מכירה פומבית 166 חלק א'
מכירה 166 - חלק א’ - אמנות ישראלית ובינלאומית
תירוש
צור קשר עם בית המכירות
17.6.17
הרצליה, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 120:
אברהם נתון
|
|
|
נמכר ב: $4,800
מחיר פתיחה:
$
1,800
הערכה :
$3,000 - $5,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
1959 - 1906
קומפוזיציה, 1958 ,
שמן על בד, 49X37 ס”מ,
חתום ומתוארך.
מקור: אוסף גבי ועמי בראון.
אברהם נתנזון החל את דרכו האמנותית בשנות ה-40 כצייר פיגורטיבי בן האסכולה הארצישראלית. בסוף אותו עשור, עם ייסוד אופקים חדשים ב- 1948 , הפך לדמות מפתח בקבוצה ואף למזכיר מועדון מילוא, ששימש, בין השאר, כבימה לחבורת אמני ההפשטה. בשלהי שנות ה- 40 וראשית שנות ה- 50 הפך ציורו להיות יותר ויותר מופשט בכיוון קוביזם מתון ברוח ז’ורז’ בראק, אף כי עדיין נותר לירי בפיגורטיביות שבו (בעיקר בציורי דמויות ונופים בכינרת). בהדרגה גברו ביצירתו היסודות הגאומטריים על הנתונים הפיגורטיביים, ולקראת מחצית שנות ה- 50 החלו משולשים, מעגלים, מלבנים וכדומה לשלוט יותר ויותר ברישומים ובציורים. כבר ב-1954 החלו מעוינים ”מונדריאניים” לכבוש את בדיו של נתון, תחילה בשילוב דימוי פיגורטיבי (הספינה אקסודוס בציור מ-1953 או חייל על המשמר, 1956), ולאחר מכן – ה”קומפוזיציות” מן השנים 1959-1958 , שנמשכו עד לפטירתו של נתון בסוף אותה שנה. עתה הצהירו הציורים והכותרות גם יחד על השתחררות מכל זיקה ייצוגית, בעוד נתון נותר נאמן למגמה המאוחרת של אופקים חדשים שלאחר התפלגותה (ב-1956): הפשטה טהורה. לזכות נתון ייאמר, שלא דהה בצלו של יוסף זריצקי, מנהיגה הכריזמטי של הקבוצה, ואף לא חסה בצל סגנונו האמנותי (מה שלא ניתן לומר על כמה וכמה מחברי הקבוצה).
גדעון עפרת, אופקים רחבים יותר, קרן עופר לוין לאמנות ישראלית, 2013 , עמ׳ 136 .
| קומפוזיציה, 1958 , שמן על בד, 49X37 ס”מ, חתום ומתוארך. מקור: אוסף גבי ועמי בראון. אברהם נתנזון החל את דרכו האמנותית בשנות ה-40 כצייר פיגורטיבי בן האסכולה הארצישראלית. בסוף אותו עשור, עם ייסוד אופקים חדשים ב- 1948 , הפך לדמות מפתח בקבוצה ואף למזכיר מועדון מילוא, ששימש, בין השאר, כבימה לחבורת אמני ההפשטה. בשלהי שנות ה- 40 וראשית שנות ה- 50 הפך ציורו להיות יותר ויותר מופשט בכיוון קוביזם מתון ברוח ז’ורז’ בראק, אף כי עדיין נותר לירי בפיגורטיביות שבו (בעיקר בציורי דמויות ונופים בכינרת). בהדרגה גברו ביצירתו היסודות הגאומטריים על הנתונים הפיגורטיביים, ולקראת מחצית שנות ה- 50 החלו משולשים, מעגלים, מלבנים וכדומה לשלוט יותר ויותר ברישומים ובציורים. כבר ב-1954 החלו מעוינים ”מונדריאניים” לכבוש את בדיו של נתון, תחילה בשילוב דימוי פיגורטיבי (הספינה אקסודוס בציור מ-1953 או חייל על המשמר, 1956), ולאחר מכן – ה”קומפוזיציות” מן השנים 1959-1958 , שנמשכו עד לפטירתו של נתון בסוף אותה שנה. עתה הצהירו הציורים והכותרות גם יחד על השתחררות מכל זיקה ייצוגית, בעוד נתון נותר נאמן למגמה המאוחרת של אופקים חדשים שלאחר התפלגותה (ב-1956): הפשטה טהורה. לזכות נתון ייאמר, שלא דהה בצלו של יוסף זריצקי, מנהיגה הכריזמטי של הקבוצה, ואף לא חסה בצל סגנונו האמנותי (מה שלא ניתן לומר על כמה וכמה מחברי הקבוצה). גדעון עפרת, אופקים רחבים יותר, קרן עופר לוין לאמנות ישראלית, 2013 , עמ׳ 136 . |
