המכירה הסתיימה
|
פריט 98:
ראשית דעת - ויניציאה, שמ"ג - מהדורה ראשונה - עם כתב יד משנת ת"י ובו ברכות ושירים על חנוכת בית המדרש והישיבה ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $900
מחיר פתיחה:
$
400
עמלת בית המכירות:
20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
ראשית דעת - ויניציאה, שמ"ג - מהדורה ראשונה - עם כתב יד משנת ת"י ובו ברכות ושירים על חנוכת בית המדרש והישיבה בוויניציאה בראשות המקובל האלוקי רבי משה זכות
ראשית דעת - דרשות על פי מחקר ומאמרי רז"ל. מאת הגאון רבי משה ב"ר יעקב אלבילדה. ויניציאה, שמ"ג. מהדורה ראשונה. דפוס זואן בראגדין.
ט, ט-רמג דף. 20 ס"מ.
בסוף הכרך כתב יד עם תוכן מיוחד ונדיר משנת ת"י, לחנוכת בית המדרש וחברת ת"ת בוויניציאה.
בכתב היד מוזכרים לשבח "שרי חברת ת"ת... ושבעת עמודי גולה אלופי מעמד ק"ק אשכנזים" - ראש הישיבה, המנהיג את העדה, הגאון המקובל רבי משה זכות נר"ו, ושישה חכמים: רבי ברוך לוצאטו, רבי יצחק הלוי, רבי ישעיה ניץ, רבי מנחם כהן פורטו, רבי דוד ואדלינסו ורבי אהרן וולטירה, וכן הגבירים והעוסקים במלאכת הקודש. בסוף הדברים: "להגדיל תורת אל חי הנתונה לנו מסיעי בשנת קדו"ש [ת"י] הוא לאל". לאחר כתב זה, דברי שיר מאת הכותב והחותם יפא"ה \ ינא"ה. מעבר לדף עוד שני שירים בכתב יד, חתימת השירים: "קול שופר שמע ויצא, שים פדות לפיד את אד יעלה ימה".
בכתב היד מוזכרת גם השתדלותו של רבי אהרן וולטירה לכונן את בית המדרש ובו "חדרים יקרים מלאים ספרים וסופרים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולחזות בנועם ה' צבאות...". ככל הנראה גם ספר זה, שעליו כתב הכותב את הדברים, היה שייך לספרייה של בית המדרש בוויניציאה.
לפנינו תגלית היסטורית על יסוד בית המדרש בוויניציאה בראשותו של גדול המקובלים רבי משה זכות, עם שמותיהם של גדולי הרבנים המכהנים בבית המדרש. מלבד מה שידוע על תלמידים שהעמיד הרמ"ז בוויניציאה, לא ידועים פרטים על ישיבתו זו, מלבד מה שיש לפנינו!
הגאון המקובל רבי משה זכות (שפ"ה-תנ"ח) נולד באמשטרדם, שם קיבל תורה מפי רבו הראשון, רבי שאול מורטירה בעל "גבעת שאול". נסע לרוסיה ופולין ללמוד תורה, ושם נקשר לגאון רבי יצחק מפוזנא וקיבל ממנו תורה. בחזרתו פגש באיטליה את המקובל רבי בנימין הלוי, שהיה בשליחות מצווה מקהילת צפת, ולמד עמו חכמת האמת וקיבל ממנו "סולת נקייה" (כלשון החיד"א). בדרכו לארץ ישראל עבר דרך ויניציאה, שם עיכבה אותו הקהילה כדי לקבלו עליהם כרב משום שרבם, הגאון רבי עזריה פיג'ו, הגיע לשיבה והיה זקוק למחליף בהנהגת הציבור.
בשנת ת"ה, שנתיים לפני פטירתו של רבי עזריה פיג'ו, התיישב רבי משה זכות בוויניציאה. במשך עשרים ושמונה שנה עשה בוויניציאה רבות למען התורה ולומדיה, וכמו שכותב הגאון רבי שמואל אבוהב: "אחד המיוחד שבעדתנו וכו' כמוהר"ר משה זכות נר"ו, הנודע בשערים המצוינים שמו וכו' בין בתלמוד התלמידים במדרגתם העליונה, פלפול החברים בישיבה, חידושים הנחמדים בתוכחת מגולה, והן למעשה של גמילות חסדים, ודקדוקי מצוות, ודקדוקי סופרים, אשר בהם נתעסק תמיד, וכל משך זמן זה שבתו עמנו עשרים וחמש שנים [האיגרת משנת ת"ל], משה זכה וזיכה את הרבים". רבי משה זכות באיגרתו כותב: "בכל אשר אוכל לפנות מעסקי לימודי לתלמידים".
בשנת תל"ג עבר למנטובה, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים רבים. שם יסד את מפעל ההעתקה של כתבי האר"י, שממנו נפוצו לרחבי אירופה כתבי האר"י ורבי חיים ויטאל וכן מנהגי התפילה המבוססים עליהם. במנטובה ישב עד לפטירתו.
מצב: טוב-טוב מאוד. פגם בשני הדפים הראשונים. נקב עש. כתמים.
