שרידי חתימת בעל הברוך טעם? והגהה בכי"ק על ספר מנחת יעקב מהדורת פולנאה.

שרידי חתימת בעל הברוך טעם? והגהה בכי"ק על ספר מנחת יעקב מהדורת פולנאה.

ספר מנחת יעקב וזאת תורת החטאת והמנחה והשלמים, פרוש על ספר תורת חטאת, מרבי יעקב ריישר, כולל ח"ב תורת שלמים על הלכות נידה וקונטרס הספיקות מהרב הנ"ל. פולנאה. בשער תקס"ב(1802). ע"פ ההסכמות תקס"ד(1804). 2, נ"ט, 1, ל ד'; בעותק שלפנינו חסר דף אחרון. הסכמות הרה"ק רבי אברהם דוב אוערבך אב"ד בחמלניק ובפולנאה חתן בעל התולדות, הרה"ק רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה תלמיד הרבי ר' זוסיא מאניפולי ורבי ברוך ממז'בוז'. בשער הספר מספר חתימות שהשם נחתך, כ"י בחתימה העליונה הושווה לכי"ק של "בעל הברוך טעם" ונמצא זהה, בדף כ"ט הגהה של מספר שורות שנבדק ונמצא זהה לכי"ק של "בעל הברוך טעם". כריכה עתיקה. מצב בינוני-טוב, כאמור מספר חסרים בשער עקב חתימות שנחתכו, בלאי בשוליי השער למטה עם מעט חסר בטקסט, מעט מאוד חורים קטנים בשער, בלאי בקצוות חלק מהדפים בדפים אחרונים מעט חסר למטה עם מעט פגיעות בטקסט, מעט נזקי עש בשולי הדפים. נייר עבה וטוב, שוליים נאים.

הרה"ג רבי ברוך פרנקל-תאומים תק"כ-תקפ"ח(1760-1828). בעל "ברוך טעם". מגדולי דורו המפורסמים, שנודע בגאונותו וחריפותו ובהגהותיו הלמדניות על ספרים רבים. תלמידם של רבי יהודה ליבער חריף קרונגולד ראב"ד קראקא, רבי דוד טעבלי מליסא, ורבי משולם איגרא. בהיותו כבן י"ט התקבל לרבה של וישניצא, ולאחר פטירתו של רבי בנימין וולף איגר נקרא למלא את מקומו כאב"ד לייפניק ובה כיהן במשך כשלושים שנה. לאחר פטירת רבו רבי משולם איגרא, היה בין המועמדים למלא את מקומו ברבנות פרשבורג, אולם בגורל שנערך זכה לבסוף ה"חתם סופר". עמקותו וחריפותו היו לשם דבר, עד כי בעל ה"אבני נזר" אמר שכל ימיו התייגע להגיע לחריפותו של הגאון בעל "ברוך טעם". ה"חתם סופר" העיד עליו שאלמלא נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו, ובהספד עליו אמר: "גאון ישראל ברוך טעמו ומשנתו מופת הדור... שהרביץ תורה בישראל בחריפות ובקיאות וממש לא עמדו תלמידים על סוף דעתו בעומק חריפותו...". בהסכמות לספר ברוך טעם כותב ה"חתם סופר" לבן המחבר "וכי להסכמתי ועצתי צריך להזריח שמש ואור יקרת של מר אביו הגאון... וכי לא ידעתי עוזו ותפארתו והדרת גאונו... והלא כל דבריו יאירו כזוהר הרקיע יצהירו...". חתנו המפורסם הוא האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז, הכותב עליו: "ולערך שנה א' שהייתי אתו, לימדני כמעט רוב הש"ס עם הראשונים, וכל שעה הראני גדולות ונפלאות בפלפולו". על אף שה"ברוך טעם" נמנה על המתנגדים לחסידות, אמר "החוזה מלובלין" לחסידים שדיברו נגדו: "מה אעשה ותורתו חביבה עלי מאד". גם צאצאיו האחרים היו מגדולי החסידות: בנו, הצדיק רבי יהושע העשיל מקומרנא, היה מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין" . חיבורו הראשון שנדפס היה הספר "ברוך טעם", שנערך ע"י חתנו האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. נדפס לראשונה בלבוב תר"א. על מידת התקבלותו של הספר וחביבותו אצל הלומדים, תעיד העובדה שבתוך פרק זמן קצר יחסית חזר הספר ונדפס בחמש מהדורות נוספות. בין חיבוריו האחרים: ספר עטרת חכמים, ספר מרגניתא דר"ב, ספר ברוך שאמר, ועוד. במיוחד נודע בהגהותיו הרבות, שנהג לרשום על ספריו בדרך לימודו, ולימים נדפסו חלקן בהוצאות מאוחרות של אותם ספרים. ביניהן נתפרסמו בין הלומדים הגהותיו על הש"ס (נדפסו במהדורת ווילנא) ועל השולחן ערוך, והגהותיו על הספרים: כרתי ופלתי, שב שמעתתא, טורי אבן, חות יאיר, שו"ת הר"ן, בית מאיר, קצות החושן, נתיבות המשפט, ועוד. (אנציקלופדיה לחכמי גליציה ד', עמ' 322-314).