חומש במדבר עם סידור לשבת בבוקר של האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי חיים מסלונים, חתימותיו ועשרות הגהות בכ"י לא ידוע. עותק חסר.

חומש במדבר עם סידור לשבת בבוקר של האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי חיים מסלונים, חתימותיו ועשרות הגהות בכ"י לא ידוע. עותק חסר.

חומש במדבר כנראה מהדורת טשרנוביץ תר"י-כ? עם תרגום אונקלוס ופירושים רש"י, בעל הטורים, שפתי חכמים, אור החיים ונחל קדומים. "כולל סידור מקוצר לשבת בבוקר. ללא שער וחסר דף שתים בסוף. בדף ראשון למטה שרידי חתימת וחותמת האדמו"ר הרה"ק רבי מרדכי חיים סלונים וחתימות מוטל סלונים מטבריה וכן רישום שייך להרב הגאון המופלג והמפורסם והחסיד וכו' כמר מרדכי חיים סלונים נ"י טבריה ארץ ישראל. חותמות עתיקות בנימין ישראל בהר"ר צבי יהודה ליב הלוי, בנוסף עשרות הגהות קדומות(סביבות 150 שנה) חלקם ארוכות בכתב רש"י לא ידוע מי הכותב. כריכה ישנה. מצב בינוני-טוב, מתחיל בדף א' ברכת הפטרה חסר בדף כולל חסר בטקסט והדבקות על חלק מהטקסט. הדבקות וקרעים כולל חסרים בטקסט במעט דפים, מעט נקבי עש בעיקר בתחילת הספר. נייר לבן וטוב.

הרה"ק רבי מרדכי חיים סלאנים(נהגה: סְלוֹנִים, מכונה גם: ר' מוטל דיין; ראש חודש תמוז תרכ"ח, 1868 – י"ב בטבת תשי"ד, 1953) כיהן בשנותיו האחרונות כמנהיג חסידות סלונים. נולד בעיר קרינקי, לרב יהודה לייב קסטלניץ ולמרים ליפשע בתו של הרב מרדכי חיים (אחיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון). בשנת תרל"ו, בגיל 8, עלה עם אביו לארץ ישראל. נשא את בתו של אליעזר כ"ץ. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים, שמונה מהם נפטרו בגיל צעיר בשל רעב ומגפות. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין, תלמידו של האדמו"ר רבי שמואל מקאמינקא, שנפטר בתרנ"ב. בשנת תר"ס נסע לסלונים לאדמו"ר רבי שמואל וינברג, ושהה שם כשנתיים. בנסיעה זו ביקר גם אצל רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב. התגורר תקופה ארוכה בצפת, שם ייסד את ישיבת אשל אברהם, על שם רבי אברהם דוב מאווריטש. בין תלמידיו היה רבי משה קלירס, לימים גיסו ורבה של טבריה. עקב השתלטות הוועד הלאומי על מוסדות הדת בצפת עבר בשנת תר"ע לגור בטבריה, לצד גיסו, שם כיהן כדיין. בשנת תרצ"ז עקר לירושלים. נישא בשנית ולזקנותו נולד לו בנו יהודה לייב סלאנים. בשואה נרצח הרבי מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע וינברג. חסידי סלונים ציפו שר' מוטל ייקח את התפקיד על שכמו, אך הוא סירב לכך עד שנת תש"י, 1950, אז הסכים לקבל עליו את עול ההנהגה, בתנאי שלא יכנוהו רבי או אדמו"ר. מסופר שכאשר בא לפניו אברך ואמר בהכנעה: "רבי", הצביע ר' מוטל על הרמב"ם הפתוח לפניו ואמר "הוא הרבי, אני רק הגבאי". כשהוציא לאור קונטרסו "מאמר מרדכי" – כשנה לאחר הכתרתו – הורה למדפיס לכתוב בשער: "מי שקורא לי רבי או אדמו"ר, איני מוחל לו בזה ובבא". המדפיס עבר על הוראתו והשמיט את הדברים. בחורף תשי"ג נפל למשכב. נפטר בי"ב בטבת תשי"ד ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות. משנתו: הדגיש בקרב חסידיו את הצורך להרבות בלימוד הרמב"ם, "כיון שהוא מסובב בכל דיני התורה" וכן בלימוד הטור "שבו כל דברי התוספות והרא"ש אביו, ודברי כל המחברים שקדמוהו". בשנות מגוריו בטבריה ביטל את הילולת התנא רבי מאיר בעל הנס הנחגגת בי"ד באייר, בנימוק של פגיעה בגדרי הצניעות. מנע עם גיסו מהמוסדות החרדיים בעיר להיכנס לעבור לשליטת המזרחי. כתב בהסכמתו לקונטרס הראשון, בית אברהם, בשנת תשי"א: "בשם הקאברינער זי"ע: שכל חבורה בישראל יש להם שער בשמים והשער שלנו הוא אמונה ושפלות, אך השפלות צריך להיות לפני הקב"ה, ולא ח"ו לפני הסט"א, המתגברת ביותר בזמנים הללו שנגדם צריך להיות כאריות ונמרים". ספריו: מאמר מרדכי – קונטרס אמרות צדיקים וסיפורים שהדפיס בעצמו בניסן תשי"א. סיפורי מרן הרמ"ח. הרב פנחס קופולוביץ (חתנו של רבי אברהם וינברג). מאמר מרדכי (ב' כרכים) – בהוצאת נכדו ישראל זאב סלאנים, ירושלים תשס"ב. משולחן הרמ"ח - סימני תרי"ג מצוות וסיפורים מכתבי תלמידו ר' אהרן יוסף ריזל. מתלמידיו הבולטים: האדמו"ר רבי אברהם וינברג, ה"ברכת אברהם" מסלונים. רבי משה קלירס רבה של טבריה. רבי אהרן יוסף לוריא. רבי יצחק מתתיהו לוריא. רבי מנחם מנדל וועג. רבי נפתלי צבי הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב. אחיינו, רבי ישראל שמעון קסטלניץ. רבי יחיאל פישל אייזנבך ראש ישיבת שער השמים. רבי יעקב מאיר שכטר ראש מוסדות קרן אור.