חידושי הריטב"א ו'תורת הבית' להרשב"א – פראג, תצ"ה – רישום חשוב על המס הקשה שהטילה המלכה מריה תרזה על יהודי הונגריה – ...

חידושי הריטב"א ו'תורת הבית' להרשב"א – פראג, תצ"ה – רישום חשוב על המס הקשה שהטילה המלכה מריה תרזה על יהודי הונגריה – חתימות
חידושי הריטב"א על מסכת חולין. פראג, תצ"ה [1735]. מהדורה ראשונה. כרוך עם ספר תורת הבית הארוך, פראג תצ"ה (על ספר זה ראו פירוט להלן).
בפתח הספר הסכמת רבי דוד אופנהיים. בשער חתימה: "ה"ק יעקב ---". בתחתית העמוד חתימה מחוקה: "זה הספר שייך לקצין --- [יוסף?]".

בראש השער רישום עתיק:
"הספר הלז קניתי מהוני בפ"ב [=בפרשבורג] בשעת אסיפת יהודים מכל קומידאטאר [=המחוזות] הדרים שם יהודים בכל מדינת הגר [=הונגריה] להעריך עליהם מעות מלכה יר"ה [=ירום הודה] מסך חמשה ועשרים אלפים לשנה, והי'[ה] מכל קומידאט שני משולחים מושבעים מהמלכה להודיע האמת מה שכל אחד בקומידאט יש לו הונו ורכושו, נעשה ההתחלה כאן פ"ב [=פרשבורג] יום א' ר"ח טבת תקט"ו לפ"ק (=15 בדצמבר 1754) ולראי'[ה] בע"ה [=באתי על החתום] הק'[טן] יוסף בהמנוח א"א [=אדוני אבי] מוהר"ר ש[']זנוויל כ"ץ זלה"ה מק"ק לייפניק וע"ע [=ועת עתה] איתן מושבי בטא[טא]".

המלכה הנזכרת כאן היא מריה תרזה, שהתמנתה למשרתה בשנת 1740. בגודל איבתה ליהודים, דרשה עם הכתרתה למלכת הונגריה להעלות את מיסי היהודים ל-50,000 פלורין. לאחר שהיהודים הקימו קול זעקה, ניתנה להם "הנחה" למשך חמש שנים, בהן נדרשו לשלם רק 20,000 פלורין בשנה. עם הזמן עלה הסכום בהדרגה, עד שבשנת 1778 כבר חויבו היהודים לשלם סכום עתק של 80,000 פלורין לשנה!מ
מהרישום שלפנינו מתברר כי בשנת תקט"ו (1754) עמד סכום המס על 25,000 פלורין.

לפנינו הצצה כאובה למצב הקשה בו היו נתונים יהודי אירופה באותם ימים בשל האנטישמיות.
בעלי הספר, שרשם את הכיתוב שלפנינו, הוא רבי יוסף מלייפניק (ב"ר שמואל זנוויל כ"ץ מלייפניק), שהתגורר בעיר טאטא. נפטר בחודש אדר תקכ"ט. נודע כתלמיד חכם גדול ומופלג "ואיש נכבד מאד נעלה" (מקורות לקורת היהודים בהונגריה, מאת ר' ישראל גולדברגר. בתוך: הצופה לחכמת ישראל (הצופה מארץ הגר). בודפשט תרפ"ג). בספרות ההיסטורית נודעו דברי צוואתו בה ביקש שיקברהו עם עפר מהר הזיתים, שנשלח אליו מארץ הקודש.
רבי יוסף היה "ראש המדברים" בעיר טאטא, בה התגורר. חתנו הוא השתדלן והעסקן החשוב רבי נפתלי ראזענטאהל (ראה עליו בספר 'תולדות משפחת ראזענטאהל' מאת רבי יקותיאל גרינוולד). במסגרת פעילותו הציבורית נשלח רבי יוסף לפגישה חשובה זו שהתקיימה בפרשבורג.
אביו, של רבי יוסף, רבי שמואל זנוויל [ב"ר אהרן] כ"ץ מלייפניק, היה בין החותמים על כתב הרבנות לרבי דוד אופנהיים כרבה של מדינת מעהרין [ראה: שו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, במבוא - עמ' כ]. שם חתם גם בקיצור: "ש'זנוויל", כפי שמופיע ברישום על הספר שלפנינו.
כז דף.

כרוך עם:
ספר תורת הבית הארוך, להלכות נדה, לרבינו שלמה בן אדרת (הרשב"א), עם השגות "בדק הבית" להרא"ה, ותשובות "משמרת הבית" מהרשב"א. פראג, [תצ"ה 1735]. דפוס "נכדי של האלוף מוהר"ר משה כ"ץ זצ"ל מחוקק". שער מאויר.
לא דף. שוליים רחבים.

מצב מצוין. עותק מרשים ביופיו! חיתוך דפים אדמדם. כתמים קלים וסבירים. נדיר ביותר למצוא עותק במצב שכזה.