מכירה פומבית 2 ציונות, שואה, נומיסמטיקה, סיכות, אמנות, יודאיקה, בולאות, ספרים, אוטוגרפים ופריטי נייר
12.4.15 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 הרב מימון 2, ירושלים
המכירה הסתיימה

פריט 26:

פרשת קסטנר - מכתב בכתב ידו של רבי אריה לוין אל הנשיא זלמן שזר – בקשת חנינה למנהיג הקבוצה שהואשמה ברצח קסטנר, תשכ"ב ...

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $1,300
מחיר פתיחה:
$ 750
עמלת בית המכירות: 19%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

פרשת קסטנר - מכתב בכתב ידו של רבי אריה לוין אל הנשיא זלמן שזר – בקשת חנינה למנהיג הקבוצה שהואשמה ברצח קסטנר, תשכ"ב (1962). מכתב היסטורי!
ישראל (רודולף) קסטנר (1957-1906) היה יהודי ממוצא הונגרי, פקיד בכיר במשרד המסחר והתעשייה ומועמד מטעם מפא"י לכנסת השנייה. ב-1953 הואשם קסטנר על ידי איש 'המזרחי' ר' מלכיאל גרינוולד בשיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה במלחמת העולם השנייה, בהסתרת דבר סכנת ההשמדה מיהודי הונגריה, על מנת להציל כ-1,700 יהודים "מיוחסים", ובהם קרוביו וחבריו, שהותר להם לעזוב את בודפשט לשווייץ, ובסיוע לפושע הנאצי קורט בכר להינצל מעונש, על ידי מתן עדות לטובתו במשפטי נירנברג.
קסטנר הגיש תביעת דיבה נגד גרינוולד. עורך הדין שמואל תמיר, איש האצ"ל וחרות, הגן על גרינוולד. שופט בית המשפט המחוזי שדן בתביעה היה בנימין הלוי. ביוני 1955 קבע השופט הלוי בפסק הדין כי ההאשמות שהעלה גרינוולד נגד קסטנר בדבר שיתוף הפעולה עם הנאצים הוכחו, וכי "קסטנר מכר את נשמתו לשטן". תומכיו של קסטנר טענו כי למעשה הוא היה גיבור, אשר למרות כל הסיכונים האובייקטיביים והקשיים הרגשיים שהיו כרוכים במגעים עם נאצים כמו אייכמן, עשה כמיטב יכולתו להציל מספר רב ככל האפשר של יהודים.
המשפט כולו נתפס כהאשמה של החוגים הלאומיים כלפי מפא"י, שקסטנר היה נציגה בבודפשט, וששמה אותו ברשימתה לכנסת. לכן החליטה הממשלה לערער לבית המשפט העליון. ב-28.6.1955 הציעה תנועת החרות אי אמון בממשלה על רקע דרך טיפולה בפרשה. לאחר שהציונים הכלליים שהיו חברים בקואליציה נמנעו בהצבעה, התפטר ראש הממשלה משה שרת.
ב-4.3.1957, במהלך הדיון בערעור, נורה קסטנר ומת מפצעיו. בינואר 1958 החליט בית המשפט העליון ברוב של שלושה שופטים לעומת שניים, כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים. בהחלטה נאמר גם כי בנסיבות מסוימות על המנהיג להסתיר עובדות מן הציבור.
השב"כ חשף שאת הרצח ביצעו אנשי לח"י לשעבר. היוזם והמארגן היה יוסף מנקס. הוא, הנהג דן שמר והיורה זאב אקשטיין, נשפטו, ונגזרו עליהם שנות מאסר רבות. לאחר כמה שנים חנן אותם נשיא המדינה זלמן שזר.
במכתב שלפנינו גילוי יחיד במינו. מתברר שנשיא המדינה קיבל פנייה אישית נרגשת וארוכה מרבי אריה לוין זצ"ל לחון את מקנס. מסתבר שלפנייה זו הייתה משמעות והשפעה רבה.
כל עניין החנינה לוט בערפל. האם עמדה כאן רק השאלה ההומניטרית של האימהות והילדים? הרי האשמה היא רצח. האם הייתה כאן הטלת ספק בהרשעה לאור הנסיבות המיוחדות? גם בלשונו של רבי אריה אפשר לדקדק – ייתכן שיש בדבריו רמז לכך שאינו בטוח באשמה: "להיות גואל לאסיר... אפילו אם הוא אשם". יש כאן חומר מעניין לחוקרי הפרשייה.
במכתב שני חלקים. החלק הראשון עוסק בברכות למינויו של זלמן שזר "לנשיא בישראל בארץ ישראל". ניכר מן הדברים יחסו המכבד של רבי אריה למדינת ישראל ונשיאה.
החלק השני עוסק בבקשת החנינה. מתברר שרבי אריה לקח חלק פעיל מאוד בכל עניין בקשת החנינה. הוא מספר לשזר שכבר פנה בעניין לראש הממשלה בן גוריון ולנשיא בן צבי, אלא שהאחרון נפטר לפני שהספיק לחתום על החנינה, וכעת העניין מונח לפתחו של שזר. הוא פונה לשזר בלשון מכבדת ומבקשת אך ברורה ביותר: "ועתה אדוני נשיא ישראל עליך המצווה והחובה להיות הגואל...".
המכתב כולו כתוב בכתב ידו הפניני של רבי אריה. בסוף החלק הראשון שתי חתימות בכתב ידו, האחת בכתב מרובע, והאחת - חתימתו הרגילה בכתב יד עגול. בסוף החלק השני חתימה נוספת. בסך הכול שלוש חתימות.
מסמך היסטורי, נדיר ביותר! לא ידוע על מכתב ארוך כל כך של רבי אריה!
מצב טוב מאוד.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא