מכירה פומבית 11 פריטים נדירים ומיוחדים
5.1.17 (הזמן המקומי שלך)
ישראל

המכירה הסתיימה

פריט 132:

כרזה - חמש שנים למרד הגטאות ב-1943 – שלשלת הגבורה והמרד מז'בוטינסקי, טרופלדור ושלמה בן יוסף אל מורדי הגטאות ועולי ...

נמכר ב: $1,100
מחיר פתיחה:
$ 800
הערכה:
$1,000 - $1,200
עמלת בית המכירות: 19%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

כרזה - חמש שנים למרד הגטאות ב-1943 – שלשלת הגבורה והמרד מז'בוטינסקי, טרופלדור ושלמה בן יוסף אל מורדי הגטאות ועולי הגרדום במאבק בבריטים בארץ ישראל - הצה"ר ונציבות בית"ר - לינץ, אוסטריה, 1948
"5 יאר געטא אויפשטאנד" [חמש שנים למרד בגטו] - כרזה לציון חמש שנים למרד גטו ורשה ומרד גטו וילנה. הכרזה נדפסה מטעם נציבות בית"ר ומרכז הצה"ר באוסטריה. עיצוב: צבי זילבערמאן. הוצאת Unser Ziel. לינץ, [1948]. עברית ויידיש.

מרד גטו ורשה הוא אירוע מכונן בתולדות ההתנגדות היהודית בתקופת מלחמת העולם השנייה. היה זה מאבק חסר סיכוי של מעטים כנגד גרמניה הנאצית, מתוך מטרה למות בכבוד. סיפור המרד, כפי שסופר בארץ, הפך במהרה למיתוס לאומי.
הנרטיב של המרד בגטו ורשה, כפי שהוצג במשך עשרות שנים מאז ימי השואה, הדגיש את פעילותם של חברי אי"ל - הארגון שבראשו עמד מרדכי אנילביץ'. מרבית החוקרים התעלמו מחלקם של לוחמי הארגון הצבאי היהודי (אצ"י), שבראשו עמד פאוול פרנקל וחבריו מתנועת בית"ר. למעשה, פאוול פרנקל ומרדכי אנילביץ' היו שניהם מפקדי המרד. בספרי ההיסטוריה מקומו של פרנקל הוצנע ואף נעלם, לעומת דמותו של אנילביץ', שהיא ידועה ומוכרת.
רק בשנים האחרונות, בעיקר הודות למחקריו של פרופ' משה ארנס, בספרו "דגלים מעל הגטו" (2009), התבררה חשיבותו של הארגון הבית"רי במרד, והתברר שהוא אף היה כנראה גדול יותר מאי"ל. עובדה חשובה נוספת היא שאי"ל השתתף במרד רק ביומיים הראשונים, אולם אצ"י לחם בגרמנים במשך כעשרה ימים, לפני שמרבית לוחמיו ששרדו עזבו את הגטו.

גם לגבי חקר המרד בגטו וילנה שוררת מחלוקת בין החוקרים בשאלה אם ההתנגדות לגרמנים יצאה אל הפועל והייתה בגדר מרד של ממש.
בינואר 1942 התכנסו בווילנה, בחדרו של יוסף גלזמן, נציב בית"ר בליטא, נציגי התנועות הפוליטיות (ביניהם אבא קובנר מ"השומר הצעיר"). הם החליטו על הקמת ארגון מחתרת: "פפא"ו".
מילדותו נמנה גלזמן עם שורות בית"ר, והתמנה למפקד קן בית"ר בעירו. הוא בלט בכישרונו ובמנהיגותו, ובשנת 1937 התמנה לנציב בית"ר ליטא. בשנים הבאות פעל רבות במסגרת תנועת בית"ר.
בסתיו 1941 הגיע גלזמן לגטו וילנה והחל בפעילות ענפה של בית"ר בגטו. לדבריו, ליהודים נותרה דרך אחת - התנגדות לאויב ולגזירותיו עד אשר יוכשר העם למרד גלוי, ולמשימה זו יש להקדיש את כל הכוחות. הוא קשר קשרים עם חברי תנועות נוער אחרות, והיה יוזם המלחמה בנאצים בגטו וילנה, כפי שמתאר אב"א אחימאיר (במאמרו "איפה ואיפה אפילו במשפט זה").
פעילותו של גלזמן בשיתוף אחרים הביאו להקמת "ארגון הפרטיזנים המאוחד" - פפא"ו. גלזמן נבחר לסגן מפקד הארגון. מתנגדי ההבלגה בגטו וילנה נקראו על שמו בשם "גלזמניסטים". בעקבות אירועים שונים הקים עם חבריו את בסיס הפרטיזנים היהודי "נקמה", שמנה כמאתיים לוחמים. באוקטובר 1943 החלו הגרמנים לכתר את בסיסי הפרטיזנים. יוסף ריכז סביבו 34 חברים וניסה לצאת מהאזור, אך בסופו של דבר נתפס על ידי הגרמנים, והוא וחבריו נפלו בקרב מולם.
במאמרו הנ"ל ציין אב"א אחימאיר בכאב: "סגן מפקד המחתרת היה הבית"רי יוסף גלזמן הי"ד, שנפל כגיבור ביער. אבל את גלזמן הס מלהזכיר, הן הוא היה בית"רי".

הכרזה שלפנינו מביאה לידי ביטוי את המציאות האמיתית של גיבורי המרד נגד הנאצים, בכך שהיא מציגה את מקומם האמיתי והבולט של חברי בית"ר כיוזמים ומגשימים את המרד בוורשה ואת המרד בווילנה. כרזה קדומה זו מחזקת את התפיסה שנחשפת בשנים האחרונות, המצביעה על מקומם החשוב של ז'בוטינסקי ותלמידיו מנהיגי בית"ר בפעילות ההתקוממות נגד הגרמנים.

יש להניח שמעצב הכרזה, צבי זילברמן, היה בית"רי. הכרזה צבועה בגוני כחול ולבן, צבעי הדגל העברי, שנראה אף הוא בין הציורים המופיעים בכרזה.
איור של שלשלת ברזל המחברת בין מספר תמונות:
א. דיוקנותיהם של יוסף טרומפלדור ולוחמי בית"ר שלמה בן יוסף, דוד רזיאל ודב גרונר ("די ערשטע יידיע בונטארן" - המורדים היהודים הראשונים).
ב. דיוקנו של זאב ז'בוטינסקי יושב בחדרו בכלא עכו.
ג. שמות לוחמי בית"ר והצה"ר שנפלו במהלך מרד גטו ורשה, ודיוקן יוסף גלזמן.
כן מופיע בכרזה איור של יהודי חסון המניף דגל ישראל אל מול מנורת הזהב, ומאחוריו רבבות יהודים המחזקים אותו.
בתחתית הכרזה ציטוט ביידיש מתוך שיר הפרטיזנים היהודים: "קומען וועט נאך אונזער אויסגעבענקטע שעה ס'וועט א פויק טאן אונזער טראט מיר זענען דא!" ("זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא, ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה!").

60x44 ס"מ.
מצב: טוב. סימני קיפול.