איגרת בכתב ידו של רבי אליהו מוג'אג'ון, תלמיד מובהק של נתן העזתי ומוסר סודותיו בתחילת ימיו, ולאחר מכן רבה של באיונה ...

איגרת בכתב ידו של רבי אליהו מוג'אג'ון, תלמיד מובהק של נתן העזתי ומוסר סודותיו בתחילת ימיו, ולאחר מכן רבה של באיונה שבצרפת ואנקונה שבאיטליה - באיונה, תמ"ט בערך - נדיר מאוד!
פריט נדיר ומיוחד, הן מצד אישיות הכותב - תלמיד מובהק של נתן העזתי ומפיץ תורת השבתאות, והן מצד מצבו הטוב והשמור, בפרט ביחס לתקופתו המוקדמת - צרפת, תמ"ט. לא היה מעולם כדוגמתו במכירות!

איגרת בכתב ידו ובחתימתו של רבי אליהו מוג'אג'ון, רבה של אנקונה, אשר נשלחה אל ידידו, רבי שמואל פאפו, רבה של ראגוזה. בכותרת האיגרת תאריך: ד' לחודש ניסן.
תחילה פותח רבי אליהו בדברי שבח לרב פאפו: "גפן פורייה, מבני עלייה, די חכמתא וגבורתא, עמיה שריא, ולו תהילה דומיה, הלא הוא הח' השלם כמה"ר שמואל פאפו נר"ו...". בהמשך הוא מבשר לידידו על אירוסיה של אחותו עם רבי יצחק נבארו זצ"ל. לאחר מכן הוא מגולל את צערו על המקום שהוא שוהה בו, שאין בו תורה, ושמצבם הרוחני של בני הקהילה ירוד מאוד, "שעוונותיי הביאוני הלום לעיר הרעה הזאת, שאפילו ספר ללמוד אין ואפילו אם היו לי ספרים, האווירה הרעה של העיר נוטל ממני החוזק, כפרת העוונות".
בסיום האיגרת דברי שלומות לידידיו ומשפחתו של הרב פאפו.

האיגרת כתובה על עמוד אחד, בספרדית באותיות עבריות. חלק מהטקסט בעברית. לאחר החתימה נוספו שתי שורות. בעמוד המקביל נכתבו בלטינית שמו וכתובתו של הנמען - הכול בכתב ידו של רבי אליהו מוג'אג'ון.

מלשון האיגרת, שרבי אליהו מצר על שאין תורה במקום מושבו, אנו למדים שהיא נכתבה בעת הגיעו לעיר באיונה שבמלכות צרפת, שם שימש כרב הקהילה משנת תמ"ט, וכבר אז ראה במצבה הרוחני הירוד של הקהילה. לפני ואחרי תקופת באיונה ישב באנקונה, ושם היו גדולי תורה ומטרופולין של תורה.

השפעת השבתאות על הדור בכלל ועל חכמי הדור בפרט
נתן העזתי, תלמידו הנאמן של שבתי צבי, מצא את שאלוניקי כמקום הראוי ביותר להפיץ בו את דרכו ואמונתו, שכן היו בה תלמידי חכמים רבים.
לאחר פרעות ת"ח ות"ט, שהמוני יהודים נהרגו על קידוש ה' והשתרר חושך גדול בעולם היהודי, הופיע שבתי צבי, איש כריזמטי ואף בקי בתורת הנסתר, והצליח להשפיע על המוני בית ישראל ולהצית בלבם ניצוצות של גאולה, משיח וקיבוץ גלויות. גדולי תורה וחכמה, מורי הוראה ומקובלים, צדיקים ואנשי מעשה נתפשו לאמונותיו של שבתי צבי ו"נביאו", נתן העזתי.
כשהגיעה חליפת איגרות של חכמי ישראל עם רבי אברהם רוויגו לידי מרן החיד"א, ומצא שגדולים וטובים נלכדו ברשת האמונה השבתאית, כתב בדמע: "ומידי עוברי עולם חשך, לראות גדולי ישראל שנאחזו בסבך ונתפתו, וגם כי ידעו מאי דהוה לא שמו לבם. מה אענה ומה אומר, ה' הטוב יכפר בעד, ובמסתרים תבכה נפשי על דור יתום, אוי לנו אהה עלינו".
אולם החיד"א לא פסלם, כי אם קיבל את תורתם. כגון הגאון רבי שמואל פרימו, שהחיד"א מרבה להביא מתורתו וחידושיו ואף מייסד את דבריו על פי דברי תורתו. וכמו שנודע על הגאון האדיר רבי חיים בנבנשתי בעל "כנסת הגדולה", שבמשך תשעה חודשים תמך בשבתי צבי, והמתנגדים ראו בזה כטועה בהלכתא למשיחא, וכיוון שחזר בו מטעותו לא נפגם מעמדו כרב ופוסק, וספרו "כנסת הגדולה" הפך לאחד מספרי היסוד בפסיקה. רבי שמשון מורפורגו, מגאוני אנקונה, בעל שו"ת "שמש צדקה", כתב לידידו הגאון רבי משה חאגיז, שהיה לוחם גדול בשבתאות, על "חבורת שבתאים שכמעט נתגדלתי עמהם", אולם אחרי שחזרו לדרך הישרה ישב בחברתם ולמד עמם שנים רבות.
שבתי צבי ורעו נתן העזתי השפיעו מאוד על יהודי שאלוניקי ועוררו תנועה גדולה של תשובה. רבי יעקב די בוטון כותב ("עדות ביעקב", שאלוניקי, ת"פ): "כל אחד ואחד שבו מדרכם הרעה ושבו בתשובה שלמה בכל לבם בכמה מיני וידויים, והיו לוקים כמה וכמה מלקיות על כל חטא... תשובה הגדולה ההיא, אשר כמוה לא נהייתה וכמוה לא תוסיף, עד ישקיף ויערה עלינו רוח ממרום בעגלא ובזמן קריב בעזרת ה' יתברך". ובהמשך דבריו הוא כותב בעניין השגגה שהפכו את צום תשעה באב ליום טוב: "כי שוגגים ומוטעים היינו בעוונות ולכל העם בשגגה, ה' הטוב יכפר".
גם הגאון האדיר רבי יוסף קובו בעל שו"ת "גבעות עולם", שנמנה עם עשרת התלמידים בחבורתו של נתן העזתי, היה מפורסם בקהילות ישראל לא רק כאחד מגדולי ההלכה כי אם גם כקדוש וחסיד. על הפלגת קדושתו וחשיבותו בעיני החיד"א אנו למדים מן החלום שחלם החיד"א בשנת תקכ"ט, שנמצא עם רבי יוסף קובו "והיה אומר לי פשט, ושאלתי שיברכני בכל לבו, וישת ידו על ראשי וברכני". רבי יוסף קובו האריך ימים ונפטר בשנת תפ"ז.
כהנה וכהנה רבות הן הדוגמאות להשפעתו הגדולה של שבתי צבי על גדולי הצדיקים בדורו, שאף שימשו במשך עשרות שנים כרבנים ודיינים בקהילות ישראל.

אף רבנו אליהו מוג'אג'ון נמשך במשך תקופה מסוימת אחר שבתי צבי ונתן העזתי.

בחבורתו של נתן העזתי
בשנת תל"ה הגיע נתן העזתי לשאלוניקי, ואסף סביבו חבורה אשר מנתה כעשרה חכמים (כחיקוי לחבורה הקדושה של האריז"ל). יחדיו ישבו בבית המדרש, ולהם היה מגלה את כל סודותיו.
בפנקס בכתב יד של רבי אברהם רוויגו ישנה רשימה מפורטת של התלמידים החברים בבית מדרשו של נתן - רשימה שקיבל הרב רוויגו מרבי אליהו מוג'אג'ון, שנמנה בתוך חבורה זו.
הידועים ביותר מקרב תלמידיו של נתן העזתי הם רבי שלמה אאיליון (לימים אב"ד אמשטרדם) ורבי אליהו מוג'אג'ון, והם שהפיצו את האמונה השבתאית באיטליה. הגאון רבי חיים סגרי כתב על רבי אליהו כי היה "תלמיד מובהק ממהר"ן זלה"ה". שניהם היו בני שלוש-עשרה שנה בשעה שנכנסו ללמוד אצל נתן העזתי, ובהגיעו בפעם השנייה לשאלוניקי היו כבני שש-עשרה. נתן היה לומד עם תלמידיו בספר הזוהר ומפרשו להם על פי דרכו, וכן היה דורש בפניהם בעניין האמונה המשיחית. את דברי הקבלה שלימד נתן העתיקו והפיצו תלמידיו, ובראשם רבי אליהו מוג'אג'ון, בקרב הצעירים שהסתופפו בבית המדרש.
תלמידיו של רבי אליהו, רבי אברהם רוויגו ורבי בנימין הכהן (הרב"ך) רשמו את דבריו בפנקסיהם, וכן רבי חיים סגרי העתיק בפנקסו קונטרס גדול של ביאורי מאמרים בזוהר שקיבל הרב"ך מפי רבי אליהו מוג'אג'ון. כמו כן מצאו החוקרים את לוח המועדים השבתאיים שנכתב בכתב יד רבי אליהו מוג'אג'ון. כן נמצאו כתבי יד של התלמידים ובהם מאמרים, פירושים על הזוהר והנהגות שקיבלו ממנו. נמצא גם קונטרס התשובות בקבלה שבתאית המיוחס לרבי אליהו מוג'אגון. הוא אף הביא עמו משאלוניקי שיר על נישואי שבתי צבי, ורבי אברהם רוויגו העתיקו בפנקסו בכתב ידו. בבית הספרים הלאומי בירושלים שמורים כמה כתבי יד מתורתו של נתן הכתובים בכתב ידו של רבי אליהו.

חייו של רבי אליהו מוג'אג'ון
זיקתו של רבי אליהו לשבתאות נודעה מפנקסיהם של הרב"ך ורבי אברהם רוויגו, אך הידיעות עליו מעטות מאוד, וקורות חייו נשארו לוטות בערפל. המעט שידוע עליו הוא מתקופת רבנותו באנקונה.
השם מוג'אג'ון בספרדית פירושו נער קטן. מוצא משפחתו מיוון. רבי אליהו נולד באנקונה בשנת תכ"ג לאביו רבי משה בן רבי מצליח רבה של סאראי. על רבי מצליח מוג'אג'ון נכתב בתשובת רבי שמואל בן ברוך (שו"ת מהרח"ש, שאלוניקי, תי"א, בנידון עגונה): "מאריה דאתרא החכם השלם והכולל דורש טוב לעמו כמה"ר מצליח מוג'אג'ון די רוח אלקין קדישין אשכחת ביה... מרוב חסידותו וענוותנותו לא רצה לדון יחידי". עד הדור האחרון היו משתטחים יהודי סאראי על קברו של רבי מצליח.
בילדותו למד רבי אליהו תורה בשאלוניקי, אשר לישיבותיה היו נוהרים תלמידים מכל הסביבה. שם התקרב לחוגו של נתן העזתי. רבי אליהו שלח מכתב אל הרב"ך ובו תיאר את שראה בשמחת תורה אצל נתן העזתי: "כי כשהייתי בשאלוניקי יע"א ראיתי להרב ר' נתן זצוק"ל, שהוא רצה להיות חתן בראשית שמעלתו גדולה מחתן תורה".
לאחר כמה שנים שלמד בשאלוניקי, חזר לבית אביו באנקונה, שם הצטרפו אליו הרב"ך ורבי אברהם רוויגו וקיבלו ממנו את ששמע ולמד בתוככי בית מדרשם של השבתאים בשאלוניקי. מעת בואו לאיטליה הפיץ דעות שבתאיות קיצוניות. את תלמידיו הקרובים לימד מתוך כתבים שלא נתפרסמו, שהיו נמסרים בחשאי בחוגו של נתן בשאלוניקי.
בסמוך לשנת תמ"ט יצא לצרפת ונתמנה לרבה של העיר באיונה. אף שרוחו לא הייתה נוחה מהמצב הרוחני של הקהילה, נשאר שם עד שנת תנ"ז, אז התפטר וחזר לאנקונה, והתקבל למורה הוראות בעיר. מתקופה זו לא נודע דבר על שבתאיותו, ולהפך, הוא אף לחם נגד השבתאי נחמיה חיא חיון שהגיע לאנקונה בשנת ת"ע ועשה מעשים מוזרים. מאוד חרה לרבי אליהו "על חלומותיו ועל דבריו, והשליכו מעל פניו", וכמו שכתב רבי יוסף פיאמיטא במכתבו לרבי שלמה אאיליון.
בשנת תס"ט נמנה עם חכמי הישיבה, ובשנת תע"ו הוכתר על ידי רבי יוסף פיאמיטא, רבי אברהם קוסטנטיני ורבי שמשון מורפורגו, והחל לשמש ברבנות אנקונה. שלושת החכמים האלו הם שהכריזו בשנת תע"ד חרם על ספרי חיון.
בשטר כתובה (שבבית הספרים הלאומי ירושלים) מאנקונה, תפ"ג, נמצא רבי אליהו מוג'אג'ון חתום יחד עם רבי שמשון מורפורגו. שימש ברבנות עד יום פטירתו בשנת ת"ק, וכבוד גדול עשו לו במותו. בני קהילת אנקונה רגילים היו להשתטח על קברו ואף חיברו תפילה מיוחדת לומר על קברו.
(מקורות: התנועה השבתאית ביון, מאיר בניהו. משיחי השקר ומתנגדיהם, המבורגר).

איגרת נדירה ביותר, הן מצד התקופה המקודמת שבה נכתבה והן מצד זהות הכותב.
מכתבים מסוג זה לא נראו במכירות פומביות!

דף מקופל כתוב על עמוד אחד. 15X20 ס"מ.
מצב: טוב. דף בהיר ועבה. כתם במרכז האיגרת. בלאי קל בשוליים. בעמוד המקביל שני חצאי חותמת השעווה, שגודלה זעיר ביותר - קוטר 7 מ"מ. חותמת השעווה שרדה מעל 300 שנה!