חתימת הגאון רבי יואל אונגר אב"ד פאקש. על ספר "אורים ותומים". על שו"ע חו"מ. להגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל. ווין ...

חתימת הגאון רבי יואל אונגר אב"ד פאקש. על ספר "אורים ותומים". על שו"ע חו"מ. להגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל. ווין תקע"ט. "מהדורה שניה".

ספר "אורים ותומים", חיבור יסוד על השולחן ערוך חושן משפט מאת רבינו יהונתן אייבשיץ.

חלק ראשון בלבד. הפנים הוא שולחן ערוך חושן משפט וסביבו שני ביאורים: 'אורים' בדרך קצרה. 'תומים' באריכות על דרך הפלפול.

ווין, תקע"ט(1819). דפוס אנטאן שמיד. ר"ה ד';

בשער הספר חתימת הגאון רבי יואל אונגר אב"ד פאקש מתלמידי החתם סופר.

כריכה פשוטה, נייר טוב, שוליים מינימאליים כולל פגיעות בטקסט בדפים בודדים, באופן כללי מצב מצוין.

גאון הגדול המפורסם רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ-תקכ"ד), מגדולי דורו הנודעים. פוסק, מקובל וראש ישיבה. כבר בשנות צעירותו נודע לעילוי מופלג. בשנת תע"ד נקרא ע"י קהילת פראג לשמש בה כדרשן והוא אז רק כבן 19 [!]. דרשותיו עשו רושם גדול על שומעיו וזמן קצר לאחר מכן התמנה גם לראש הישיבה בפראג והרביץ תורה לתלמידיו בסגנון הפלפול המיוחד לו. באותו זמן החל לשמש גם כחבר בית הדין בפראג, ומשם החל להתפרסם על פני תבל. יהודי פראג החשיבוהו כשני לרב העיר הגאון רבי דוד אופנהיים. עקב חכמתו הרבה התחבב על השרים וההגמונים, ובנעימות הליכותיו הצליח להשפיע עליהם להקל את היחס הקשה ועול הגזירות מעל היהודים. עמד בגאון ובפקחות בויכוחי-דת וחכמה עם חכמי האומות, על עיקרי היהדות ועל חכמת התלמוד בקשריו אלו הסתייע בהשתדלותו בעניין הדפסת התלמוד, שכן באותה זמן עוד שלטה תקנה שלא להדפיס את התלמוד. לאחר שקיבל אישור, הדפיס את מסכת ברכות, עם מספר השמטות בעניני אגדה. עמד בקשר גם עם גדולי מדע הרפואה, ובספריו מובאים דברים שהוכיח לידידיו מגדולי הרופאים בהאללע ובפראג, בעניני טריפות ובעניני נדה. בשנת תק"א נבחר לרבה של העיר מיץ בצרפת, על מקומו של הגאון רבי יעקב יהושע פאלק בעל "פני יהושע". תקופת רבנותו במיץ נמשכה כתשע שנים, עד שנת תק"י - בה עבר לכהן ברבנות קהילות אה"ו (איחוד הקהילות בערים: אלטונה, המבורג וונדסבק. תפקיד הרב בקהילות אה"ו היה מרכזי בהנהגת קהילות אשכנז). באלטונה ישב באותם ימים רבי יעקב עמדין, שחשד את רבי יהונתן באמונת ה"שבתאות" ועקב כך התפתח ביניהם פולמוס עז ומר. רבי יהונתן, שהיה מגדולי ה"חריפים" שבדורו, עמד רוב השנים בראשות ישיבה גדולה - בפראג, במיץ ובאלטונה. אלפי תלמידים למדו בישיבתו, ורבים מרבני דורו היו מתלמידיו ותלמידי-תלמידיו. ספרים רבים יצאו לאור מתורתו, כאשר מלבד הספר "כרתי ופלתי" על יורה דעה, שנדפס בחייו באלטונה תקכ"ג, נדפסו לאחר פטירתו מתורתו, ע"י צאצאיו ותלמידיו: "תפארת ישראל" על הלכות נדה (קרלוסרוא, תקכ"ו); תרי"ג מצוות בחרוזים (פראג, תקכ"ה); "אורים ותומים" על שו"ע חושן משפט (קארלסרוא, תקל"ה); "יערות דבש" דרושים (קרלוסרוא, תקל"ט); ועוד ספרים רבים על הרמב"ם והשו"ע, חידושים על הש"ס, פירושים ודרשות על התורה ועל הגדה של פסח, ועוד.

הגאון רבי יואל אונגר גאון גדול ומתמיד עצום מגדולי תלמידי החת"ס, רבי מרדכי בנעט, ועוד. נתקבל לרבה של פאקש בשנת תר"א נשא אשה ועסק במסחר הסכים לקבל עליו את עול הרבנות אחרי שהפסיד את ממונו לישיבתו בפאקש נהרו בחורים מכל קצות הארץ בנעוריו למד בישיבתו של הרב ר' אליעזר בעל שמן רוקח כמו כן למד אצל הרב ר' צבי הירש חריף בוורבוי אצל הרב ר' קאפל הריף בוורבוי אצל הרב ר' מרדכי בנעט ואצל בעל החתם סופר הוא התפרסם בספרו שו"ת ריבא נפטר י"א טבת תרמ"ו.