Auction 4
Dec 16, 2018 (Your local time)
Israel
 RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
ספרי סלאוויטא וזיטאמיר, ספרי חסידות מהדורות ראשונות, פריטי חב"ד, ספרי אנגליה, הגדות של פסח, ספרי הגאון מווילנא וגדולי ליטא, ספרי קודש עתיקים, נדירים מאוד, חלקם לא הופיעו במכירות, ספרי ביבליוגראפיה, חתימות חשובות, חותמות, הקדשות והגהות, מכתבי רבנים ואדמורי"ם. עיתונים, מעט צילומים ופריטי אגודת ישראל ובית יעקב ועוד... 
The auction has ended

LOT 156:

חתימות וחותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדראהביטש. על ספר מנורת המאור ח"ב. לעמבערג. 1862[תרכ"ב]. מהדורה לא ...

catalog
  Previous item
Next item 
Sold for: $100
Start price:
$ 60
Auction house commission: 20% More details
VAT: On commission only

חתימות וחותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדראהביטש. על ספר מנורת המאור ח"ב. לעמבערג. 1862[תרכ"ב]. מהדורה לא ידועה?
ספר "מנורת המאור", ח"ב. מרבינו יצחק אבוהב. עם פירוש "נפש יהודה" מרבי משה פרנקפורט דיין דק"ק אמסטרדם. ותרגום אידיש. לעמבערג, 1862[תרכ"ב], בדפוס B. L. Necheles, 1, רכ"ב ד'; עם תרגום אידיש.
בשער הספר מספר חתימות של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא שבחלקם חותם פה סאדיגורא ובחלקם חותם פה דראהביטש, חותמות נוספות במקומות שונים בתוך הספר. החותמת של האדמו"ר היא חותמת לא ידועה שלא, ללא כיתוב מדראהביטש. לא ראינו חותמות כאלו של האדמו"ר ואולי היא חותמת מוקדמת שלו לפני שהגיע לדראהביטש.
מהדורה לא ידועה? לא מצאנו מהדורה זו לא בספריה הלאומית ששם מופיעות מספר מהדורות של הספר משנה זו אבל אף אחת מהן לא דומה במספר הדפים שלה, וכן בוינוגרד לא מופיע מהדורה זו.

כריכה ישנה פשוטה מנותקת בחלקה, נייר יבש טוב, הדבקה על הטקסט בדף אחרון, מעט מאוד נקבי עש בסוף הספר, באופן כללי מצב מצוין.

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד - תרפ"ד) נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא). היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות דרוהוביץ' ומייסד החצר. בן לאביו הרב אבי עזרא זעליג שפירא מסטרי. אמו הייתה הרבנית הדסה פייגא בתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (האדמו"ר הזקן מסדיגורה) מייסד שושלת חצר החסידות סדיגורה. עם פטירת אביו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, ניסו אנשי חצרו של אביו לכפות את מרותו עליהם. הרב חיים מאיר סירב בתוקף והוא התעקש שלא לכהן כאדמו"ר במקום אביו, הוא הסביר עצמו כי הוא מרגיש שאינו ראוי לכך, אך לאחר לחצים כבדים שהופעלו עליו מבכירי הקהילה וויתר לבסוף והסכים לשמש באדמו"רות בעיר דרוהוביץ' הנמצאת בחבל לבוב שבאוקראינה. בעיר דרוהוביץ' זכה הרב חיים מאיר לאהדה רבה, לאחר שהסתיימו פרעות קישינב התרכזו בדרוהוביץ' ובקישינב ואף בערי רוסיה השונות פליטים רבים והוא דאג לסיפוק צורכיהם. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לווינה, בירת אוסטריה. לאחר הכרזתה של הצהרת בלפור, בווינה ייסד הרב חיים מאיר בשיתוף עם הרב שלמה חיים פרידמן ועם הרב יעקב פרידמן את ארגון "ההסתדרות החסידית ציונית", מטרתו העיקרית של הארגון הייתה לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. הוא נהג לומר כי "ארץ ישראל לא צריכה להיות רק מדינתו של העם היהודי אלא מרכזה של התורה בעולם, כך מן הראוי". בשנת ה'תרע"ז הסתפחה ההסתדרות החסידית-ציונית אל תנועת המזרחי. בשנת ה'תרפ"ב (1922) עלה הרב חיים מאיר לארץ ישראל והשתכן בירושלים, ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים. בירושלים הקים הרב חיים מאיר את "אגודת בוני הארץ בגופם" אשר חבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות עבודת כפיים לשם סיוע בבניין ארץ ישראל. בתקופה זו היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת ה'תרפ"ד בראש חודש אייר (ל' ניסן) נפטר הרב חיים מאיר יחיאל שפירא לאחר שנפל למשכב שנתיים קודם לכן. הוא ניטמן בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.


catalog
  Previous item
Next item