בדרך למגילת העצמאות - טיוטה מקורית של נוסח משה שרת. הנוסח שתוקן על ידו ועל ידי עוזרו, ו'תוקתק' במכונת כתיבה על ידי ...

בדרך למגילת העצמאות - טיוטה מקורית של נוסח משה שרת. הנוסח שתוקן על ידו ועל ידי עוזרו, ו'תוקתק' במכונת כתיבה על ידי מזכירתו, יום לפני ההכרזה - נדיר ביותר!!!
מגילת העצמאות היא אחד המסמכים ההיסטוריים החשובים בתולדות עם ישראל. תהפוכות רבות עברו על המסמך היפה הזה מאז תחילת כתיבתו עד להכרזה עצמה. על נוסח ההכרזה שקדו נבחרי האומה במשך כשלושה שבועות - מאמצע חג הפסח ועד לישיבתה של מועצת העם בצהרי יום ה' באייר תש"ח.
הנוסח נכתב במקביל על ידי כמה אישים חשובים. הנוסח הראשוני נכתב על ידי קבוצת משפטנים בראשות מרדכי בעהם. אחר כך עבר הנוסח תיקונים ושינויים על ידי משפטנים ומדינאים שונים. השינויים היו משפטיים, ערכיים וסמליים. במקביל לכך כתב הנשיא העתידי זלמן רובושוב (שז"ר) נוסח משלו.
מכל הטיוטות שהצטברו, גיבש צבי ברנזון את הנוסח שהובא לאישור בישיבה של מִנהלת העם ביום 12 במאי 1948, יומיים לפני הזמן המיועד להכרזה. ואולם, חברי מועצת העם לא היו מרוצים מהנוסח, ולאחר ויכוח הוחלט כי 'ועדת ארבעה' תעצב את הנוסח הסופי. חברי הוועדה היו: דוד בן-גוריון, משה שרתוק (שרת), הרב יהודה לייב פישמן (מימון) ואהרן ציזלינג. משה שרת לקח על עצמו לרכז את המלאכה.
למחרת, בבוקר ה-13 במאי, כשנשאר רק עוד יום אחד להכרזה, הביא שרת את הנוסח שהכין. הוא שילב בין הנוסח של ברנזון לזה של שז"ר. הנוסח של ברנזון היה מבוסס בעיקר על ההיבט המשפטי, וזה של שז"ר עסק יותר בצד ההיסטורי והנשגב. מועצת העם אישרה את הנוסח של שרת כמעט ללא סייג, למעט שינויים קלים שביקשו להכניס בו. הוחלט להציגו שנית באותו יום לפני המועצה.
כדי ללטש ולעבד את הנוסח הסופי ביותר, צירף אליו משה שרת את משה גור-אריה, עובד בכיר בסוכנות היהודית, אשר עבר על הנוסח ונתן אותו למזכירתו להקלדה (לא לפני ששרת חקר על אודותיה והחליט שניתן לסמוך עליה שתשמור על סודיות).
גור-אריה פרסם מאמר בנושא לפני 40 שנה, וגולל בו את כל השתלשלות העניינים שהיה שותף לה.
"...הערתי הראשונה הייתה לגבי התיבה 'היות', שבה נפתח, כאמור, כל סעיף מסעיפי המבוא, והצעתי להחליפה בתיבה 'הואיל'. תחילה לא אבה אף לשמוע להצעתי, ורק לאחר שתמכתי יתדותיי בביאליק, הרים את שפופרת הטלפון לבן-גוריון, שישב אז במטהו ב'בית האדום', ובקיצור טלגרפי שאל: אתה גורס 'היות' או 'הואיל'? ענה בן-גוריון במילה אחת ויחידה: 'הואיל', ולא יסף.
פני שרת נשתנו בפתאום. הוא נראה המום והביט נכחו בוהה וקודר. לשאלתי אם חש הוא ברע, הליט פניו בכפות ידיו, ומלמל באין-אונים: 'מה הם רוצים מחיי? אני עייף וסחוט עד לשד עצמותיי. אינני יודע מה יש כאן להוסיף ומה לגרוע!'. שווא היו כל ניסיונותיי לעודדו ולהזכיר מחדש את התפעלותה של הוועדה. כעבור זמן מה התאושש כלשהו, אך לעניין התיקונים נשאר אדיש.
'עשה כרצונך, תקן ככל שיעלה על רוחך, לכשתכתיב לכתבנית אשמע ואעיר - אם יהיה לי מה להעיר'. ואמנם עברו תיקוניי ללא תקלות, פרט לוויכוח קצר, אך טעון מתח, על הניב 'יישוב רב-אייל', שחששתי שמא רק מעטים ידעו פירושו והוא מחייב ניקוד. שרת לא ויתר.
בזה, בעצם, תם חלקי במגילת העצמאות. נפרדנו בלחיצת יד חמה ובברכה 'להתראות מחר בטקס ההכרזה'".
הנוסח הזה, של שרת, נמצא בגנזך המדינה, והתפרסם בכמה מאמרים.
למרבה הפלא, המסמך שלפנינו זהה כמעט לגמרי לנוסח המוכר שכתב שרת. אך בנוסח שלפנינו ישנם כעשרה שינויי לשון קלים מהנוסח ההוא. מעיון בשינויים עולה בבירור כי הנוסח הידוע מתוקן יותר מבחינה לשונית מהנוסח שלפנינו. אם כן, לפנינו הנוסח הסופי של שרת, לפני ההגהה הסופית.
במילים אחרות: בשעות המעטות שנשארו, גור-אריה תיקן והתקין את הנוסח הסופי. המזכירה תקתקה במכונת הכתיבה, אך נעשתה הגהה נוספת ובה תיקן גור-אריה תיקונים קלים בעשרה מקומות. המסמך שלפנינו הוא הנוסח שהמזכירה תקתקה לפני ההגהה האחרונה. וראו דבר פלא: גור-אריה מזכיר שאמר לשרת שאם ישאירו את המילים רַב-אֱיָל יצטרכו לנקדן, אך שרת לא ויתר. במסמך שלפנינו יש ניקוד של המילים הללו בכתב יד!
מכל זה עולה כי המסמך שלפנינו הוא המסמך אשר ממנו ואחריו נוצרה הגרסה הסופית שהובאה לפני הממשלה ב-13 במאי אחר הצהריים.
במאמר, מספר לנו גור-אריה את סוף הסיפור:
"...הלכתי גם אני לטקס ההכרזה כשבידי המגילה, שראיתי את עצמי, לא בלי שמץ יהירות, שותף ליצירתה. אך - אבוי! - משהחל בן-גוריון קורא את ההכרזה, פרחה נשמתי: דברים שלא היו כלל במגילה 'שלנו'! איזו פרוזה אפורה: 'בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית' – וכו' וכו' - אין 'הואיל', נעלם 'יישוב רב-אייל', אין 'נודרים' ונָדַמו 'מזעיקים'... בפאתוס כבוש, בלי סממנים דרמטיים כלשהם כיאה לרוממות השעה, קולחת מפי בן-גוריון ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ובלי רחם הוא עוקר מתוכה כל אבן חן ששיבץ בתוכה שרת באהבה כה רבה, ומעמעם כל ניב נוצץ בה.
בגמר הטקס, כשאולם המוזיאון, שרגעים מספר לפני כן שקקו בו ממש כנפי ההיסטוריה, ועתה נהפך לכוורת הומה ולפקעה רוגשת – 'יד איש ברעהו' לנשק, לחבק ולברך - שאלתי את שרת: 'מהו הטקסט הזה שקרא בן-גוריון?'.
לחש שרת על אוזני, ספק בלצון, ספק ברתחה, תוך שימת רווח בין מילה למילה: 'הוא - רצח - אותנו נָפֶש!'. 'אותנו' פירושו אותו ואותי, ה'שותף' ליצירה...
...הנוסח שלו [של בן גוריון] הוא בעקבות נוסח שרת ובאותו סדר כמעט, אלא שפשט מעליו את מחלצות הפאר, פיזר את אבני החן והעניק לו בכישרון של מדינאי בר-סמך, ובתושייה של עורך מנוסה - פשטות רבת עוצמה".
לסיכום: לפנינו מסמך נדיר ויחיד מסוגו: טיוטת מגילת העצמאות כפי שנוסחה ע"י משה שרת, הנוסח המקורי האותנטי לפני תיקוני הלשון הסופיים, ושהיוותה התשתית והבסיס לנוסח הסופי של מגילת העצמאות המוכרת שקרא בן-גוריון.
שלושה דפים.
גודל: 21x 32 ס"מ.
מצב: טוב מאוד.