מגילת סרגוסה מצוירת ומאוירת דיו על קלף - ספרד, המאה ה-19. פריט נדיר ביותר

מגילת סרגוסה מצוירת ומאוירת דיו על קלף - ספרד, המאה ה-19. פריט נדיר ביותר
'מגילת סרגוסה', כתב יד סופר בדיו על קלף, מצוירת ומאוירת בשלל צבעים. בתחילת המגילה שובל מצויר, ומתחת כל עמודה מצוירת סצנה מסיפור מעשה המגילה (ראה להלן). כמו כן כל עמודה מוקפת במסגרת מצוירת של שערים, כדים וצמחים. הציורים בצבעי פסטל הידועים בעמידותם לאורך זמן, וציורים בני מאות שנים נראים רעננים כביום בו צוירו. | פורים סרגוסה הוא יום הודאה המצוין בי"ח בשבט, כדי לציין נס שאירע ב-1380 או 1420 בעיר סרגוסה שבספרד. הוא נקרא גם בשם פורים שני. אירועי הנס בסרגוסה נכתבו במגילה מיוחדת הנקראת באופן חגיגי ביום החג. האירוע התרחש בעיר סרגוסה בספרד, כאשר המלך, שבלשון המגלה נקרא בשם סארגוסאנוס היה מגיע אל העיר, היו יהודי העיר יוצאים לברכו ובידיהם ספרי התורה משנים עשר בתי הכנסיות שבעיר. בשלב מסוים החליטו רבני הקהילה כי כדי לשמור על קדושת הספרים, קבלת הפנים תהיה רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים ועטופים במעילי רקמה וספרי התורה עצמם יישארו בבתי הכנסת. מומר בשם מרקוס הלשין על כך למלך. המלך זעם על כך, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר אם האשמה נכונה. הוא יצא לכיוון סרגוסה, כשמרקוס מלווה אותו, והחליט כי כשיצאו היהודים לקבלו, יצווה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע ולראות אם יש אמת בדבר. בלילה שלפני ביקור המלך, הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל שנים עשר גבאי בתי הכנסת השונים והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. למחרת כאשר ציווה המלך במפתיע לפתוח את נרתיקי הספרים, נמצאו הספרים בתוכם. המלך ציווה לתלות את מרקוס, והקהילה היהודית נצלה. סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה, בכל י"ח בשבט. כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר, בכל פעם שנקרא שמו של מרקוס המומר נוהגים יהודי הקהילה להשמיע רעש ברעשנים, ולחבוט ברצפה. בבית הכנסת הספרדי של נחלת שבעה שבמרכז העיר ירושלים נהוג לפתוח את ההיכל לקראת סוף תפילת ערבית של ליל שבת ולהראות בספר התורה את מקום תחילת הקריאה של אותה שבת. מנהג ייחודי זה שורשו בנס סרגוסה. | מידות: גובה: 15 ס"מ. אורך: כ-135 ס"מ. 2 יריעות. 10 עמודות. מצב כללי: טוב מאוד.