חדושי רעק"א. עותק קדוש ומיוחס. חתימת ידם של בעל ה'ייט"ב לב', ה'קול אריה', ה'לחם שלמה' משאמלוי ועוד

חדושי רעק"א. עותק קדוש ומיוחס. חתימת ידם של בעל ה'ייט"ב לב', ה'קול אריה', ה'לחם שלמה' משאמלוי ועוד

ספר 'חדושי רבי עקיבא איגר' על כמה ממסכתות הש"ס, ברלין תרי"ח [1858]. מהדורה ראשונה. עותק מיוחס ביותר, שעבר מדור לדור בין אדירי התורה, גדולי ההוראה וענקי החסידות, ובו הגו והתעמקו בלימודם.

נדיר ביותר למצוא עותק מיוחס כל כך, אשר כמה וכמה מענקי הרוח שקמו לעם היהודי, הטביעו בו את חותמם. פריט היסטורי מרגש מהמעלה הראשונה.

בדף השער ובדפי המגן (פורזץ) מופיעות חתימות רבות:

* "הק' יקותיאל יהודה טייטלבוים", הוא הגאון האדיר בעל ה'ייט"ב לב' מסיגעט, נכדו של בעל ה'ישמח משה' ומייסדה של חסידות סיגעט. סבו של האדמו"ר הקדוש ר' יואלי'ש מסאטמאר. עט לא תוכל לתאר גודל קדושתו.

* "הק' אברהם יהודא הכהן שווארטץ האבדק"ק והגליל" הוא הגאון האדיר בעל ה'קול אריה' ממאד, מתלמידי מרן ה'חתם סופר'. מסופר עליו, כי למד בהסתר ובהיחבא ספרי קבלה בחברותא עם האדמו"ר הקדוש בעל ה'ייט"ב לב'. הספר שלפנינו יכול לשמש מעין 'אסמכתא זעירא' למעשה זה!

* "הק' יעקב עהרענרייך" חתנו של רבי אברהם יהודה שוורץ הנ"ל. ידוע כי הגה"ק מרן ה'דברי חיים' מצאנז, הוא זה שהציע את השידוך [!] דבר שיכול ללמד מעט על גדלותו של ר' יעקב.

* "הק' שלמה זלמן עהרענרייך" הוא הגאון האדיר בעל ה'לחם שלמה', אב"ד שימלוי. בנו של רבי יעקב הנ"ל. חתימתו מופיעה למעלה מעשרה פעמים [!!]. הגה"ה ארוכה ממנו בדף כ"ה ע"ב (חלקה השני מחוק).

* "הק' חיים צבי עהרענרייך" הוא הגאון האדיר בעל ה'קב החיים', אב"ד מאד. אחיו של רבי שלמה זלמן.

* "הורוביץ" היא חתימת יד קדשו של האדמו"ר הקדוש רבי יהודהל'י הורוביץ מדז'יקוב. בין דפי הספר זרועות מספר הגהות ותיקונים בכתב יד קדשו.

ועוד חתימות רבות, אשר מפאת קוצר הזמן לא נבדקו לעומקם, ובוודאי ניתן יהיה למצוא בתוכן עוד חתומים חשובים: "יצחק אייזיק יהודא יחיאל המכונה..." "אהרן טייטעלבוים" "דוד יצחק טייטעלבוים" "יצחק יהודא יקותיאל זלמן טייטעלבוים" "יצחק דאנציגער" "יעקבער [!] גינצלער" "דובער איזנבערגער" "אברהם יצחק קארנפעלד" ועוד.

חותמות דיו - "הק' יהושע עהרענרייך" "הק' חיים הערענרייך".

מצורף אישור מאת מומחה בעל שם על אותנטיות חתימתו של בעל ה'ייטב לב' ועוד.

[2], כח, טו, כו, [1] דף. 33 ס"מ.

מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. מריחות דיו. מספר חתימות מחוקות או מטושטשות. כריכת-קרטון מקורית עם שדרת עור, בלויה מעט.

 

                                                                        - - - - - -

האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים [תקס"ח-תרמ"ג], בנו של רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דרוהוביטש וסיגעט, בנו של קדוש עליון בעל ה'ישמח משה'. חתנו של רבי משה דוד אשכנזי מטולטשווא ולאחמ"כ לצפת. כיהן ברבנות בערים סטרופקוב, אויהעל (לאחר פטירת סבו הגדול), גורליץ, דרוהוביטש, ובסוף בעיר סיגעט, שם כיהן עד סוף ימיו. שישמש כמנהיג ואב רוחני לאלפי אלפי חסידים מכל רחבי אירופה. נודע כאדם קדוש ופועל ישועות. חיבר מספר ספרים המשמשים אבני יסוד בתורת החסידות, ספר 'ייטב לב' על התורה, 'ייטב פנים' על המועדים, שו"ת 'אבני צדק' ועוד.

בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא אב"ד סיגעט בעל "קדושת יו"ט", אביהם של האדמו"רים הקדושים רבי חיים צבי אב"ד סיגעט בעל "עצי חיים" והאדמו"ר רבי יואלי'ש טייטלבוים מסאטמאר.

הגאון רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ [תקפ"ד-תרמ"ד], אב"ד ברגסאס ומאד שבהונגריה, נודע ונקרא על שם ספרו 'בעל הקול אריה'. הוא היה מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה. הוא נמנה בין אחרוני תלמידי החתם סופר ולמד אצלו עד לפטירתו, החתם סופר העריכו וחיבבו עד מאד כערכו. ואף מסופר סיפור פלאי, שבהיותו נער כבן י"ד שנה, הכיר בו החתם סופר ששורש נשמתן הוא גבוה, וכשסיפר מעשה קבלי אודות רבו, רבי נתן אדלר. פנה אליו החתם סופר ואמר לו: אברהם ליב, הסכת ושמע מעשה זה, הוא יבוא לך לשימוש באחרית הימים. ואכן רבי אברהם התפרסם ברבות השנים - מלבד גדלותו האדירה בתורה - גם כמקובל ובעל מופת די בכך אם נצטט את המסופר בספר 'תולדות הקול אריה' (אות י"ד, קליינוורדיין ת"ש): כי בני עיירתו, עיירה קטנה שלא היה בה רופא שיניים, היו נוהגים כדבר שבשגרה, שמי שהיה לו כאב שיניים חזק, בא לרב העיר שהניח את אצבעו על השן הכואבת והכאב היה פוסק בו ברגע! גדולי התורה והחסידות העריצוהו. הגאון רבי שמעון סופר מקראקא מעיד עליו: "צדיק תמים, הגאון המובהק החריף ובקי בחדרי תורה בנגלה ובנסתר תלמיד חביב מתלמידי אאמ"ו, מאור הגולה". בעל ה'דברי חיים' מצאנז התבטא עליו: כי הוא ת"ח אמיתי. הוא גם למד קבלה בחברותא, בסתר, עם הגה"ק בעל ה'ייטב לב'. בין תלמידיו נמנים גדולי הונגריה.

הגאון רבי שלמה זלמן אהרנרייך [תרכ"ג–תש"ד], אב"ד שימלוי שבמחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה. נודע ונקרא על שם ספרו 'לחם שלמה'. שמלבדו הוא חיבר עוד כארבעים חיבורים! רבי שלמה זלמן, נולד בברגסאס וגדל על ברכי זקנו רבי אברהם יהודה שורץ בעל 'קול אריה' שכיהן כרב העיר. הלחם שלמה נודע כאחד הרבנים והפוסקים החשובים בדורו. וכסבו גם הוא נחשב בדור שלאחר מכן כאחד מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה. הלחם שלמה נמנה בין חסידי ותלמידי בעל "קדושת יום טוב" מסיגט, ובנו רבי יואל טיטלבוים מסאטמר, הוא נרצח עם קהילתו באושוויץ, בשלהי מלחמת העולם השנייה.

האדמו"ר רבי יהודה הורוויץ [תרס"ה-תשמ"ט], נודע בכינוי רבי יהודה'לה דז'יקובר. נולד לאביו רבי אלתר יחזקאל אליהו האדמו"ר מדזיקוב והיה נכדו של האדמו"ר רבי ישראל מוויזניץ וגדל על ברכיו. למד אצל רבי מאיר אריק. נישא לבת דודתו, בתו של האדמו"ר רבי חיים מאיר מווזיניץ. משנת תרצ"ו כיהן כדיין בקלויזנבורג. לאחר השואה בה נהרג אביו, סירב בתוקף לקרוא לעצמו בשם 'אדמו"ר' מדז'יקוב ולמרות זאת רבים הסתופפו בצלו. נודע כצדיק נשגב ופרוש. את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן מפרשבורג להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר". בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון שם ניהל את עדת חסידיו ובה נקבר. קברו נעשה לתל תלפיות. דברי תורתו והערותיו על כמה ספרים נדפסו בשנים האחרונות (ראה אודותיו, אלפסי חלק ב' ג-ד).