דברי תורה מאת רבי יוסף שלום אלישיב

דברי תורה מאת רבי יוסף שלום אלישיב

חידושי תורה בכתב ידו של הגרי"ש אלישיב. דברים שכתב לרגל יום השנה ה 63 ליסוד 'תפארת בחורים' תשכ"ז [1967].

דברי מוסר ואגדה. בראשית הדברים פותח הגרי"ש באופן בו מסרו נפשם עם ישראל בזמן שהיתה גזירה שלא יקריבו קורבן התמיד ומספר אודות אביו רבי אברהם אלישיב שלפני שעלה ארצה היתה גזירת מלכות על לימוד התורה וכשעלה ארצה בשנת תרפ"ד השקיע כולו ביסוד החברה 'תפארת בחורים' וקיים בעצמו: "ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק" לנצל את הזמן לבסס את התורה וגם קרא לרבים לתרום למפעל הגדול. והגם שבתחילה לא היה כ"כ כסף וממש בני עניים היו אלו שתרמו ליסוד החברה וכששאלוהו אם כדאי המאמץ הרי יש מוסדות תורה בארץ ישראל... השיב כי רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חברו. כמו"כ מופיעים חידושים בדבר מה שאומרים בתפילה 'בית ישראל ברכו את ה'', 'בית אהרון ברכו את ה'' וכו', דברים בשם אדמו"ר אחד כי כל ימיו של אדם צריך להיות כאלו הוא בימי שחרותו ותמיד תפקידו לפניו וטרם מלאהו. 

בתוך הדברים מופיעים חידושים בענין אלקנה ודור השופטים, דברי מוסר בענין 'פתחו לי פתח כחודו של מחט, התשובה מהחטא במהירות לפני שהחטא משתרש אצל האדם שאז הוא לא יודע על מה צריך לחזור בתשובה. בסוף הדברים הקיף הגרי"ש בסוגריים קטע בן 5 שורות וכתב בצדו "לא אמרתי" -דברים שכתב כטיוטה לומר אך לבסוף לא אמרם בענין 'גם מתרפא במלאכתו אח הוא לאיש משחית' שהוא על משקל 'אם ראית את הבריות מתייאשים מן התורה אחוז בה ואתה נוטל שכר כולם' שזה לעומת זה. ועוד.

רבי יוסף שלום אלישיב [תר"ע-תשע"ב], נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. בשנת תרפ"ד עלה ארצה עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, נודע בעיקר בשל התמדתו המופלאה במשך כל שנותיו מיום עמדו על דעתו. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור, ולמנהיג הדור.

[1] דף נייר רשמי כתוב משני צדיו.  24x18 ס"מ.

מצב טוב מאד.