ה התאבל מאוד על פטירתו של רבי שמואל סלאנט, ומדגיש במכתב שלפנינו שהצער "נוגע עד נפש כל איש ישראל", בפטירת גאון הדור ומנהיג היישוב היהודי בירושלים.
לאחר מכן מתייחס הראי"ה לבקשתו של הגרימ"ט שיכתוב לו הראי"ה בקצרה את יחסו להיתר המכירה, והוא יכניס זאת ל"קונטרס הלכות שביעית" שכתב באותם ימים לקראת שנת השמיטה תר"ע. החוברת עסקה בהלכות השמיטה ונוספו לה הערות מפי הרידב"ז, רבי חיים ברלין, ושש הערות ארוכות מהראי"ה קוק.
באותה שנה סערו הרוחות בארץ סביב השאלה אם להנהיג בשנה הבאה, שנת השמיטה, את "היתר המכירה" שהנהיגו גדולי ישראל בשנות השמיטה הקודמות. איכרי המושבות נדרשו באותה שנה לפסיקתו של מרן הראי"ה, רבה של יפו והמושבות, וכידוע הוא פרסם את תמיכתו בהיתר המכירה. הגרימ"ט חשב שראוי לפרסם זאת בקונטרס החדש שהתעתד להדפיס.
בהקדמה לחוברת כתב הגרימ"ט: "האי סבא קדישא הגאון הגדול חותני זקני הר"ש סלאנט אמר לי כי אחר שאגמור הקונטרס ואקבל תשובות הרבנים הגאונים שליט"א אציע הכל לפניו ויחווה לי גם הוא דעתו באיזה עניינים, אבל בעת הגיעני התשובות כבר לפתתו הקדחת... והביאה עלינו השוד והשבר". בכל אופן הגרימ"ט מצא בכתבים שהותיר הרב סלאנט "גרגרים מעטים הנוגעים לשביעית", והביא מהם בקונטרסו. בסוף ההקדמה הוא כותב: "מפני האבל הכללי הפרוש בימים אלה על עיה"ק בהילקח מאתה פאר דורנו רבנו שמואל סלאנט זצ"ל, נשבתה הדפסת הקונטרס הרבה ימים ונתאחר צאתו לאור". העיכוב גרם שהקונטרס נדפס רק בסוף חודש אלול תרס"ט.
כאמור, הראי"ה כותב שהטרדות עיכבו אותו מלשלוח בזמן תשובה לגרימ"ט, ובראש הטרדות - האבל על פטירת רבי שמואל סלאנט. לכן, מכיוון שדבריו כבר לא יספיקו להיכנס לקונטרס הנדפס, הוא נמנע מלהיענות לבקשתו של הגרימ"ט לכתוב על היתר המכירה. אולם הוא מוסיף נקודה חשובה ביותר: "בעיקר העניין איני רוצה שיתפרסם בשמי כל דבר היתר, כי איני רוצה בשום אופן ליטול עליי עטרה זו של מורה הוראה לכלל ישראל"! ולכן מלכתחילה לא קיבל את הרעיון לכתוב בקונטרס זה, שיופץ בציבור, על הנהגת היתר המכירה!
בהמשך דבריו מבאר הראי"ה את גישתו האמיתית כלפי היתר המכירה, תוך התייחסות מפורטת לסוגיה הלכתית זו, ומוסיף: "וד' יודע כמה צער ומרירות נפש יש לי מזה". כן הוא מזכיר את חיבורו המפורסם והיסודי "שבת הארץ".
דברים אלו שופכים אור חדש על דרכו של הראי"ה ביחס להיתר המכירה, ולא פורסמו מעולם!
לא ניתנו ולא יינתנו צילומים.

מכתב חשוב ביותר הנותן רקע להיתר המכירה שהנהיג הראי"ה מחדש בעקבות הגאונים שקדמוהו.
המכתב בכתב ידו ובחתימתו של הראי"ה. כתוב על נייר מכתבים רשמי. 22 שורות.
מצב: טוב מאוד. סימני קיפול.