בריחת חסידי חב"ד מרוסיה תש"ו. מסמכים ממחנה המעבר וועגשייד. באוסטריה. ליוצאי העשלונים. חסידי חב"ד שהתחזו ליוצאי ...

בריחת חסידי חב"ד מרוסיה תש"ו. מסמכים ממחנה המעבר וועגשייד. באוסטריה. ליוצאי העשלונים. חסידי חב"ד שהתחזו ליוצאי פולין כדי לברוח מרוסיה הסובייטית תש"ו.

חבילת מסמכים. כולל פרוטוקולים שנשלחו לריי"ץ על פעילות הת"ת ובי"ס לבנות במקום. א. מכתב המלצה בכתב ידו וחתימתו של הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הרצוג לרב נפתלי גלוסקין מתאריך אב תש"ו. בתחילת המכתב כותב הרב "אעפ"י שאיני נוהג לתת המלצות מכ"מ יש יוצא מן הכלל ומקרה זה הוא יוצא מן הכלל.." ב. מכתב ארוך מאת הרבי (ללא חתימה) שני דפים. מתאריך טבת תשי"ג. יידיש. ג. מסמכים ובהם רשימות תלמידים ב"בית אולפנא לנערים חסידי לובאוויטש" בוועגשייד. ד. רשימת מורות ותלמידות "הבית שרה" במחנה וועגשייד באוסטריא. ה. שלושה מכתבים מאת רבי נפתלי גלוסקין אל הרבי מליובאוויטש. ו. דף בכתב יד בו כותב הרב גלוסקין את תולדות חייו. דף זה נשלח אל האדמו"ר מליובאוויטש. מסמכים נוספים. סה"כ 19 פרטי נייר. גדלים ומצבים שונים.

ביציאת רוסיה תש"ו (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות רוסיה הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של חסידות חב"ד, ותחתיה הוקמו ביוזמת אדמו"ר הריי"צ מרכזים חב"דיים חלופיים בפריז, כפר חב"ד, ירושלים וקראון הייטס. מבצע הבריחה נוהל במסירות נפש על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ונשלחו לגלות בסיביר למשך שנים ארוכות. בזמן מלחמת העולם השניה שהתרחשה בין השנים תרח"צ-תש"ה ברחו אזרחים פולניים רבים משטח ארצם שנכבש בידי הצבא הגרמני, והתפזרו ברחבי רוסיה. עם סיום המלחמה, החליטה הממשלה הרוסית לאשר את יציאתם של אזרחי פולין מגבולותיה, והעמידה לרשות אזרחי פולין רכבות משא ('עשאלונים') על מנת שיוכלו לחזור לגבולות ארצם. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר לבוב. במסגרת אישורי היציאה שניתנו, ניתנה גם הרשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים, ולאשר את יציאתם יחדיו מגבולות רוסיה. בתחילה, הממשלה הרוסית העלימה עין ממבריחי הגבול, מפני שרצתה להעלים על כך שאזרחים פולניים רבים מתו בשטחה כתוצאה מהרעב הנוראי ששרר ברוסיה באותם שנים, והעדיפה למלא פנקסי רישום רבים של אזרחים פולניים ש'יצאו' כביכול משטחה. על מנת לברר את נכונות השמועות ואת אפשרויות הברחת הגבול, נסע הרב יהודה לייב מוצקין ללבוב, וכשהגיע לשם, התברר לו ששוב ירד המחסום, והממשלה הרוסית הפסיקה את היתרי היציאה באמצעות דרכונים פולניים. באמצעות שוחד לפקידי השלטון ופעילות פוליטית רחבה במשרדי השלטון השונים - דבר שהיה כרוך בסכנת נפשות ממשית ובמסירות נפש עצומה - הצליח להביא שוב לידי כך שהגבולות ייפתחו למעבר 'אזרחי פולין', שלא היו אלא חסידי חב"ד שיצאו את גבולות רוסיה תחת זהות בדויה. לצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים: ר' מענדל פוטרפס. ר' לייבל מוצ'קין. ר' יהושע שניאור זלמן סרבריאנסקי. ר' משה חיים דובראווסקי. ר' דוד כצמן. ר' יונה כהן (פולטאווער). גברת שרה קצנלבויגן ('מומע שרה'). תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים לודז' (שבפולין) ופראג (שבצ'כיה). קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים 'עבענזע' 'זלאצבורג' "וגשייד" 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטווערפן שבבלגיה