פריטים נדירים ומיוחדים מעיזבון רבי ישראל חיים האס המכונה סופרם של גדולי ישראל ובראשם אדמורי"ם הקדושים לבית וויז'ניץ לדורתיהם.
כן גם פרטים מעיזבון רבי משה טוביה גרינצוויג משב"ק של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א ושל כ"ק אדמו"ר ממכנובקה זצ"ל..
|
פריט B:
מכתב ברכה ייחודי מאת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין לזוגתו הרבנית. צוהר נדיר לעולמו האישי.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,900
מחיר פתיחה:
$
500
הערכה :
$2,500 - $3,000
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
מכתב ברכה ייחודי מאת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין לזוגתו הרבנית. צוהר נדיר לעולמו האישי.
מכתב ברכה ייחודי מאת הגאון הנערץ רבי מאיר שפירא גאב"ד לובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין, מחולל הדף היומי ונשיא אגודת ישראל בפולין. נשלח מהישיבה לזוגתו הרבנית בערב יום הכיפורים.
[1] דף נייר רשמי. 27X20 ס"מ.
סימני קיפול, כתמים קלים. מצב טוב מאוד.
נוסח המכתב הייחודי:
ב"ה לובלין ערב יום הכיפורים
שלום וכל טוב סלה לזוגתי הרבנית תחי'
הריני מברך אותך בגמר חתימה טובה ובשנה מבורכת
הק' מאיר שפירא.
כן אברך בגמר חתימה טובה לתלמידי בן גיסי טובי' יחי' ולתלמידי יודלי' יחי'
בכתב יד בן משפחתו [גיסו] ר' משה, נוסף בשפת האידיש: [תרגום לעברית]
"כן אני מאחל לך את הטוב ביותר ומברך בגמח"ט שתיוושעי במה שאת רוצה ומבקשת ויהיה לנו אחד מהשני נחת, גיסך משה". גיטלי והילד מאחלים לך את הטוב ביותר ומברכים אותך בגמח"ט היא עסוקה בעסק. הנ"ל". גמח"ט לטובי' ולמענדל".
הגאון הנערץ רבי מאיר שפירא גאב"ד לובלין [תרמ"ז-תרצ"ד] מייסד ישיבת חכמי לובלין המעטירה, נשיא אגודת ישראל בפולין ומחולל הרעיון הכביר של לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי.
נולד בשאץ לאביו רבי יעקב שמשון, בן אחר בן לרבי פנחס מקוריץ, הוסמך לרבנות ולהוראה ע"י זקנו ה'מנחת שי', המחזה אברהם מברודי, רבי מאיר אריק והמהרש"ם מבערז'אן. חסידו המובהק של רבי ישראל מטשורטקוב.
אחר כהונת רבנות מפוארת בגלינה, בסאנוק ובפיעטרקוב, כהונה מרשימה בסיים הפולני כנציגה של אגודת ישראל, נבחר לכהן כרבה של הקהילה העתיקה והחשובה 'לובלין', בה ייסד את המגדלור הרוחני המפואר 'ישיבת חכמי לובלין' ועל שמה כונה.
במקביל שימש שנים אחדות כנשיא אגודת ישראל בפולין, חבר מועצת גדולי התורה ואחד מראשי מנהיגיה.
בכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל, בעודו מכהן כרבה של פיעטרקוב, הציע בפני כל גדולי הדור ואלפי הנאספים את רעיונו הכביר ללימוד הדף היומי. רעיון שכבש את כל העולם היהודי בכל תפוצותיו, הרבה תורה ועמלה בהיקף שלא היה כמותו, והוסיף לפרסומו של מחוללו - לדורות.
הגאון וזוגתו הרבנית, לא זכו לצאצאים, אולם מורשתו, הדף היומי וישיבת חכמי לובלין, נותרו לעד ולזכר, לשם ולשארית ברית עולמים.
בשולי האיגרת שלפנינו, התייחסות מרומזת מבן משפחה קרוב לציפייתם ותקוותם להיפקד בצאצאים.
מכתב ברכה ייחודי מאת הגאון הנערץ רבי מאיר שפירא גאב"ד לובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין, מחולל הדף היומי ונשיא אגודת ישראל בפולין. נשלח מהישיבה לזוגתו הרבנית בערב יום הכיפורים.
[1] דף נייר רשמי. 27X20 ס"מ.
סימני קיפול, כתמים קלים. מצב טוב מאוד.
נוסח המכתב הייחודי:
ב"ה לובלין ערב יום הכיפורים
שלום וכל טוב סלה לזוגתי הרבנית תחי'
הריני מברך אותך בגמר חתימה טובה ובשנה מבורכת
הק' מאיר שפירא.
כן אברך בגמר חתימה טובה לתלמידי בן גיסי טובי' יחי' ולתלמידי יודלי' יחי'
בכתב יד בן משפחתו [גיסו] ר' משה, נוסף בשפת האידיש: [תרגום לעברית]
"כן אני מאחל לך את הטוב ביותר ומברך בגמח"ט שתיוושעי במה שאת רוצה ומבקשת ויהיה לנו אחד מהשני נחת, גיסך משה". גיטלי והילד מאחלים לך את הטוב ביותר ומברכים אותך בגמח"ט היא עסוקה בעסק. הנ"ל". גמח"ט לטובי' ולמענדל".
הגאון הנערץ רבי מאיר שפירא גאב"ד לובלין [תרמ"ז-תרצ"ד] מייסד ישיבת חכמי לובלין המעטירה, נשיא אגודת ישראל בפולין ומחולל הרעיון הכביר של לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי.
נולד בשאץ לאביו רבי יעקב שמשון, בן אחר בן לרבי פנחס מקוריץ, הוסמך לרבנות ולהוראה ע"י זקנו ה'מנחת שי', המחזה אברהם מברודי, רבי מאיר אריק והמהרש"ם מבערז'אן. חסידו המובהק של רבי ישראל מטשורטקוב.
אחר כהונת רבנות מפוארת בגלינה, בסאנוק ובפיעטרקוב, כהונה מרשימה בסיים הפולני כנציגה של אגודת ישראל, נבחר לכהן כרבה של הקהילה העתיקה והחשובה 'לובלין', בה ייסד את המגדלור הרוחני המפואר 'ישיבת חכמי לובלין' ועל שמה כונה.
במקביל שימש שנים אחדות כנשיא אגודת ישראל בפולין, חבר מועצת גדולי התורה ואחד מראשי מנהיגיה.
בכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל, בעודו מכהן כרבה של פיעטרקוב, הציע בפני כל גדולי הדור ואלפי הנאספים את רעיונו הכביר ללימוד הדף היומי. רעיון שכבש את כל העולם היהודי בכל תפוצותיו, הרבה תורה ועמלה בהיקף שלא היה כמותו, והוסיף לפרסומו של מחוללו - לדורות.
הגאון וזוגתו הרבנית, לא זכו לצאצאים, אולם מורשתו, הדף היומי וישיבת חכמי לובלין, נותרו לעד ולזכר, לשם ולשארית ברית עולמים.
בשולי האיגרת שלפנינו, התייחסות מרומזת מבן משפחה קרוב לציפייתם ותקוותם להיפקד בצאצאים.
