מכתב הרבנית נחמה דינה שניאורסון – קריאה לעזרה לבתה ולחתנה בימי השואה – תש"ג 1942 (לאחר שכבר נרצחו)

מכתב כאוב מאת הרבנית נחמה דינה שניאורסון אל רבי חנוך הענדל הבלין זצ"ל (תרע"ט-תשכ"ז, מנהל ישיבת תורת אמת בירושלים ומקורב לרבי הריי"צ), ובו בקשה לעזור לבתה (הרבנית שיינא) ולחתנה (רבי מנחם מנדל הורנשטיין). היה זה לאחר שהם כבר נספו בשואה הנוראה, אולם הדבר טרם נודע לרבנית.

הרבנית כותבת (בתרגום לעברית):
"לאחר ששמעתי שמותר לשלוח חבילות מפלשתינה לקרובים נזקקים, אני מבקשת שתשלח חבילות מזון וביגוד לבתי וחתני הנמצאים במצוקה גדולה... כתבתי על כך גם לחברינו, משה גוראריה וחיים יוסף רוזנבלום בתל אביב. בבקשה צור קשר עמם ועשה כמיטב יכולתך למלא את בקשתי".
שני חסידים אלו היו מחשובי חסידי חב"ד בתל אביב. רבי משה גוראריה היה משפיע חב"די בעל שם. התעסק במשך תקופה בניהול הרוחני והגשמי של ישיבת "תורת אמת". רבי חיים יוסף רוזנבלום היה מנהל חשבונות בכולל חב"ד ובישיבת "תורת אמת".

המכתב מודפס במכונת כתיבה, באנגלית. בתחתית המכתב חתימת הרבנית הצדקנית נחמה דינה שניאורסון. 8.10.1942 (כ"ז בתשרי תש"ג).

הרבנית שיינא הורנשטיין הי"ד (תרס"ד-תש"ג), בתו של האדמו"ר הריי"צ ונכדתו של האדמו"ר הרש"ב. סבה אמר עליה שיש לה "חושים עדינים". והעיר על כך האדמו"ר הריי"צ: זהו תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו". הרבנית זכתה בייחוס מיוחד במינו, שכן היא צאצאית ישירה לכל אדמו"רי חב"ד (מלבד גיסה – האדמו"ר האחרון, הרבי מליובאוויטש). בשנת תרצ"ב נישאה לרבי מנחם מנדל הורנשטיין, בן דודה (אמו, חיה מושקא הייתה בתו של אדמו"ר מהר"ש).
כשיצא הרבי הריי"צ מפולין בעת מלחמת העולם השנייה, לא יצאו חתנו ובתו עמו, משום שחתנו לא רצה לעזוב את אביו, שלא היה בקו הבריאות. לאחר מכן עלתה בעיה אחרת, שכן לא ניתן אישור יציאה לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. בעזרתו של הריי"צ הצליחו להיחלץ ולהגיע לנאפולי שבאיטליה, ומשם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה הפסיקה יציאת האוניות מאיטליה לארה"ב. הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת שדרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי.
בשלב מסוים הגיעו ידיעות לגיסם, רבי מנחם מנדל שניאורסון על מותם על קידוש השם בטרבלינקה (ביום ב' בתשרי תש"ג). אולם כדי שלא לצער את הריי"צ, לא גילו לו את העניין. משום כך הרבנית נחמה דינה המשיכה לדאוג להם, כפי שאנו רואים במכתב שלפנינו, הגם שלמעשה הם כבר נספו על ידי הצוררים ימ"ש. הי"ד.
כפי שכתב הרבי באיגרת מכ"ז במנחם אב תש"ט (איגרות קודש חלק ג' ע' קעג): "הנני ממשיך בחקירה ודרישה על דרך הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היארצייט בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיוון שבבית כ"ק מו"ח הרבי [הריי"צ] אינם יודעים".
רק בכ"ה בחשוון תשי"א פרסם הרבי מליובאוויטש (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורל גיסיו: "קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע)".
בעת הסתלקות זוגתו הרבנית חיה מושקא, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שהוכנס אליו להגהה: "ולז"נ אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא", והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה.
מצב: טוב מאוד.