מהדורה ראשונה. פולמוס המציצה בפה. מלבושי יו"ט מבעל התו' יו"ט. ובסופו תשובה מהרה"ג ר' יצחק פייגנבוים.

מהדורה ראשונה. פולמוס המציצה בפה. מלבושי יו"ט מבעל התו' יו"ט. ובסופו תשובה מהרה"ג ר' יצחק פייגנבוים.

ספר מלבושי יום טוב ח"א. השגות וחידושים על ספר לבוש חלק אוה"ח מהרה"ג רבי יום טוב ליפמאן הלוי העלער בעל תוספות יום טוב, ונלוה בסופו תשובה אודות המציצה בפה, מהרה"ג המפורסם רבי יצחק הכהן פייגנבוים ראב"ד ווארשא. "מהדורה ראשונה". הובא לביה"ד ע"י האחים יעקב שלמה וישראל איסר בני הרב הנ"ל ונכדי המחבר. ווארשא. תרנ"ה(1895). בדפוס אפרים בוימריטטער. 4, ע"ב ד'; 2 שערים. הסכמות רבי אברהם מסוכוטשוב, רבי חיים חזקיהו מדיני ורבי אברהם בנימין קליגר. הספר נדפס מכ"י שהיה מונח אצל רבי ידידיה טיאה ווייל מח"ס קרבן נתנאל. 5 ע' אחרונים תשובה בעניין מציצה בפה. בח"ב שאינו כאן קונטרס שלם בנושא מהרב פייגנבוים. כריכה מקורית. ללא שדרה. מצב מצוין. נייר יבש אבל טוב. הרה"ג המפורסם רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (ה'של"ט 1579 - ו' באלול[1] ה'תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב") היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספות יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה. נולד בשנת 1579 בוואלרשטיין שבבוואריה (גר'). אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1625 (ה'שפ"ה)[דרושה הבהרה] נתמנה לרב בניקלשבורג. לאחר 6 חודשים כאב"ד בווינה.שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. ביום א' באדר בשנת 1643, חזר ר' התוספות יום טוב למעמדו הקודם כרב הקהילה (דבר שנאסר עליו להיות לפני-כן). את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו, ואת יום חזרתו למעמדו הקודם קבע ליום שמחה. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר". חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה מעדני מלך ולחם חמודות. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו למעדני יום טוב ודברי חמודות "משום מעשה שהיה". ב-1631 עבר לפולין וישב בלובלין, בריסק, נמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום. ב-1643 נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד ביאת הגואל. עסק הרבה בנושא התרת עגונות מגזרות ת"ח/ט כמופיע בתשובותיו. הרה"ג רבי יצחק ב"ר ישראל איסר פייגנבוים תקפ"ח-תרע"א(1828-1911). ראב"ד ורשה. עורך הירחון התורני "שערי תורה". נולד בשילץ, פרבר וורשה. למד בישיבתו של רבי יצחק מאיר אלתר, ה"חידושי הרי"מ". חסיד רמ"מ מקוצק, הרי"מ מגור, ורבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב. לאחר פטירת רבי דוב בעריש מייזלש ורבי יעקב גזונדהייט, לא מונה עוד רב בוורשה, ורבי יצחק הוכתר כראב"ד ורשה. נמסר שבמסע ההלוויה שלו ברחובות ורשה השתתפו רבבות.