מהדורה ראשונה. שאילתות דרב אחאי גאון עם פירוש שאילת שלום מרבי ישעיה פיק ברלין.

מהדורה ראשונה. שאילתות דרב אחאי גאון עם פירוש שאילת שלום מרבי ישעיה פיק ברלין.

ספר שאילתות דרב אחאי גאון,הובא שנית לדפוס בהוספות מרובות אשר העתקו מכתב יד הרה"ג רבי ישעיה פיק מברלין 1 מראה מקומות בשם ראשון לציון ותיקוני טעויות והסברי הדינים "ופירוש בשם שאילת שלום". מהדורה ראשונה של ההוספות והפירוש, ומהשורה שניה של הספר בכלל". דיהרנפורט. תקמ"ו (1786). בדפוס יחיאל מיכל מייא. 1, נ"ה, 1 ד'; הסכמות הרה"ג ר' יצחק יוסף תאומים אב"ד ברסלוי. הנודע ביהודה ובית דין דפראג. רבי דוד טעבל מבראד אב"ד ברסלוי. הקדמות רבי ישעיה פיק, חתנו רבי יוסף והקדמת המדפיס. דף אחרון לוח התקון והטעות וחד"ת מהמדפיס. ללא כריכה קדמית. כריכה אחורית מנותקת. מצב טוב מאוד, נייר עבה ומשובח. מעט נקבי עש. בחלק מהדפים חתוך חלק מהכותרת העליונה. רב אחא (ידוע גם בשם אחאי) משַבָּחָא שבבבל (ד'ת"מ (680) לערך - סביבות ד'תקי"ב (752)) היה מחכמי פומבדיתא שבבבל. נודע בעקבות ספרו, השאילתות. השאילתות הוא הספר הראשון שנתחבר לאחר חתימת התלמוד, ונקרא ע"ש מחברו. בעקבות מינוי לגאון של רב נטרוני בר רב אמונה, שהיה כפוף לרב אחא על ידי שלמה בר חסדאי ראש הגולה, עלה רב אחא לארץ ישראל בסביבות שנת ד'תק"י.

רבי ישעיה פיק ברלין (ה'תפ"ה, 1725 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין. נודע בין היתר בשל הגהותיו לתלמוד הבבלי שפורסמו על גיליון התלמוד החל מדפוס דיהרנפורט (גר') ה'תק"ס ואילך (לרבות התלמוד שיצא לאור בדפוס האלמנה והאחים ראם). נולד באייזנשטט לרבי יהודה לייב (המכונה ר' לייב מוכיח) ולאמו יודית, מצאצאי התוספות יום טוב[דרושה הבהרה] והמהר"ם מרוטנבורג. למד בתחילה אצל אביו. בעודו ילד הביאוהו ללמוד בברלין, ומכאן שמו. לאחר מכן הלך ללמוד בישיבתו של רבי צבי הירש ביאלה (מחבר הספר כוס ישועות) בהלברשטאדט, שם נטע בו את דרך הבקיאות והביקורת. לאחר מכן עזב את הישיבה, התיישב בברסלוי, ונשא שם לאשה את פרומט (נפטרה בי"ג בסיוון ה'תקס"ב), בתו של ר' וולף פיק, שעל שמו נקרא בשם פיק. בברסלוי עסק במסחר עורות בשותפות עם גוי, אולם עיקר עסקו היה בלימוד תורה. שם נודע הרב ישעיה כבקיא גדול בכל התורה. על פי המסופר, היה אהוב על כולם, ואף המשכילים כיבדוהו והיו שואלים אותו שאלות (בשל ידיעתו בדקדוק עברי וארמי). רוב ימיו חי כאדם פרטי, ולא שימש ברבנות. אולם בי"ד בטבת ה'תקנ"ד, בהיותו כבן שבעים, נתמנה לאב"ד ור"מ ברסלוי, לאחר שהרב יצחק יוסף תאומים, קודמו בתפקיד, נפטר (בט"ז בחשון ה'תקנ"ג). דרשתו הראשונה מתועדת בספר ברכת משה של הרב משה קרנר (ברלין, ה'תקצ"ד). ימי כהונתו ארכו מעט יותר מחמש שנים, ובח' באייר ה'תקנ"ט, בהיותו בן כשבעים וארבע, נפטר. בתו שרל (שרה), התחתנה עם הרב יוסף מייא אב"ד בברסלוי, שהיה בנו של המו"ל בדיהרנפורט ר' יחיאל מיכל, והוציא לאור כמה מספרי חותנו. רבי ישעיה עמד בקשרי מכתבים עם הנודע ביהודה, ועם גיסו (בעל אחותו קריינדל) הרב יוסף שטיינהארט בעל שו"ת זיכרון יוסף. חיבוריו; ספר השאילתות, מהדורת דיהרנפורט, 1786, עם פירוש ר' ישעיה פיק ברלין. הוספות למסורת הש"ס (ציוני מקבילות והגהות בתלמוד הבבלי על הגיליון) של הרב יהושע בועז. נדפס לאחר פטירתו החל מדפוס דיהרנפורט ה'תק"ס ואילך יש סדר למשנה - על המשנה (נדפס במשניות עם ע"ג פירושים) תוספות ראשון לציון - על המשניות ומפרשיה. הפלאה שבערכין - על ספר הערוך - נדפס לראשונה ברסלאו ה'תקצ"א. מיני תרגומא - על תרגום אונקלוס (נדפס חלק ממנו על ידי חתן חתנו ר' יוסף שקלאוור) אומר השכחה - כל מאמרי הגמרא שהושמטו בספרי הפוסקים, וברובם גם טעם להשמטתם תנא תוספאה - על התוספתא כנסת חכמי ישראל - שו"ת ומשא ומתן עם גדולי ישראל (אבד) תיקון כלי שרת (ש"ס רש"י תוספות) - תיקוני טעויות דפוס בגמרא, ברש"י ובתוספות ותיקוני חילוף שמות תנאים ואמוראים (אבד) קשות מיושב - על כל "קשיא" שבש"ס (נדפס בשנת ה'תר"ך בידי בנו) הגהות הגרי"פ - הגהות על הרי"ף קונטרס שטרי המאוחרין - תירוץ על כל מקום בגמרא רש"י ותוס' שהביאו פסוק או משנה ויכלו להביא ראיה ממקום קדום יותר. קטן שהגיה לחינוך - על ספר החינוך (נדפס עם ספר החינוך בווינה ה'תקפ"ז) שאילת שלום וראשון לציון - חידושים וציונים (בהתאמה) על שאילתות דרב אחאי (את הספר כתב במשך שישה שבועות לבקשת חתנו, המדפיס) הערות על ספר התשבי (נדפס בהוצאת כיסא רחמים ה'תשס"ה) הערות על ספר מטפחת ספרים ליעב"ץ (נדפס בקובץ בית הלוי ח"ג, ה'תשנ"ז) אוצר בלום - על עין יעקב (נדפס בדפוס ראם) הערות על הרמב"ם (הגהות נוספות מכתב-יד על ספר המדע נדפסו בקובץ מוריה גיליון נז) הערות על ספר ראשית חכמה. הערות על יד מלאכי. הערות על הסידור. ועוד חיבורים שאבדו.