חתימת ר' נפתלי חנה'לעס נכד הבעש"ט הקדוש. מחשובי צפת. על סדורו של שבת.

ספר סידורו של שבת מאמרים על קדושת השבת ועוד. מהרה"ק האדמו"ר ר' חיים טירר מטשרנוויץ. ב"ח. לעמברג. תרכ"ד(1864). בדפוס ישראל אלימלך שטאנד. 1, ב-מ"ד. ח"ב. כנ"ל. כ"ח ד'; שער נפרד לח"ב. בשער ח"א חתימתו בכ"י הק' נפתלי בן חנה וחותמתו נפתלי ב"ר שאול שלום הלוי מעה"ק צפת. ללא כריכה. מצב טוב. נקבי עש.

רבי נפתלי חנה'לס (דוקטורוביץ)נולד בעיירה בוהופול, פלך פודוליה, רוסיה, בשנת תרט"ז (1856) לאביו ר' שאול שלום הלוי דוקטורוביץ , חסיד מובהק, מצאצאי רבי דוד בעל ה"טורי זהב", ולאמו חנה, בת ר' אברהם קלונימוס קלמן ואחות משה רפאלוביץ (אביהם של הרב ישעיהו ושמואל רפאלי) מגזע המגיד רבי מיכאל מזלוצ'וב , מאבות החסידות, ומגזע רבי ברוך ממז'יבוז נכד הבעש"ט. בגלל מאורע מיוחד במינו בשבירת צלב ופסל של ישוע הנוצרי בעיירתו הוכרח לברוח לחו"ל. בן 12 עלה ארצה עם הוריו בשנת תרכ"ח והשתקעו בצפת. אמו הצדקנית הקדישה את כל ימיה לצדקה וחסד ולא חסכה כל -עמל כדי לגדל את בנה לתורה, ובגלל כבודה וחשיבותה של אמו בצפת נקרא בנה על שמה חנה'לס (בנה של חנה'לה). הוא למד תורה מגדולי הרבנים בצפת עד שהגיע לדרגה גבוהה בידיעת התורה והוסמך לרבנות. היה מרביץ תורה ברבים בלא קבלת תשלום כל-שהוא, עסקן במצוות וראשון לכל דבר שבקדושה. עם חסידותו ושקידתו בעבודת הבורא כדרך הראשונים. הבין גם לרוח הדור החדש. כחובב-ציון נלהב טרח לקרב את האדמו"רים החסידיים לציונות ומצד שני היה פעיל בעסקנות עם הדור הצעיר כדי לקרבו לתורה ולמעשים טובים. היה מוהל לילדי ראש פנה וכל הסביבה. בהיותו מכובד בכל הישוב בארץ נבחרו בשנת תרס"ח הוא, הרב יעקב מנדלבוים , ראש השוחטים בירושלים ועוד צירים בשם כל הישוב היהודי שבארץ-ישראל, ספרדים ואשכנזים ויתר העדות, להשתתף באספת נציגי היהודים מכל חלקי הקיסרות העותומנית לשם בחירת רב ראשי ליהודי כל הממלכה (הדבר היה אחרי מתן הקונסטיטוציה, כשהשליטים החדשים, "הטורקים הצעירים" דרשו משטר דמוקרטי בבחירת ראש עדת היהודים). באותה אספה נבחר ל"חכם באשי" (רב-ראשי עליון) הרב חיים אפנדי נחום , שהוא כיום ראש הרבנים במצרים. בהיותו "מקורב למלכות" היתה לו השפעה על הגנרל ג'מאל פחה במלחמתהעולם הראשונה, ותודות לכך עלה בידו להציל מהשרות בצבא את כל תלמידי-החכמים שבצפת. היה פעיל ביסוד בית מושב זקנים וישיבת בר יוחאי במירון. כתב מאמרים ב"החבצלת" וחוברת הספד על האדמו"ר ר' דוד משה מצ'ורטקוב. באביב תר"פ נסע לתל-אביב לאסוף בגדים בשביל נצרכים, נהרג בתאונת הרכבת ליד לוד והובא לקבורה בתל-אביב, י"א ניסן תר"פ, בבית הקברות הישן