ספר מצרף העבודה, דפוס רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא. זיטאמיר. תרכ"ה | 1865. נדיר ביותר

ספר מצרף העבודה, "הוא ויכוח אשר היה זה כשמונים שנה בין שני גדולי הדור, האחד מעדת החסידים והשני מעת המנגדים, ושניהם לשם שמים נתכוונו... ונלחמו על שדה הנגלה והנסתר, ועל ים התלמוד והפוסקים, ואחרי כן איש את רעהו השלימו. עוד נוסף לזה מכתב מאת הרב הגאון הגדול מופת הדור... מוהר"ר שניאור זלמן [מק"ק לאדי] זצוק"ל". דפוס רבי אריה ליב שפירא נכד הרב מסלאוויטא. זיטאמיר. תרכ"ה - 1865. חיבור זה נדפס לראשונה בקניגסברג בשנת תרי"ח. לפנינו המהדורה השניה והנדירה שנדפסה בדפוס החסידי בזיטאמיר. ישנם מספר הבדלים בין המהדורה הראשונה למהדורה זו. נשמטה ההקדמה, וכן נשמטו הפתיחות של ההגהות: אמר המסדר, אמר המחבר, וכל הלשונות שבגוף ראשון: "שמעתי", "ראיתי", פרט להערה אחת: "אמר המספר: כן שמעתי מפי רבי סעדיה תלמידו של הגר"א" (עמ’ 23). חשיבות הספר הספר אינו רק בבחינת "דע מה שתשיב" אודות מהות החסידות, אלא בעיקר ספר של הסברה כלפי פנים, למתדפקים על שעריה של החסידות, – מהי החסידות ומיהם החסידים. הספר ערוך במתכונת הדומה לספר הכוזרי. מצד אחד עומד השואל המברר את מהותה של דרך החסידות, ומאידך החסיד מרצה ופורס כשמלה את שיטת החסידות וצידוקה. הספר עצמו נכתב כלשון ויכוח אך לא כויכוח שהתרחש באמת, וכבר הוכיחו זאת החוקרים בראיות רבות. ועם זאת אין להטיל ספק באמיתותן של עובדות היסטוריות שנודעו מהחיבור שלפנינו – כמו למשל שהגר"ח מוולוז'ין ובנו רבי איצל'ה עיינו בכתבי חב"ד. ואף זאת הוכח על ידי החוקרים. עוד נציין כי קיים חיבור דומה מאותו המחבר, אך שונה במהותו ובתוכנו, נקרא בשם 'ויכוחא רבה', והוא זכה למהדורות רבות. (על ההבדלים המהותיים שבין החיבורים ראו בהרחבה במאמרו של הרב חיים דוד אהרן טיפנברון "ויכוחא רבה או מצרף העבודה", היכל הבעש"ט, ל, עמ' ריג ואילך). מבנה הספר א. הקדמה שכנראה נכתבה על ידי מחבר הספר, ובה דיון מהותי על אמיתות החסידות וגדולתה. (לעומת חלקים אחרים בספר, הקדמה זו אינה מופיעה בחיבור 'ויכוחא רבה'). ב. התכתבות בין החסיד (של הרבי מאמדור) והמתנגד אודות נוסח האריז"ל. ג. אגרת שנקראת 'ויכוח יקר על כל דרכי החסידות', ובה מביא כ"ג קושיות (שלוש מהן אינן מצויות ב'ויכוחא רבה'). ד. תשובותיו של המתנגד, אשר ממלא פיו בשבחים על החסידות. על המחבר המחבר הוא החסיד החב"די המפורסם רבי יעקב בכרך מקידאן (מכונה גם בשם יענקיל קידאנער), מחסידי האדמו"ר האמצעי, ואחרי פטירתו היה חסיד של האדמו"ר הצמח צדק. בצעירותו למד רבי יעקב בישיבתו של הגאון רבי חיים מוולוז'ין. כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד נסע לליובוויטש להסתופף בצילו של האדמו"ר האמצעי, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו. הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי חסידות, ונמצא ממנו ביאור על ספר התניא. הוא חיבר את הספר מצרף העבודה ולפי המסופר ב'בית רבי' הוא גם שהביאו לדפוס. חסר דף אחרון. (במקור 70 עמ'). ללא כריכה. מצב טוב.