פולמוס מצות מכונה. ספר אמרי יהודה. מהדורה ראשונה.

פולמוס מצות מכונה. ספר אמרי יהודה. מהדורה ראשונה.

ספר אמרי יהודה לברר וללבן הלכות עמוקות וסוגיות הש"ס לפי סדר א-ב מעיקרן ושורשן, מהרה"ג רבי יהודה סגל ראזנער אב"ד סעקעלהיד. "בראש הספר נלוה אליו קונטרס גדול על מצות מאשין(מכונה)". "מהדורה ראשונה". סעקעלהיד. תרפ"ח(1928). בדפוס ר' שבתי קאהן. 4, קל"ב, 4 ד'; חלק מהשער בדיו אדום. הסכמת הגאון רבי שמואל ענגל מראדמישלא. בראש הס' הקדמה על מעלת לימוד התורה הק' ובדרכי הלימוד. ובנוסף פתיחה כוללת על עניני ביטול ותערובת ועוד. בסוף הספר כתב המדפיס ר' שבתי קאהן שהיה בן הרב אב"ד הקודם בזה"ל: "מודעה רבה לאורייתא! אתכבד בזה להודיע להמחברים והמו"ל הרוצים להדפיס ספרים עתונים וכרוזים שיסדתי לי בית דפוס חדש בכל מיני אותיות חדשות מרובעות ורש"י ואפיק רצון כל או"א בכלית ההידור והיופי בהג"ה מדויקת ובמחיר היותר נמוך ובזריזות נפלאה ואבקש מהמו"ל שליט"א שינסו אצלי ובטוח אני כי יפיקו רצון מעבודתי". כריכה חדשה. מצב מצוין.

המחבר הינו הגאון המפורסם ר' יהודה הלוי רוזנער רבה של סעקעלהיד הי"ד. מגדולי רבני הונגריה ומפורסם בישיבתו הגדולה עם תלמידיו המובחרים. מח"ס 'אמרי יהודה' על הש"ס, תורה ושו"ת. מהות הפולמוס בשנת תרט"ז בערך, הומצאה בוינה, על-ידי אופה יהודי, מכונה לאפיית מצות. המכונה התפשטה במהירות רבה בכל רחבי פולין וגאליציה. היה זה חידוש מפתיע בגאליציה אשר יהודיה הורגלו לאפות את מצותיהם ביד ומתוך זהירות יתירה. החידוש עורר תסיסה שהסעירה את כל העולם הלמדני היהודי שבפולין ובגאליציה. הויכוח התעורר, כאמור, רק כשהומצאה המכונה במלכות הקיר"ה, היא ממלכת אוסטריה-הונגריה הגדולה, על אגפיהם מרובי האוכלוסיה היהודית. האוסרים; הראשונים שנזדעקו לאסור את המכונה היו רבי שלמה קלוגר, פארה של העיר בראד וגאליציה כולה ורבי מרדכי זאב איטינגע מלבוב. ההיתר שנתנו רבני צרפת ורבני אשכנז, אינו נוגע לו, לרבי שלמה קלוגר "ואין ללמוד מן האשכנזים מכמה טעמים... אל תשנו מנהג אבותיכם. האשכנזים יעשו מה שלבם חפץ כדרכם ואנחנו נלך בעקבות אבותינו ומהם לא נזוז ימין ושמאל". חריף יותר היה רבי מרדכי זאב איטינגע, שראה את המכונה בעבודתה ושעליו הסתמכו כל האוסרים. הוא משמיע דברי זעם קשים: "כי אש תוקד בקרבי ובלבי עצורה, בראותי כי פשתה משפחות אשר היא לקרחת ולגבחת, בערי אשכנז, גם במדינתנו אשר עודנה משובחת, לבלתי אחוז בקורי עכביש ולצודד נפשות לפורחת, ואחריהם ינהו לקלקל ארחות ומה גם במצווה הזאת החמורה". שניים מרבני הדור - רבי חיים דמביצר ראב"ד קרקא והיסטוריון מפורסם (מחבר "כלילת יפי". היה ער לפעילות ציבורית, גם בענין מעות ארץ-ישראל, שפרנסי הקהילות החלו משתמשים בהם לצרכי הקהילה, פנה ר"ח דמביצר לגדולי דורו וביקש איסור על העברת כספים מצדקה לצדקה. דברי המשיבים פורסמו על ידו בקנטרס "מגיני הארץ". ירושלים תרס"ד). ורעו - רבי אריה ליב הורוויץ מבית הדין בקראקא, מיהרו לשגר את איסורו של רבי שלמה קלוגר מבראד שפורסמה על ידו בקונטרס "מודעה לבית ישראל" ואת עדותו של רבי מרדכי זאב איטינגע לכל גדולי דורם. הם ביקשו את הצטרפותם לאיסור מכונת המצות. רבים מרבני הדור נענו ואסרו את המכונות ודבריהם מלווים בביטויים קשים. ביניהם: רבי יהושע השל אשכנזי - רבה של לובלין, רבי מאיר אורבוך - רבה של קאליש, ובעל "אמרי בינה", רבי דב בריש מייזלש - רבה של וורשה. חריפות במיוחד היו תשובותיהם של צדיקי החסידות, שראו במעשה המכונה, צעד נוסף של ההשכלה שנואת נפשם. להלן כמה ממכתבי צדיקי החסידות באותו דור בקשר למצות המכונה. כותב הצדיק הגאון המפורסם רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל "דברי חיים": "בדבר השאלה אם מותר לעשות מצות לפסח על המשינען הנה ראיתי "תשובות גאוני זמנינו" שהסכימו לאסור וצדקו מאוד בדבריהם, הגם כי על קצת דברים יש להשיב אך די לאסור בזה, אולם גם לדעתי הרבה טעמים עפ"י דין לאיסור אך הם כמוסים אתי כאשר כן קיבלתי מפי מו"ה ז"ל שבכמות אלה הדברים אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין בהחלט והשומע ישמע וגו' ולכן בדרך החלט אומר לכם כי העושה מצות על כלי זה הוא חמץ גמור ועוד זאת אודיע כי העיד לפני אדם חשוב סוחר נכבד מפה שהי' אשתקד באונגארין וראה אצל קלי הדעת עושין מצות על המאשין והראה להם שהוא חמץ גמור ונתביישו מאד וגם אמרו לו שהרב המתיר להם מתחרט מאד ולכן ידידי לדעתי שאין להתיר זה בשום אופן ואם לא יאבו שמוע מה נעשה להם אם אוכלים חמץ ממש בפסח ועיין בפסקי מהרי"א שהביא ראי' "שאין להקל מחמת חשש שיצאו חוץ לד"ת" ולכן אין להתיר בשום אופן וד' יצילנו משגיאות ומכשולות ח"ו והיה שלום. יום ב' ער"ח ניסן תרי"ח לפ"ק". ובתשובה אחרת הוא כותב: "והעיד פה נגיד א' ובפני עדה קדושה איך שאשתקד היה במדינת הגר וראה שאפו מצות על מאשין והראה להם שהוא חמץ והודו לו שיראי השם חלקו ע"ז גם הרב המתיר להם נתחרט על מה שהתיר לכן איך שייך חשש לעז. תמהני על הרב הגאון דקהלתכם מה לו להרבות בפלפול בשביל דבר מבודה כזה והנה גוף המאשין לא ראיתי ואולם לפי מה שציירו לפני נ"ל טעם גמור לאסרו אך לא רציתי לגלותו כי אין דנין רק בראיית עין. סוף דבר נ"ל בבירור שאסור ללוש על מאשין כזה ומחמת טרדות החג הקדוש אפסוק ואומר שלום. ניסן תרי"ח". ביתר חריפות כותב רבי יצחק מאיר אלטר, אבי השושלת של "גור" ומחברם של "חידושי הרי"ם" ו"תשובות הרי"ם" הלמדניים, הרי"מ מגור לא ראה את המכונה, אבל חשש שזהו מעשי משכילים, כפי שנראה ממכתבו. הוא קורא למחדשים אלה "תלמידי ירבעם בן נבט". ב"ה ג' אמור כ"ח למב"י תרי"ח לפ"ק ווארשא יע"א. "על דבר שאלתם אודות המצות לחג הפסח על ידי מאשין וכו' הנני מסכים לאסור כו' וה' יציל את עמו מאותן אנשים שלוחי היצר הרע תלמידי ירבעם בן נבט המתחכמים לנשל מכל מצווה מעט מעט. וכוונתם לעקור את הכל כנראה בעליל מעשיהם. ד' יפר מחשבתם ועצת ה' היא תקום ותדפיסו הדברים לאסור וגם דעת הגאון מופת הדור מו"ה שלמה קלוגר נ"י מבראד שהסכים ג"כ לאסור. דברי ידידם נצח. - הקטן יצחק מאיר בהרב מוהר"י ז"ל". לא פחות חריף בתשובתו הוא הגאון הענוותן רבי אברהם לנדא מטשעכנוב, שעל אף שהיה מתפלל בנוסח אשכנז, נהרו אליו אלפי חסידים וכה הוא כותב: "ב"ה פה"ק טשעכינאווי יום ג' ל"ה למב"י תרי"ח לפ"ק. בדבר המתפרצים לעשית המצות לחג הפסח בכלי מאשינע ברור לדעתי כי הוא ענין רע, והיזיקו מצוי ליפוק מיניה חורבא ומכשלה באיסור חמץ בפסח, ומהראוי למחות בהעוברים להפרישם מאיסורא. וכבר האריכו בזה הגאונים גדולי הדור דע"י בתשובותיהם. וכו'" אל האוסרים מצטרפים גם רבנים אחרים: רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנא - מחברם של "ישועות ישראל" ו"ישועות מלכו", רבי משולם ישכר הלוי הורוויץ מסטאניסלאב - מחבר "בר ליואי", רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קילץ בעל "מנוחת משה", החכם הספרדי הידוע - רבי חיים חזקיהו מדיני בעל "שדי חמד". כמעט כל רבני פולין הקונגרסאית הצטרפו לאיסור המכונות. ולעומת היו רבנים רבים שהתירו בעיקר מגדולי ליטא.