Auction 11 Part 1
★★★ מכתבי רבנים, כלי כסף, מדליות, מטבעות מנדט, שטרות, תכשיטי כסף וזהב, ציורים, שעונים, יודאיקה, מסמכים, היסטוריית ארץ ישראל ועוד פריטים רבים ★★★
Dec 12, 2018
Israel
Ha-Pardes St 54, Tel Mond
Terms of sale
View demo
עמלת המכירה הינה 18% בתוספת מע"מ על העמלה בלבד.
לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה.
משלוחים:
- משלוח בדואר רשום / חבילות ( עד 10 ק״ג ) - 30 ש״ח , זמן אספקה 7-21 ימי עסקים.
- משלוח בדואר שליחים ( עד 10 ק״ג )- 60 ש״ח , זמן אספקה עד 5 ימי עסקים
- כל המשלוחים ישלחו באופן מרוכז מספר ימים לאחר התשלום. נא התחשבותכם.
The auction has ended
|
LOT 35:
כרטיס שנה טובה שנשלח מאת הרב משה צבי נריה אל הרב אברהם סגל. 1956
more...
|
|
|
Sold for: $25
Start price:
$
25
Auction house commission:
18%
VAT: 17% On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
כרטיס שנה טובה שנשלח מאת הרב משה צבי נריה אל הרב אברהם סגל. 1956
הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו; 29 בינואר 1913 – 12 בדצמבר 1995) היה רב, מחנך ומנהיג רוחני, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו הרבה על עיצוב פניה של החברה הדתית־לאומית, הדוגלת בשילוב של תורה, עבודה ומדינה.
כיהן כחבר הכנסת למשך קדנציה אחת מטעם המפד"ל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ופרס הרב קוק.
נולד בכ"א בשבט תרע"ג, בלודז' שבפולין לרב פתחיה מנקין ולרחל. בצעירותו למד תורה בתקופת סטלין, בישיבות מינסק ושקלוב. עלה לארץ ישראל בשנת ה'תר"ץ (1930) בעקבות בקשה מטעם ישיבת "מרכז הרב" בירושלים. מיד כשהגיע נקשר לרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק. המשיך בלימודיו בסמינר למורים "מזרחי" ובישיבת "מרכז הרב", והוסמך לרבנות. כרבים מתלמידי הרב קוק, פנה להגשמה בציבוריות הישראלית, ברוחו ובחזונו של רבו.
נמנה עם ראשי תנועת הנוער הדתי בני עקיבא ומנהיגה הרוחני של התנועה שנים רבות. ערך את ביטאון התנועה, "זרעים", וכתב מספר שירי תנועה ובהם אף את המנון התנועה, הפותח במילים: "יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב / על דגלנו כולכם, חנו מסביב / יזהיר לכם כוכב תורה / דרככם סוגה בעבודה". כתב שירים גם על עניינים אחרים כמו ירושלים, חטיבה 7, השואה ושירים אישיים. פעילותו בתנועת בני עקיבא לא הייתה לרוחו של הרב צבי יהודה קוק, ולכן נהג לכתוב מאמרים ולהרצות תחת שם העט "נריה"[דרוש מקור] (על פי הפסוק "נר ה' נשמת אדם"). לימים עיברת את שמו ממנקין לנריה באופן רשמי. בשנות ה־30 שימש ככתב בעיתון "היסוד".
בשנת 1940 (ה'ת"ש), חרף התנגדויות בתוך תנועתו, ייסד את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה, ישיבה שלראשונה שילבה עבודת אדמה ולימודי קודש ביחד. כיהן בה כראש ישיבה ומורה לתלמוד ומחשבת ישראל. לימים, עקב דרישת ההורים, הוכנסו לישיבה לימודי תיכון על חשבון עבודת הכפיים בעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן. הרב נריה התנגד למהלך זה ואף התבטא כי "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה", אך בדיעבד השלים עם מהלך זה. בעקבות ייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה יזם את הקמתן של ישיבות ואולפנות בני עקיבא נוספות בכל רחבי הארץ, וכך הפכה ישיבת כפר הרואה ל"אם ישיבות בני עקיבא". מרביתן של ישיבות בני עקיבא היו ישיבות ואולפנות תיכוניות, אך חלקן היו בתי ספר מקצועיים וישיבות הסדר.
עם קום המדינה, החליטה הכנסת להכריז על יום ה' באייר כעל יום העצמאות וביקשה ליצוק ליום זה (בשיתוף הרבנות הראשית לישראל) גם תוכן דתי. הרב נריה חיבר אז את טיוטת נוסח התפילה המיוחד ליום העצמאות, אשר התקבל ברובו. לאחר מותו, הוציא הרב יעקב אריאל, באמצעות ישיבת רמת גן, את הסידור גואל ישראל המבוסס על הנוסח של הרב נריה.
מידות כשסגורה: 10.5 / 16.2 ס״מ
כתמים וקפלים.
הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו; 29 בינואר 1913 – 12 בדצמבר 1995) היה רב, מחנך ומנהיג רוחני, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו הרבה על עיצוב פניה של החברה הדתית־לאומית, הדוגלת בשילוב של תורה, עבודה ומדינה.
כיהן כחבר הכנסת למשך קדנציה אחת מטעם המפד"ל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ופרס הרב קוק.
נולד בכ"א בשבט תרע"ג, בלודז' שבפולין לרב פתחיה מנקין ולרחל. בצעירותו למד תורה בתקופת סטלין, בישיבות מינסק ושקלוב. עלה לארץ ישראל בשנת ה'תר"ץ (1930) בעקבות בקשה מטעם ישיבת "מרכז הרב" בירושלים. מיד כשהגיע נקשר לרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק. המשיך בלימודיו בסמינר למורים "מזרחי" ובישיבת "מרכז הרב", והוסמך לרבנות. כרבים מתלמידי הרב קוק, פנה להגשמה בציבוריות הישראלית, ברוחו ובחזונו של רבו.
נמנה עם ראשי תנועת הנוער הדתי בני עקיבא ומנהיגה הרוחני של התנועה שנים רבות. ערך את ביטאון התנועה, "זרעים", וכתב מספר שירי תנועה ובהם אף את המנון התנועה, הפותח במילים: "יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב / על דגלנו כולכם, חנו מסביב / יזהיר לכם כוכב תורה / דרככם סוגה בעבודה". כתב שירים גם על עניינים אחרים כמו ירושלים, חטיבה 7, השואה ושירים אישיים. פעילותו בתנועת בני עקיבא לא הייתה לרוחו של הרב צבי יהודה קוק, ולכן נהג לכתוב מאמרים ולהרצות תחת שם העט "נריה"[דרוש מקור] (על פי הפסוק "נר ה' נשמת אדם"). לימים עיברת את שמו ממנקין לנריה באופן רשמי. בשנות ה־30 שימש ככתב בעיתון "היסוד".
בשנת 1940 (ה'ת"ש), חרף התנגדויות בתוך תנועתו, ייסד את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה, ישיבה שלראשונה שילבה עבודת אדמה ולימודי קודש ביחד. כיהן בה כראש ישיבה ומורה לתלמוד ומחשבת ישראל. לימים, עקב דרישת ההורים, הוכנסו לישיבה לימודי תיכון על חשבון עבודת הכפיים בעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן. הרב נריה התנגד למהלך זה ואף התבטא כי "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה", אך בדיעבד השלים עם מהלך זה. בעקבות ייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה יזם את הקמתן של ישיבות ואולפנות בני עקיבא נוספות בכל רחבי הארץ, וכך הפכה ישיבת כפר הרואה ל"אם ישיבות בני עקיבא". מרביתן של ישיבות בני עקיבא היו ישיבות ואולפנות תיכוניות, אך חלקן היו בתי ספר מקצועיים וישיבות הסדר.
עם קום המדינה, החליטה הכנסת להכריז על יום ה' באייר כעל יום העצמאות וביקשה ליצוק ליום זה (בשיתוף הרבנות הראשית לישראל) גם תוכן דתי. הרב נריה חיבר אז את טיוטת נוסח התפילה המיוחד ליום העצמאות, אשר התקבל ברובו. לאחר מותו, הוציא הרב יעקב אריאל, באמצעות ישיבת רמת גן, את הסידור גואל ישראל המבוסס על הנוסח של הרב נריה.
מידות כשסגורה: 10.5 / 16.2 ס״מ
כתמים וקפלים.
