RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
Terms of sale
View demo
תצוגת הפריטים והמכירה יתקיימו במשרדנו בכתובת רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק.
אנו מאוד נשמח אם לא תשימו הצעות בשבת.
The auction has ended
|
LOT 190:
מעמדות. בחתימת האדמו"ר רבי יעקב מהוסיאטין.
more...
|
|
|
Start price:
$
100
Buyer's Premium: 20%
More details
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
מעמדות. בחתימת האדמו"ר רבי יעקב מהוסיאטין.
דף רשימת מעמדות מעות חודש שבט תש"י. רשימה של 21 שמות נותני המעמדות וסכום הנתינה. כולם לבריה"ג בשלמות עכב"ב ולפרנסה ברחבה וברכה והצלחה בכמע"י ורב נחת ולישועה בכ"נ חתי"ק של האדמו"ר. גודל הדף 10/22 ס"מ. מצב מצוין.
האדמו"ר
רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין תרל"ט-תשי"ז(1878-1956). היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה. בן האדמו"ר רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, בנו של הרב שלום יוסף פרידמן, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסד שושלת בית רוז'ין, שהיה נינו של המגיד ממזריטש. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של הרב יחיאל מיכל מזלוטשוב, הרב אברהם יהושע השיל מאפטא ועוד. מצד אמו היה צאצא של הרב מנחם מנדל הגר מקוסוב, הרב משה לייב מסאסוב ואדמו"רים נוספים. נקרא בשם "יעקב" מאחר שנולד במוצאי שבת פרשת תולדות, בה מסופר על הולדת יעקב. עוד בהיותו פעוט שודך עם קרובת משפחתו (בת דודה שנייה), חיה שרה רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. בהיותו בן 16, בכסלו תרנ"ה, התקיימו נישואיו והוא עבר להוסיאטין, שהייתה עיירת ספר בגבול בין רוסיה לאוסטריה. בהיותו סמוך על שולחן חותנו, למד בעיקר תורה, ורכש גם ידע כללי, לרבות שפות זרות. החל מנישואיו ועד לפטירת חותנו (במשך כ-54 שנים), חי ופעל בסמיכות אליו. בשלהי מלחמת העולם הראשונה ייסד עם קרוביו (רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ורבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה) את ההסתדרות החסידית-ציונית "חברת יישוב ארץ ישראל" שחברה בתרע"ח (1918) להסתדרות המזרחי, שהוא היה אחד ממנהיגיה. ב־1920 השתתף בועידת לונדון (1920) מטעם תנועת המזרחי בווינה. הוא פרסם מאמרים על הציונות בעיתון הוינאי Morgen-Zeitung, ובעיתונים נוספים. ב־1924 נתמנה לחבר מרכז המזרחי במרכז אירופה ובבלקן. סבל מרדיפות מצד קנאים ומתנגדי הציונות בשל פעילותו זו. בטבת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל עם חותנו, והתיישב בתל אביב ברחוב ביאליק 19, שם היו גם בית הכנסת ובית מדרשו. בתקופת מלחמת העולם השנייה התבטא בחיוב לגבי התנדבות לגיוס לצבא הבריטי. לאחר עלייתו לארץ ישראל פסק מפעילות ציבורית, והקדיש את זמנו בעיקר ללימוד תורה. עם פטירת חותנו בחנוכה תש"ט (1949) מילא את מקומו על פי צוואתו, עם זאת, חלק מחסידי חותנו פנו לחסידויות אחרות.רבי יעקב התפרסם כמסתפק במועט, בניגוד לשאר אדמו"רי חסידות רוז'ין, שנודעה ב"דרך המלכות" שלה - הנהגה של פאר והדר. החזיק בהשקפות ציוניות דתיות וערך טיש ביום העצמאות. דברי התורה שאמר בטיש נאמרו בעברית (ולא ביידיש, כמקובל בין אדמו"רים עד אז), ובהברה אשכנזית. נודע כבעל בקיאות רחבה במקורות תורניים ובין המתייעצים אתו היו הרב אליעזר יהודה וולדנברג והרב ראובן מרגליות.
דף רשימת מעמדות מעות חודש שבט תש"י. רשימה של 21 שמות נותני המעמדות וסכום הנתינה. כולם לבריה"ג בשלמות עכב"ב ולפרנסה ברחבה וברכה והצלחה בכמע"י ורב נחת ולישועה בכ"נ חתי"ק של האדמו"ר. גודל הדף 10/22 ס"מ. מצב מצוין.
האדמו"ר
רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין תרל"ט-תשי"ז(1878-1956). היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה. בן האדמו"ר רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, בנו של הרב שלום יוסף פרידמן, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסד שושלת בית רוז'ין, שהיה נינו של המגיד ממזריטש. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של הרב יחיאל מיכל מזלוטשוב, הרב אברהם יהושע השיל מאפטא ועוד. מצד אמו היה צאצא של הרב מנחם מנדל הגר מקוסוב, הרב משה לייב מסאסוב ואדמו"רים נוספים. נקרא בשם "יעקב" מאחר שנולד במוצאי שבת פרשת תולדות, בה מסופר על הולדת יעקב. עוד בהיותו פעוט שודך עם קרובת משפחתו (בת דודה שנייה), חיה שרה רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. בהיותו בן 16, בכסלו תרנ"ה, התקיימו נישואיו והוא עבר להוסיאטין, שהייתה עיירת ספר בגבול בין רוסיה לאוסטריה. בהיותו סמוך על שולחן חותנו, למד בעיקר תורה, ורכש גם ידע כללי, לרבות שפות זרות. החל מנישואיו ועד לפטירת חותנו (במשך כ-54 שנים), חי ופעל בסמיכות אליו. בשלהי מלחמת העולם הראשונה ייסד עם קרוביו (רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ורבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה) את ההסתדרות החסידית-ציונית "חברת יישוב ארץ ישראל" שחברה בתרע"ח (1918) להסתדרות המזרחי, שהוא היה אחד ממנהיגיה. ב־1920 השתתף בועידת לונדון (1920) מטעם תנועת המזרחי בווינה. הוא פרסם מאמרים על הציונות בעיתון הוינאי Morgen-Zeitung, ובעיתונים נוספים. ב־1924 נתמנה לחבר מרכז המזרחי במרכז אירופה ובבלקן. סבל מרדיפות מצד קנאים ומתנגדי הציונות בשל פעילותו זו. בטבת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל עם חותנו, והתיישב בתל אביב ברחוב ביאליק 19, שם היו גם בית הכנסת ובית מדרשו. בתקופת מלחמת העולם השנייה התבטא בחיוב לגבי התנדבות לגיוס לצבא הבריטי. לאחר עלייתו לארץ ישראל פסק מפעילות ציבורית, והקדיש את זמנו בעיקר ללימוד תורה. עם פטירת חותנו בחנוכה תש"ט (1949) מילא את מקומו על פי צוואתו, עם זאת, חלק מחסידי חותנו פנו לחסידויות אחרות.רבי יעקב התפרסם כמסתפק במועט, בניגוד לשאר אדמו"רי חסידות רוז'ין, שנודעה ב"דרך המלכות" שלה - הנהגה של פאר והדר. החזיק בהשקפות ציוניות דתיות וערך טיש ביום העצמאות. דברי התורה שאמר בטיש נאמרו בעברית (ולא ביידיש, כמקובל בין אדמו"רים עד אז), ובהברה אשכנזית. נודע כבעל בקיאות רחבה במקורות תורניים ובין המתייעצים אתו היו הרב אליעזר יהודה וולדנברג והרב ראובן מרגליות.
