צרור מכתבים ועדות אישית של דב בערל לורבר ("מלינקה"), מפקד פרטיזנים ברוסיה

1. 15 דפי עדות אישית מודפסים עם הגהות בכתב יד, על פועלו בזמן המלחמה.
2. מכתב בן שני עמודים ביידיש בכתב יד, מתאריך 6.22.1979.
3. טיוטת מכתב בחצי עמוד ביידיש, מכותב אל "יהודה".
4. תעודה מצולמת של ארגון פח"ח (פרטיזנים, חולים, חלוצים) ברומא מתאריך 9.10.48, המעידה על פועלו של לורבר כפרטיזן ועל היותו "ציוני טוב" ו"מארגן משובח". 21X21.5 ס"מ.
דב בער לורבר (1996-1914), יליד מניביץ שבווהלין, בצפון מערב אוקראינה. יהודי העיירה עסקו בעיקר בתחום הייעור והמסחר בעצים. בעיירה קטנה זו השתלבו שטיבלך חסידיים, ותנועות נוער של בית"ר והשומר הצעיר.
ערב מלחמת העולם השנייה מנו היהודים בעיירה קרוב ל-1,000 איש. עקב בואם של פליטים גדל מספרם כמעט פי שניים. ב-28.6.1941, עם הכיבוש הגרמני של האזור, נרצחו מאות מנכבדי העיירה. ב-2.9.1942 היהודים מהעיירה וסביבתה רוכזו והוצאו להורג בבורות. ערב יום החיסול, כ-200 יהודים ברחו לעיירות ורבים מהם הצטרפו לשורות הפרטיזנים.
דב בערל לורבר, שכונה בפי הפרטיזנים "מלינקה", שימש כמפקד משנה בחטיבת 'קרוק' שפעלה באזור ווהלין. כשליש מחברי חטיבה זו היו יהודים, וביחידתו של לורבר כמעט כולם היו יהודים. במהלך הפעילות, יחידתו של מלינקה הצליחה לפוצץ 24 רכבות גרמניות, 18 מנועים, 40 קרונות ו-4 גשרים גדולים, והרגו כ-300 גרמנים. בנוסף, היחידה הצליחה לחבל ב-28 ק"מ של קווי טלפון וטלגרף.
צרור המכתבים מעיד על פעילותו של מלינקה וכן על יחסו אל המפקדים ושאר יחידות הפרטיזנים.
מצב טוב מאוד.