לוט ספרי חסידות חלקם מהדורה ראשונה וחלקם אינם באוצר הספרים וינוגרד-רוזנפלד

1. ספר שפת אמת על חומש במדבר מאת האדמו"ר הרה"ק רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור. " מהדורה ראשונה" קראקא, תרס"ז(1907), בדפוס שאול חנניה דייטשער. 1, ק"א ד'; כריכה מקורית בלויה, נזקי רטיבות, מעט נקבי עש בסוף הספר.

האדמו"ר הקדוש רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור. (כ"ט בניסן ה'תר"ז-ה' בשבט תרס"ה; 1847–1905), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, "שפת אמת" הוא אוסף של דרשות על פרשת השבוע וחידושים על הש"ס. הספר, שהודפס לאחר פטירתו, זכה להערכה רבה, ונודעה לו השפעה רבה לא רק בחסידות, אלא אף מחוצה לה.

2. כרך ספרים, ספר נועם אלימלך על התורה מהאדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליזענסק. ווארשא, תרמ"א(1880) התאריך הלועזי בשער 1874. ללא שם מדפיס. פ"ח ד'; כולל טעמי המצוות מהמקובל רבי יוסף גיקטיליא, הנהגות אדם, צעטיל קטן ומכתבים מהמחבר ובנו רבי אלעזר. נייר יבש ומעט שביר, מצב מצוין.         ספר חסד לאברהם פי שנים בחידושים על התורה מהרה"ק רבי אברהם המלאך בן הרה"ק המגיד ממעזריטש ומהרה"ק רבי אברהם קאליסקער ונוסף עוד חד"ת מכמה צדיקים מפורסמים. ווארשא, תרמ"ג(1883), בדפוס מאיר יחיאל האלטער. ס' ד'; מצב מצוין, נייר יבש.         ספר זכרון זאת על ויקרא, במדבר, דברים וליקוטים מהרה"ק רבי יעקב יצחק הורוויץ "החוזה מלובלין". לובלין, תר"נ(1890), בדפוס השותפים יעקב הערשנהארן ומשה שניידמעסער. ל"ה ד'; " מהדורה זו אינה באוצר הספרים וינוגרד". נייר יבש מצב מצוין.     ספר דברי אמת על התורה וליקוטי ש"ס, מהרה"ק רבי יעקב יצחק הורוויץ "החוזה מלובלין", לובלין תר"נ(1890), בדפוס הנ"ל, ל"ז ד'; "מהדורה זו אינה באוצר הספרים וינוגרד" מצב מצוין, נייר יבש.                ספר זאת זכרון חידושי תורה ורזין דאורייתא מהרה"ק רבי יעקב יצחק הורוויץ "החוזה מלובלין", לובלין, תר"נ(1890) בדפוס הנ"ל. מ"ד ד'; מצב מצוין, נייר יבש. כל הספרים הנ"ל בכריכה מקורית, כריכה קדמית מנותקת כמעט לגמרי. חתימות וחותמות בעלות יהושע ניסן קאפיעץ.

3. ספר אור המאיר על התורה מהרה"ק רבי זאב וולף מזיטאמיר, לעמבערג, 1875(תרל"ה), בדפוס פעסיל באלאבאן, 1, ש' ד'; "מהדורה זו אינה באוצר הספרים וינוגרד". כריכה ושער מנותקים, כריכה מקורית, ספר עבה מאוד, מצב טוב מאוד. חותמות בעלות יהושע ניסן קאפיעץ. חתימות בעלות מחוקות.

הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, החוזה מלובלין. תק"ה-ט' באב תקע"ה(1745-1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18. נודע כבעל ראיה רוחנית ועל כן נקרא "החוזה". נולד ביוזפוב למשפחה מיוחסת: אביו אברהם אליעזר היה אב בית-הדין המקומי, ואמו הייתה בתו של רבי יעקב קופל מהעיר לוקאוו. תלמיד רבי משה צבי מייזלס בז'ולקיב. ושל רבי שמעלקה מניקלשבורג ועבר לישיבתו בשיניאווה. בהמשך שהה גם בחצר רבי המגיד ממעזריטש, והיו לו קשרים אף עם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. עם פטירת המגיד חזר אל רבי שמעלקא ושהה עמו עד פטירתו, וכן תלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליז'נסק. נשא את הרבנית תהלה שפרינצא בת רבי צבי הירש. הנהיג בעיר לאנצוט עדת חסידים. לאחר פטירת רבי אלימלך הוא נעשה לבכיר מנהיגי החסידות בגליציה ופולין עד להסתלקותו. הוא מיקד את תורתו – שהדגישה את מחויבות הצדיק לסייע לחסידיו במישור החומרי והיום-יומי – בשכבות הנמוכות, אך גם צעירים למדנים ומיוחסים שהסתופפו בצלו; הידועים מביניהם היו רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), רבי ישראל יצחק קאליש ורבי שמחה בונים מפשיסחה. אלה הובאו על ידי תלמידו רבי דוד בידרמן מלעלוב. הוא עזב את לאנצוט וחצרו נדדה לרוזבדוב, וייניאבה ולבסוף לצ'כוב הסמוכה ללובלין, ממנה התכוון לבסס את השפעתו בתוך העיר הגדולה עצמה, שהייתה בה נוכחות מתנגדית חזקה בראשות האב"ד עזריאל הורוביץ. הפך את לובלין למוקד חסידות חשוב, יחד עם רבי ישראל הופשטין – המגיד מקוז'ניץ. קיבל על עצמו תקופה ארוכה ללכת עם כיסוי סביב עיניו כדי להישמר ממראות אסורים ונודע אחר כך כבעל ראיה רוחנית ועל כן נקרא "החוזה". הוא גם סמך אדמו"רים וראשי שושלות חסידיות אחרות ברחבי פולין כולה, ופעל להפצת החסידות בפולין. בנוסף, עסק בלימוד תלמידים רבים אשר חלק נכבד מהם היו לרבני ערים בפולין. מתלמידיו אדמורי"ם רבים ומפורסמים כגון רבי יעקב יצחק מפשיסחה מכונה "היהודי הקדוש". רבי שמחה בונים מפשיסחה. רבי אורי מסטרליסק ("השרף מסטרליסק"). רבי שלום רוקח מבעלז. לתקופה קצרה אף רבי מנחם מנדל מקוצק. רבי נפתלי צבי מרופשיץ. רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, ה"בני יששכר", מייסד שושלות דינוב ומונקאטש.. רבי יחזקאל מקוזמיר מייסד שושלת מודז'יץ. רבי ישכר בר מרדושיץ. רבי צבי הירש מזידיטשוב. רבי דוד מללוב מייסד שושלת לעלוב. רבי דב בעריש מאושפיצין. רבי שמואל מקארוב. רבי מאיר מאפטא מחבר הספר "אור לשמים", שרבו הסמיכו לממלא מקומו, אבי שושלת אפטא. רבי ישעיה מפשדבורז'. רבי קלונימוס קלמן הלוי מקרקא מחבר הספר "מאור ושמש" ועוד.