המחזור הראשון שנדפס אי פעם בירושלים ובארץ ישראל - הספר הראשון שנדפס במכונת הדפוס של מונטיפיורי! - דפוס רבי ישראל ...

המחזור הראשון שנדפס אי פעם בירושלים ובארץ ישראל - הספר הראשון שנדפס במכונת הדפוס של מונטיפיורי! - דפוס רבי ישראל ב"ק - כולל שיר שחיבר על בניית ירושלים וחידוש הדפוס העברי בה - תר"ג [1843]
מחזור לסוכות ולהושענא רבה, "מועדי ה' וקריאי מועד" (כמנהג ק"ק ספרדים). חלק שני. נדפס על ידי רבי ישראל ב"ק, בדפוס משה ויהודית. ירושלים, תר"ג.

המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ב-תרל"ה) היה מתלמידי רבי ישראל מרוזין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בהיותו בן 19 (!) הקים בעירו ברדיטשוב בית דפוס עברי, שפעל במשך תשע שנים. נודע כאמן-מומחה במלאכת הדפוס. מקובל שהוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא.

בשנת תקצ"א עלה לצפת והקים בה בית דפוס (הראשון שנוסד שם בדורות האחרונים). בשנת תקצ"ד (1834) הוא הקים במסירות נפש יישוב ומשק חקלאי על הר ג'רמק, הוא הר מירון. היה זה היישוב הראשון שהוקם על ידי עולים יהודיים בעת החדשה! זו הייתה אבן הפינה להפרחת שממותיה של ארץ הקודש. יישוב זה התקיים במשך מספר שנים, עד אשר בשנת ת"ר עלה רבי ישראל לירושלים. שם הקים מחדש את בית דפוסו, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים. המחזור שלפנינו הוא המחזור הראשון שנדפס בירושלים, ובכלל בארץ ישראל, מאז ומעולם!

בשנת תר"ג (1843) קיבל ר"י ב"ק מכונת דפוס חדישה מהשר הצדיק ר' משה מונטיפיורי, שעמו עמד בקשרים עוד מתקופת מושבו בצפת. מכונת הדפוס נקראה על שמם של הזוג מונטיפיורי (כנזכר בשער הספר שלפנינו) - "משאת משה ויהודית". מכבש הדפוס כלל גם את המלאי הטכני הדרוש, ומלאי גדול של אותיות. מודרניזציה זו אפשרה לב"ק להוציא אל הפועל תכניות גדולות יותר ממה שהיה ביכולתו עד אז.
לפנינו הספר הראשון שנדפס במכונה היסטורית זו, "מכבש היסטורי המסמל את ראשית תרבותנו בדפוס בארץ אבותינו" (כלשונו של ההיסטוריון הירושלמי ר' פנחס גרייבסקי ז"ל). החלק הראשון של המחזור - לפסח ולשבועות - נדפס מסיבות מסוימות לאחר מכן, בשנת תר"ד.
בית דפוסו של ב"ק היה היחיד בירושלים באותן שנים. הוא נחשב כחלוץ הדפוס העברי בארץ, ובזכותו נעשתה ירושלים מרכז הדפוס העברי.
לא קלה הייתה מלאכת הדפוס באותם ימים של ראשית היישוב היהודי בירושלים. החזון הנשגב של בניית הארץ וביסוס יישובה, יחד עם תעצומות הנפש המופלאות שהמתיישבים היו חדורים בהן, הם שהעניקו להם את הכוחות הנאצלים שבזכותם ייסדו במאמץ רב את הדפוס העברי בעיר הקודש.
הספרים בדפוסו של ר"י ב"ק נדפסו על טהרת הקודש - כל העוסקים במלאכת הדפוס היו יהודים, עובדה שבאותם הימים הייתה בגדר חידוש גדול בעולם היהודי.

"שערי ירושלים תחדש" - המשמעות ההיסטורית המשתקפת מדפי המחזור
בשער המחזור שלפנינו נדפס תחריט נאה ומפורט של הכותל המערבי, מקום המקדש והר הזיתים. כנראה שזוהי הפעם הראשונה שבה נדפס תחריט זה!
פרט השנה מסומן: "כי בסכות הושבתי את ב'נ'י' י'ש'ר'א'ל'" - רמז לשמו של המדפיס.
בדף קח שיר מנוקד מאת המגיה הנודע רבי זאב וולפינזון, ובו כותב בין היתר: "ועתה אנוש כערכי... הלא חדשות תראה פה... אך זאת אבקשך… איזה משנה אם תביט, חמות אל תחגורך, כי עיני בשר לנו. לכן אל יהי לפלא בעיניך". וולפינזון הוא המגיה הארצישראלי הראשון שאנו יודעים את זהותו. הוא תרם רבות לבנייתה של ירושלים, ובעיקר לבית הכנסת בחורבת ריה"ח.

בעמוד האחרון בספר הדפיס ר"י ב"ק שיר-תפילה מרגש שחיבר, שיר מופלא שכולו געגועים וציפייה לשיבת ישראל לארצו, שהחלה באותו הדור. בשיר מרומם זה מבטא רבי ישראל את שאיפותיו לבנייתה של ארץ ישראל, לכינונה של ירושלים, ובתוך כך לפעילותו שלו לתחיית הדפוס העברי, הרצופה תלאות.
שירים אלו, של המגיה ושל המדפיס, לא נדפסו שוב מלבד במחזור זה, ואינם ידועים כיום כלל למרות חשיבותם התורנית וההיסטורית!

ראינו לנכון להביא כאן מספר בתים מהשיר (אשר נדפס כולו מנוקד):
"י-ה רבון עלם קשוב אמרי.
שובה למעונך בא עמי חדרי.
ראה והבט את פני משיחך.
אתה תקום תרחם ישראל עמך.
לקבץ את נדחי ישראל תמהר.

יגיעתי יעלה לרצון למול זדונות.
סלא נא צורי על השגיונות.
פנה אל התלאות ואל לחטאות.

שערי ירושלים תרומם ותכונן ותחדש.
לפאר מקום מקדשינו בית חיינו.
מלכותך גלה עלינו בבית מאוויינו..."

בראשי החרוזים: "ישראל מדפיס פה ע[יר] ה[קודש] ירושלם".

עוד על אודות הדפסת הספר ראו אצל ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, סעיף 19.

פריט היסטורי!
[2] ה-טז, כא-קח; עז דף.
מצב: טוב מאוד, יחסית לעותקים האחרים שנשתמרו ממחזור עתיק זה. הכריכה בלויה ושוקמה בצורה פשוטה עם נייר דבק. כתמי שימוש. פגמים קלים בשער. רישומי בעלות רבניים והערות קצרות בכתב יד משנות הת"ר.