חתימת רבי אהרן זינגר ראב"ד מטרסודרף, והקדשה בכתב ידו לתלמידו, והקדשות וחתימות מאישים נוספים על ספר "אהל דוד". ...

חתימת רבי אהרן זינגר ראב"ד מטרסודרף, והקדשה בכתב ידו לתלמידו, והקדשות וחתימות מאישים נוספים על ספר "אהל דוד". "מהדורה ראשונה". פרעסבורג תקצ"ה[1836]. הסכמת הישמח משה והחתם סופר.

ספר "אהל דוד" על מסכתות שבועות ויבמות, דף על דף. מרבי דוד דייטש זצ"ל אב"ד עיר דייטש. "מהדורה ראשונה". פרעסברג, תקצ"ה[1836], בדפוס אנטאן שמיד, מ', 3 ד';

הסכמות בעל ה"ישמח משה", ה"חתם סופר" ועוד. ה"חתם סופר" כותב בין השאר: "אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם ... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז ... אשרינו אם זכינו לשיחותו ולאורו ... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדינו מכל רע, ולברך את בית ישראל מברכת ה'"."

בעל ה"ישמח משה" כתב בהסכמתו: "הליכות עולם לו יוצא מפי קדוש וטהור, טיהר גברא קדישא, הרב הגאון הצדיק האמיתי המפורסים ... ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"."

בשער הספר חתימה: עלאי גבר תתאי גבר הק' אהרן זינגר מס"ג.

הקדשה נוספת בשער מהגאון הנ"ל לתלמידו הב' וואלף ברייער ממטרסדורף.

מעל חתימת רבי אהרן זינגר חתימה דהויה.

על הכריכה הפנימית הקדשה ארוכה: להב' דוב בער פישער מבאנאוויטץ מאת נתן רייץ ויוסף יונה... מק"ק צעלים.

כריכה מקורית? פגומה, נייר לבן, שוליים נאים, כתמים, באופן כללי מצב מצוין.

הגה"ק רבי אהרן זינגר ראב"ד מטרסדורף – נולד בסנטגרוט בשנת תקס"ו, לאביו הרבני ר' יצחק זינגר מצעהלים ולאמו מרת יענטיל בת הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד לאקענבאך. בצעירותו התייתם מהוריו והתגדל על ברכי דודו הג"ר אליעזר ליפשיץ זצ"ל ראב"ד מטרסדורף.

בהיותו כבן שבע עשרה שנה כבר היה גדול בתורה, וקיבל כתב תעודה ממרן החתם סופר זי"ע בו העיד עליו "כי אין כמותו בסביבותינו לדעתי". בהגיעו לפרקו נשא את בת רבי מנדל דייטש מנכבדי קהילת מטרסדורף, והתגורר שם ליד חותנו. בעת שכיהן הג"ר שמעון סופר זצ"ל כרבה של מטרסדורף, התמנה לראב"ד ויחדיו ניהלו את הישיבה שנודעה לשם ולתהילה. לאחר שעבר רבי שמעון סופר לקראקא, מיאן בענוותנותו למלא את מקומו, אך הקהילה סירבה למנות רב אחר, כך שלמעשה היה הוא מוכרח להנהיג את הקהילה עד לפטירתו. כל ימיו הגה בתורה במסירות נפש, התנהג בסיגופים, נודע בצדקותו וקדושתו, והוכר כאחד מגדולי דורו. נפטר ביום י"ב חשון תרכ"ט.

הגאון רבי דוד דייטש (תקט"ז-תקצ"א), מגאוני דורו. נכדו של רבי מרדכי דייטש בעל "מור דרור". תלמיד המהר"ם ברבי בפרשבורג וה"נודע ביהודה" בפראג, אשר היה לרבו המובהק. ה"נודע ביהודה" חיבבו מאוד, כפי שניכר מעשרות התשובות אשר השיב לו בספרו. באחת מהן כתב: "לולא אהבתך אין דרכי להשיב בעניינים כאלו, אך גודל אהבתך הוציאני חוץ לגדרי דעלך תלמידי החביב". בשנת תק"ם נישא לבת דודו. כיהן כאב"ד ביעמניץ, פראונקירכן וסרדעהלי. משנת תק"ע ועד לפטירתו כיהן כאב"ד ב"עיר חדש" (נאוואמעסטא). עמד בקשרי שו"ת ענפים עם גדולי דורו – רבו ה"נודע ביהודה", ה"חת"ם סופר" ובעל ה"ישמח משה". כל חכמי דורו העריצוהו עד מאוד.