Auction 5
Feb 4, 2019
(Your local time)
Israel
RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 299:
Very rare. Printed in "only" 75 copies. "15 yar agudat Israel" 15 years to katovitch conference.
more...
|
|
|
Sold for: $50
Start price:
$
50
Auction house commission:
23%
More details
VAT: On commission only
|
"חוברת 15 שנה לאגודת ישראל" – וועידת קאטוביץ, י"ב סיון תרע"ב – תרפ"ז[1912/1927]. מאמר מאת ר' יהודה ליב אורליאן התבוננות על דרכה של אגודת ישראל עבר – הווה – עתיד. ווארשא, תרפ"ז[1927], בדפוס ארלעאן וברלינר, 14 צ"ל 12 ע';
מהדורה יחידה נדירה ביותר, נדפס ב- 75 עותקים בלבד. אינה בספריה הלאומית ואינה באוצר הספר וינוגרד – רוזנפלד.
החוברת מנותקת ופגועה, נייר יבש ומעט שביר, קרעים קטנים בשוליי הדפים, באופן כללי מצב בינוני – טוב.
ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ י"ב סיון תרע"ב. הביאה תחת קורת גג אחת את רוב רבני ארופה שהתאגדו תחת מועצת גדולי התורה. המועצה בחרה ברבי יעקב רוזנהיים פה אחד לנשיא האגודה והסמיכה אותו לארגן את האגודה לפי העקרונות שנטוו בוועידה. באלול 1923 התקיימה בווינה הכנסייה הגדולה הראשונה. אלפי נציגים מכל רחבי העולם השתתפו ובראשם גדולי התורה כמו החפץ חיים, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור הרבי מטשורטקוב ועוד. הרב יעקב רוזנהיים שימש כמתווך בין הזרמים השונים ונבחר כנשיאה הראשון של הארגון העולמי של אגודת ישראל.
ועידת קטוביץ נערכה בשנת 1912, סיוון תרע"ב. לוועידה הגיעו כ-230 עסקנים מאירופה, אמריקה וארץ ישראל. הוועידה נמשכה יומיים ובראשה עמדו רבי חיים סולובייצ'יק (שבהמשך הסתייג מן התנועה), רבי מאיר שמחה הכהן, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ועוד. בהזמנה לוועידה נכתבו 6 החלטות מוועידת הומבורג: ליכוד "היהדות הנאמנה", תמיכה בלימוד התורה במסגרות החינוך היהודי, שיפור המצב הכלכלי של יהודים בארצות מצוקה ובארץ ישראל, ארגון תמיכה ועזרה (כגון לצורך הגירה), הקמת ספרות ועיתונות חדורה ב"רוח היהדות האמיתית" וייצוג והגנה על היהדות החרדית כלפי חוץ.
מטרתה המרכזית של התנועה כפי שהוכרז בוועידה הייתה: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". דברי פתיחה נאמרו על ידי הרב אברהם הירש, יו"ר הוועד הזמני, ועל ידי מר וויינר, חבר עיריית קטוביץ. הנאום המרכזי היה של יעקב רוזנהיים, שהציב את המטרה "להחיות את המושג ההיסטורי כלל ישראל, הנישא על ידי התורה שהיא נשמת חייו, ולהגשימו על ידי אגודת ישראל בעולם התרבותי של ימינו, ובעזרת כל המכשירים הטכניים שיעמדו לרשותנו". נאומים בולטים נוספים נישאו על ידי הרב שלמה זלמן ברויאר והרב דוד צבי הופמן. בהמשך הוקראו מכתבי תמיכה של רבנים, בהם החפץ חיים, רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, הרב חיים ברלין, הרב מאיר אריק, רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, הרב יוסף חיים זוננפלד, הרידב"ז והרב משה מרדכי אפשטיין. בוועידה הוקמה מועצת גדולי התורה ובה 11 חברים.
למחרת הוועידה, בי"ג בסיוון, נוסד בקרקוב הסניף המקומי של אגודת ישראל ובהמשך נפתחו עוד מאות סניפים ברחבי אירופה. בפולין נרשמו 100,000 חברים בתנועה.
הרב יהודה לייב אורליאן הי"ד. (תר"ס, 1900- תש"ד, 1943), היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין. נולד למשפחת חסידי גור ובילדותו למד בשטיבל של גור ונעשה לחסיד נאמן של הרבי מגור. לאחר נישואיו עסק במסחר, אך קבע עתים לתורה והרבה לעסוק בספרי המחשבה של הרמב"ם וספרי מנהיגי היהדות החרדית בגרמניה, הרש"ר הירש והרב ד"ר יצחק ברויאר. במהרה התפרסם כנואם מעולה בכנסים של "שלומי אמוני ישראל" שהפכה בהמשך לאגודת ישראל. גם פרסם חוברות ומאמרים ביידיש. היה ממייסדי "פועלי אגודת ישראל" וכיהן כנשיאה הראשון בשנים תרפ"ב-תרצ"ב (1922-1932). בנוסף שימש זמן מה מנהל בית ספר בית יעקב בוורשה. הוא החליט להקדיש את כל זמנו לחינוך. בתרצ"ה (1935) מונה למנהל סמינר "בית יעקב" בקרקוב לאחר פטירת שרה שנירר, מייסדת רשת בתי הספר "בית יעקב". היה עבור תלמידותיו גם מורה דרך לחיים והן התייעצו עמו גם בענייניהן הפרטיים. תלמידותיו שימשו כמורות בכל רחבי פולין והשפעתן החינוכית הייתה גדולה בכל הקהילות שבהן חינכו ולימדו עד השואה.
מהדורה יחידה נדירה ביותר, נדפס ב- 75 עותקים בלבד. אינה בספריה הלאומית ואינה באוצר הספר וינוגרד – רוזנפלד.
החוברת מנותקת ופגועה, נייר יבש ומעט שביר, קרעים קטנים בשוליי הדפים, באופן כללי מצב בינוני – טוב.
ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ י"ב סיון תרע"ב. הביאה תחת קורת גג אחת את רוב רבני ארופה שהתאגדו תחת מועצת גדולי התורה. המועצה בחרה ברבי יעקב רוזנהיים פה אחד לנשיא האגודה והסמיכה אותו לארגן את האגודה לפי העקרונות שנטוו בוועידה. באלול 1923 התקיימה בווינה הכנסייה הגדולה הראשונה. אלפי נציגים מכל רחבי העולם השתתפו ובראשם גדולי התורה כמו החפץ חיים, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור הרבי מטשורטקוב ועוד. הרב יעקב רוזנהיים שימש כמתווך בין הזרמים השונים ונבחר כנשיאה הראשון של הארגון העולמי של אגודת ישראל.
ועידת קטוביץ נערכה בשנת 1912, סיוון תרע"ב. לוועידה הגיעו כ-230 עסקנים מאירופה, אמריקה וארץ ישראל. הוועידה נמשכה יומיים ובראשה עמדו רבי חיים סולובייצ'יק (שבהמשך הסתייג מן התנועה), רבי מאיר שמחה הכהן, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ועוד. בהזמנה לוועידה נכתבו 6 החלטות מוועידת הומבורג: ליכוד "היהדות הנאמנה", תמיכה בלימוד התורה במסגרות החינוך היהודי, שיפור המצב הכלכלי של יהודים בארצות מצוקה ובארץ ישראל, ארגון תמיכה ועזרה (כגון לצורך הגירה), הקמת ספרות ועיתונות חדורה ב"רוח היהדות האמיתית" וייצוג והגנה על היהדות החרדית כלפי חוץ.
מטרתה המרכזית של התנועה כפי שהוכרז בוועידה הייתה: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". דברי פתיחה נאמרו על ידי הרב אברהם הירש, יו"ר הוועד הזמני, ועל ידי מר וויינר, חבר עיריית קטוביץ. הנאום המרכזי היה של יעקב רוזנהיים, שהציב את המטרה "להחיות את המושג ההיסטורי כלל ישראל, הנישא על ידי התורה שהיא נשמת חייו, ולהגשימו על ידי אגודת ישראל בעולם התרבותי של ימינו, ובעזרת כל המכשירים הטכניים שיעמדו לרשותנו". נאומים בולטים נוספים נישאו על ידי הרב שלמה זלמן ברויאר והרב דוד צבי הופמן. בהמשך הוקראו מכתבי תמיכה של רבנים, בהם החפץ חיים, רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב, הרב חיים ברלין, הרב מאיר אריק, רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, הרב יוסף חיים זוננפלד, הרידב"ז והרב משה מרדכי אפשטיין. בוועידה הוקמה מועצת גדולי התורה ובה 11 חברים.
למחרת הוועידה, בי"ג בסיוון, נוסד בקרקוב הסניף המקומי של אגודת ישראל ובהמשך נפתחו עוד מאות סניפים ברחבי אירופה. בפולין נרשמו 100,000 חברים בתנועה.
הרב יהודה לייב אורליאן הי"ד. (תר"ס, 1900- תש"ד, 1943), היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין. נולד למשפחת חסידי גור ובילדותו למד בשטיבל של גור ונעשה לחסיד נאמן של הרבי מגור. לאחר נישואיו עסק במסחר, אך קבע עתים לתורה והרבה לעסוק בספרי המחשבה של הרמב"ם וספרי מנהיגי היהדות החרדית בגרמניה, הרש"ר הירש והרב ד"ר יצחק ברויאר. במהרה התפרסם כנואם מעולה בכנסים של "שלומי אמוני ישראל" שהפכה בהמשך לאגודת ישראל. גם פרסם חוברות ומאמרים ביידיש. היה ממייסדי "פועלי אגודת ישראל" וכיהן כנשיאה הראשון בשנים תרפ"ב-תרצ"ב (1922-1932). בנוסף שימש זמן מה מנהל בית ספר בית יעקב בוורשה. הוא החליט להקדיש את כל זמנו לחינוך. בתרצ"ה (1935) מונה למנהל סמינר "בית יעקב" בקרקוב לאחר פטירת שרה שנירר, מייסדת רשת בתי הספר "בית יעקב". היה עבור תלמידותיו גם מורה דרך לחיים והן התייעצו עמו גם בענייניהן הפרטיים. תלמידותיו שימשו כמורות בכל רחבי פולין והשפעתן החינוכית הייתה גדולה בכל הקהילות שבהן חינכו ולימדו עד השואה.
