סידור תפלות ישראל, דוד פרידלנדר, פיורדא, תקע"ג – עם תרגום לגרמנית – עותק שלם, כל החמישה חלקים בכרך אחד, כריכת עור ...

סידור תפלות ישראל, דוד פרידלנדר, פיורדא, תקע"ג – עם תרגום לגרמנית – עותק שלם, כל החמישה חלקים בכרך אחד, כריכת עור מקורית, עם השער הכולל וכל השערים! נדיר!
דפוס משה צירנדארפער , 8°.
‫התרגום לגרמנית באותיות צו"ר.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
‬
[חלק א]: סידור תפלות ישראל ... איבערזעצט פאן ... דוד פרידלענדער. [15], קפג [צ"ל: קפד], כה דף. שני שערים. ‬

[חלק ב]. ההושענות והמערבות ... מיט איבערזעצצונג אונד באור [בעברית] פאן דוד אטטענזאסער. [3], קפה-רכז דף. ‬

[חלק ג]: היוצרות והזולתות מכל שבתות השנה וגם יוצר לפורים וקרובץ לתשעה באב ... מיט איבערזעצצונג אונד באור [בעברית] פאן דוד אטטענזאסער. [1], רכח-שמו דף. כמנהג אשכנז. ‬

[חלק ד]: הסליחות לימי תעניות השנה וגם תפלת יום כפור קטן ושיר הייחוד[!] ... מיט איבערזעצצונג אונד באור [בעברית] פאן דוד אטטענזאסער. [1], שמז-שפט, ל דף. ‬

[חלק ה]: סדר תהלים, מיט איבערזעצצונג פאן [משה] מענדלזאהן. ונתוסף בו מעמדות. מסודר כפי ימי השבוע ... תק"ף. [2], קכז דף. ‬
רקע
תחילתו של דוד פרילנדר הייתה אצל משה מנדלסון. הוא היה נחשב לתלמידו. אמנם דעותיו, שהקצינו עם השנים, לא היו דעות מורו, שהיה שומר מצוות. במידה רבה פרידלנדר שימש כראיה לאלו שחששו מאוד מדעותיו של מנדלסון וממה שהם יכולות להביא. חיזוק להשקפה הזו יש להביא מכל שגם כאשר פרידלנדר החזיק כבר בדעות של עזיבת הדת המעשית והפסקת שמירת המצוות עדיין ראה את עצמו כתלמידו של מנדלסון.
גם בסידור שלפנינו ראה את עצמו כממשיך המפעל של מנדלסון. מנדלסון עסק בתרגום המקרא לגרמנית – יהודית. וזה עניינו של הסידור שלפנינו: סדור שלם, שלא חסר בו דבר, והכל בתרגום לגרמנית – יהודית. בסידור – החלק החמישי, התהילים – הוא עם ביאור של מנדלסון.
אחריתו של פרידלנדר הייתה מרה. ב-1799 שלח פרידלנדר לכומר הפרוטסטנטי וילהלם אברהם טֶלֶר (Teller) בעילום שם אגרת שבה הציע לו שהוא וכמה ראשי משפחות יהודים אמידים נוספים ימירו את דתם לנצרות בתמורה לכך שיינתן להם לנהל חיים דתיים לפי ההשקפה הדאיסטית ושלא יחויבו להאמין באותו ובדוֹגמוֹת נוצריות לא-רציונליות. צעד זה, שנענה בשלילה מצד טלר, היה חלק מפעולותיו לשוויון זכויות של היהודים בני חוגו של פרידלנדר ולהשתלבותם בחברה הגרמנית הנוצרית המשכילה. המכתב פורסם ברבים ומתנגדי ההשכלה הצביעו על פרידלנדר כעל אבטיפוס של דמות המשכיל האפיקורס המתנתק מעמו וממורשתו ויוצא לשמד. אך גם בחוגי המשכילים הייתה עליו ביקורת נוקבת. ב-1812 פרסם חוברת ובה קרא למסור את ניהול החינוך היהודי לשלטונות הגרמניים, להוציא מהסידור את כל התפילות העוסקות בירושלים ובקיבוץ גלויות ולהחליף את לשון התפילה מעברית לגרמנית. הוא אף תמך בביטול ברית המילה. עפרא לפומיה!
הסידור שלפנינו אינו סידור רפורמי. להפך היא גדוש ומלא בכל היוצרות, הסליחות והקריאות. שום פיוט לא נעדר. גם כל התפילות על ציון במקומן. ואפילו התפילה "נחם" של תשעה באב. רק דבר אחד ישנו פה: תרגום לגרמנית. ולבסוף... הרצון להיות גרמנים בני השפה והתרבות הגרמנית לא השאיר אחריו דבר...