RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
Terms of sale
View demo
תצוגת הפריטים והמכירה יתקיימו במשרדנו בכתובת רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק.
אנו מאוד נשמח אם לא תשימו הצעות בשבת.
The auction has ended
|
LOT 111:
שו"ת אמרי אש ח"א. "מהדורה ראשונה". לעמבערג. תרי"ב(1852). מרבי מאיר איזנשטטר מגדולי תלמידי החת"ס
more...
|
|
|
Start price:
$
50
Buyer's Premium: 20%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
שו"ת אמרי אש ח"א. "מהדורה ראשונה". לעמבערג. תרי"ב(1852). מרבי מאיר איזנשטטר מגדולי תלמידי החת"ס
ספר שאלות ותשובות אמרי אש ח"א, על שו"ע או"ח ויו"ד,
מהרה"ג רבי מאיר אייזנשטטר אב"ד אונגוואר. "מהדורה ראשונה". לעמבערג. תרי"ב(1852). 2, פ"ב ד'; נדפס ללא הסכמות. "כולל תשובה בעניין הבימה בבית הכנסת".
חותמות הרה"ג רבי אלכסנדר חיים שוורץ אב"ד גואהאנץ והגליל. כריכה מקורית מנותקת. עותק נאה. מצב טוב מאוד, נייר עבה ומשובח שוליים רחבים. מעט בלאי בשער למטה ובשולי דף אחרון למעלה.
הרב
מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1854) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה. נולד בשנת ה'תק"ם בעיר איזנשטט שבהונגריה (כיום באוסטריה), לרב יהודה ליב אשר כיהן בה כש"ץ. תחילה למד אצל אביו ואצל רבי רפאל מגלאגוב הדיין באיזנשטט, ואחר כך היה מראשוני תלמידיו של החת"ם סופר בישיבתו בעיר מטרסדורף ואחר כך בפרשבורג, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. בשנת תקס"ב נישא לחנה בת רבי דוד דייטש מחבר ספר "אהל דוד" אב"ד ימניץ, סרדהאל (כיום דונאיסקה סטרדה Dunajská Streda בסלובקיה), פראונקירכן, ונאוועמסטא (עיר חדש). בסביבות שנת תקס"ז נתקבל לאב בית דין באיה, ובשנת תקע"ז עבר לכהן כאב"ד בלשגיארמט, שם הקים ישיבה, ובה כשישים תלמידים. בסוף שנת תקצ"ה החל לכהן כאב"ד בעיר אונגוואר, בה הקים ישיבה גדולה אשר למדו בה מאות תלמידים, מהם מחשובי רבני הונגריה. לאחר פטירת רבו רבי משה סופר (ה"חת"ם סופר"), החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים, ומאז נחשב למנהיג הבולט ביותר של יהדות הונגריה האורתודוקסית. תלמידיו הבולטים: רבי חיים סופר אב"ד פעסט. רבי אשר אנשיל יונגרייז אב"ד צ'נגר. רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. רבי שלמה יהודה טאבאק ראב"ד סיגעט. רבי צבי הירש פרידמן - האדמו"ר מליסקא. רבי משולם פייש לאווי - האדמו"ר מטאהש. רבי יוסף מאיר וייס - האדמו"ר מספינקא. רבי שמואל פרנקל - האדמו"ר מדאראג. רבי יהושע השיל פריד - האדמו"ר מקאפיש. רבי יצחק מנחם קיזעלניק - האדמו"ר מרעזאווליא. רבי יהודה מודרן - ראש ישיבה בסיגעט. ספריו: שו"ת אמרי אש ב' חלקים. אמרי בינה על הש"ס. אמרי יושר דרשות. אמרי אש על התורה והגדה של פסח. מהפלגות רבו החת"ס עליו: אמר עליו כי מעולם לא היה לו תלמיד המחכים את רבותיו כמוהו, זכר את כל שיעורי רבו גם לאחר עשרות שנים ואפי' רבו התפלא על כך, בעניין שאלה הלכתית שהוסכם בינהם לשלוח לרבי יעקב מליסא כותב החת"ס עליו לרבי יעקב מליסא "שכנגדי חלוק עלי" ע"פ רש"י שקול כנגדי, אמר עליו כי סברתו זכה וברורה כסברות הרשב"א, עוד אמר עליו ש-20 שנה לא ראה בקי כמותו. היה מתפלל על אריכות ימי רבו החת"ס כל יום בפישוט ידים ורגלים עד פטירת רבו שנודע לו זאת משמים כפי שאמר אח"כ לחתנו "ראיתי בהקיץ ספר תורה לבוש שחורים ומאז חדלתי להתפלל על רבי.
ספר שאלות ותשובות אמרי אש ח"א, על שו"ע או"ח ויו"ד,
מהרה"ג רבי מאיר אייזנשטטר אב"ד אונגוואר. "מהדורה ראשונה". לעמבערג. תרי"ב(1852). 2, פ"ב ד'; נדפס ללא הסכמות. "כולל תשובה בעניין הבימה בבית הכנסת".
חותמות הרה"ג רבי אלכסנדר חיים שוורץ אב"ד גואהאנץ והגליל. כריכה מקורית מנותקת. עותק נאה. מצב טוב מאוד, נייר עבה ומשובח שוליים רחבים. מעט בלאי בשער למטה ובשולי דף אחרון למעלה.
הרב
מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1854) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה. נולד בשנת ה'תק"ם בעיר איזנשטט שבהונגריה (כיום באוסטריה), לרב יהודה ליב אשר כיהן בה כש"ץ. תחילה למד אצל אביו ואצל רבי רפאל מגלאגוב הדיין באיזנשטט, ואחר כך היה מראשוני תלמידיו של החת"ם סופר בישיבתו בעיר מטרסדורף ואחר כך בפרשבורג, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. בשנת תקס"ב נישא לחנה בת רבי דוד דייטש מחבר ספר "אהל דוד" אב"ד ימניץ, סרדהאל (כיום דונאיסקה סטרדה Dunajská Streda בסלובקיה), פראונקירכן, ונאוועמסטא (עיר חדש). בסביבות שנת תקס"ז נתקבל לאב בית דין באיה, ובשנת תקע"ז עבר לכהן כאב"ד בלשגיארמט, שם הקים ישיבה, ובה כשישים תלמידים. בסוף שנת תקצ"ה החל לכהן כאב"ד בעיר אונגוואר, בה הקים ישיבה גדולה אשר למדו בה מאות תלמידים, מהם מחשובי רבני הונגריה. לאחר פטירת רבו רבי משה סופר (ה"חת"ם סופר"), החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים, ומאז נחשב למנהיג הבולט ביותר של יהדות הונגריה האורתודוקסית. תלמידיו הבולטים: רבי חיים סופר אב"ד פעסט. רבי אשר אנשיל יונגרייז אב"ד צ'נגר. רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. רבי שלמה יהודה טאבאק ראב"ד סיגעט. רבי צבי הירש פרידמן - האדמו"ר מליסקא. רבי משולם פייש לאווי - האדמו"ר מטאהש. רבי יוסף מאיר וייס - האדמו"ר מספינקא. רבי שמואל פרנקל - האדמו"ר מדאראג. רבי יהושע השיל פריד - האדמו"ר מקאפיש. רבי יצחק מנחם קיזעלניק - האדמו"ר מרעזאווליא. רבי יהודה מודרן - ראש ישיבה בסיגעט. ספריו: שו"ת אמרי אש ב' חלקים. אמרי בינה על הש"ס. אמרי יושר דרשות. אמרי אש על התורה והגדה של פסח. מהפלגות רבו החת"ס עליו: אמר עליו כי מעולם לא היה לו תלמיד המחכים את רבותיו כמוהו, זכר את כל שיעורי רבו גם לאחר עשרות שנים ואפי' רבו התפלא על כך, בעניין שאלה הלכתית שהוסכם בינהם לשלוח לרבי יעקב מליסא כותב החת"ס עליו לרבי יעקב מליסא "שכנגדי חלוק עלי" ע"פ רש"י שקול כנגדי, אמר עליו כי סברתו זכה וברורה כסברות הרשב"א, עוד אמר עליו ש-20 שנה לא ראה בקי כמותו. היה מתפלל על אריכות ימי רבו החת"ס כל יום בפישוט ידים ורגלים עד פטירת רבו שנודע לו זאת משמים כפי שאמר אח"כ לחתנו "ראיתי בהקיץ ספר תורה לבוש שחורים ומאז חדלתי להתפלל על רבי.
